משואות האור

15 מאי 2006

כדי לחסוך במשאבים, אנו גאים לנצל את ההזדמנות הזו כדי להודיע שהספר החדש - ברכות מהבית – מוכן למשלוח.

להזמנת הספר באנגלית פנו אל החנות של lightworker בכתובת http://lightworker.com/store מדור הספרים, או התקשרו אל משרדי Lightworker טלפון 702 871 3317 בארצות הברית.

~ כריסטופר וקופסת האמת ~

שבט שומרי האמת

~ תזכורות מהבית ~

מסטיב,

במסר הזה, הקבוצה חושפת שבט נוסף מתוך שבעת השבטים המקוריים. הווה אומר שעד עכשיו הם חשפו ארבעה שבטים. הם סיפרו סיפור על כריסטופר, שנשא את קופסת האמת במשך כל חייו, תוך חיפוש מתמיד אחר 'האמת'. הקבוצה אומרת שבשנים הקרובות יגיחו עוד ועוד אנשים שיהיו באותו מצב ושיעזרו לכל האנושות לשנות את התפיסה שלה בקשר למה זו באמת האמת. אם נתבונן בעבר שלנו נראה, שתמיד היו אלה המנצחים אשר כתבו את ההיסטוריה שלנו, ולכן גם את האמת הקולקטיבית שלנו. הקבוצה אומרת שאמת קולקטיבית זה מצב שבו למספיק אנשים יש את אותה תפיסה לגבי האמת. כשמגיעים למסה קריטית, ההיסטוריה שלנו והאמת שלנו משתנים כדי לתמוך בצרכים שלנו. כל מוציא לאור של ספרי היסטוריה יאשר זאת. כשהקבוצה אומרת, האם אלו אמורים להיות בני אדם מועצמים, ההיסטוריה שלנו, והאמת שלנו יהפכו לגמישים יותר משאי פעם תארנו לעצמנו. הם השתמשו בסיפור הזה כדי לעזור לנו לראות שהחיפוש הממוקד אחר האמת יכול לשמש כהסחת דעת מאוד יפה.

חיבוקים גדולים ומעיכות קטנות,

סטיב רות'ר

ברכות מהבית,

הגל המגנטי

יקירים, מידי יום, תוך אימונים, אתם הופכים להיות יותר ויותר רב ממדיים. דרך המודעות שלכם אתם מפתחים יכולת לחיות בעולם המכיל בתוכו ממדי זמן ומרחב רבים. האתגרים שאתם מתנסים בהם קשורים לחותמים האנרגטיים שנשלחים ליקום ויוצרים תבניות רטט אליהן אתם נכנסים. אתם הופכים להיות, פשוטו כמשמעו, המחשבות ששמתם לפניכם בציר הזמן שלכם. גם כשהעזתם להכנס אל אזור חדש של האור, הצלחתם ליצור סביבה נייטרלית המוכנה לתכתיבים שלכם. זו אותה השפעה מגנטית שמחקה את הלוח שלפניו אתם נמצאים, וגרמה לאתגרים שהיו היום לציוד האלקטרוני שלכם. (הערה מסטיב: התקשור הזה היה החלק האחרון בתכנית טלוויזיה / אינטרנט וירטואלית. בזמן השידור היו לנו הרבה מוזרויות טכניות, וכל המיקרופונים התקלקלו פרט למיקרופון אותו החזקתי אני לתקשור).

יש הרבה יותר אנשים על פני הפלנטה ממה שאתם מתארים לעצמכם, המצפים לנס. כתוצאה, אתם בוראים את הנס הזה. אתם משדרים רטט מאוד חזק עכשיו, כמעט כאילו שלקחתם סלע גדול וזרקתם אותו לבריכה. האדווה מהסלע הזה עוברת במים כרטט, ומכינה את המים השקטים למציאות החדשה. זה מתרחש ברמות רב ממדיות, ולמרות שהשומר מאוד מתוסכל בגלל המחסור בציוד עובד היום, זה דבר נפלא להתבונן בו מהצד הזה של הצעיף, כי אתם יוצרים עכשיו את הבית על פני הפלנטה הזו. הבריאה הזו היא משהו שאנו, בצד הזה של הצעיף, חכינו לו בציפייה גדולה, כי הוא מעולם לא תוכנן.

מעגל האדמה

כשמשחק האדמה החל, זה היה כדור גז לוהט שצף לו במרחב. בגלל החום העז הזה, הרטטים של האדמה, באותו זמן, היו מאוד גבוהים. מתחילתה של האדמה, נשמות ניצלו את ההזדמנות כדי לחיות על פניה. באותם ימים אכלסתם את האדמה כישויות אתריות, ללא הצפיפות של הגוף הפיזי שיש לכם היום. ככל שהאדמה התקררה, הייתם צריכים למצוא דרכים להוריד את רמת הרטט שלכם כדי שתוכלו להישאר בהרמוניה של רטט עם האדמה. החלק המעניין של זה הוא, שהיום אתם מאמינים שרטט גבוה טוב יותר מרטט נמוך. בימים הראשונים של התפתחות האנושות, כל התפתחות היתה בעצם הורדת הרטט שלכם. הנה המחזור אותו ברצוננו להראות לכם. התחלתם עם רטט גבוה כאשר האדמה היתה חמה ורטטה בקצב גבוה. ואז, כשהאדמה החלה להתקרר, אתם הורדתם את הרטט שלכם. כשהגעתם לרמת נוחות, בתחתית, כשהיה נראה שהרטט שלכם לא עולה ולא יורד, החלה התנועה לצדדים. במשך אותו זמן נראה היה שהרטט שלכם לא עולה ולא יורד. במשך אותו זמן לא היה שינוי ממשי בין רטט גבוה ונמוך, ונראה היה שאין התפתחות. נחשו מה? אתם בדיוק עברתם את הסיבוב, והיום אתם מחשיבים את העלאת הרטט כהתפתחות. זוהי השלמה של מחזור רטט אדיר שהחל לפני עידנים רבים, כשהאדמה רק החלה. אז מה קורה היום? האין האדמה מתחממת? אכן, ואתם מאמינים שלזיהום האויר יש יד מאוד גדולה בזה, המכוניות בהן אתם נוהגים, והשפעת ההתחממות העולמית. לידיעתכם, זה נכון בחלקו בלבד. מאוד מתאים שתלמדו להלך בהרמוניה עם האדמה. אבל נאמר לכם גם, שלכדור הארץ יש יכולת התאוששות הרבה יותר גדולה ממה שאתם יודעים. בעצם אתם נמצאים במעגל אנרגטי טבעי, ומה שאתם מכנים התחממות של כדור הארץ נובעת, בחלקה הגדול, כתוצאה מהגברת הקרינה ממרכז השמש. ומה בקשר לגופים האתריים שפעם היו לכם? האם אינכם מדברים על לחזור אל גופי אור? בהתחלה הייתם בגוף אתרי, בתקופה הגזית של כדור הארץ, הרבה לפני שלקחתם לעצמכם גוף פיזי. אתם חוזרים לשם, יקירים. אנו רוצים לחלוק עמכם את עניין המחזור הזה. אפילו השומר הֶאמין, עד לפני כמה דקות, שאנו עומדים לדבר היום על רב ממדיות. אנו לא. יש משהו שמתרחש כאן, משהו שהוא מעבר ליכולת תיאור. אנו חסרי סבלנות לספר לכם על זה, כי אתם כבר נתתם בזה מבט חטוף. אתם חשתם בזאת, אבל לא ממש ידעתם איך לתאר זאת במילים.

התפתחות האמת

כבר אמרנו בעבר שישנם 12 שעורי חיים ראשוניים שאתם עובדים איתם כנשמות המעמידות פנים של בני אנוש. רוב שעורי החיים שלכם ורוב החוזים העיקריים שלכם, מצביעים על שעור החיים העיקרי עליו החלטתם לפני שבאתם לתקופת החיים הנוכחית. השלב הראשון היה שלב התכנון, כשבקשתם מהאדם הזה להיות אבא, את האדם הזה להיות אמא, ואת האדם הזה להיות האהוב הראשון שלכם בתיכון, ובבקשה לאהוב אתכם מספיק כדי לשבור את לבכם? ובקשתם את האדם הזה להיות השותף שלכם לעסקים, והאם הוא יאהב אתכם מספיק כדי לגנוב את כל כספכם ולברוח למקסיקו? או, הם משחקים את המשחק כל כך טוב. אתם עוטים את הצעיף ושוכחים בכלל שתכננתם את זה, אבל הנה אתם כאן, מתעוררים מהחלום באמצעו של המשחק. אנו כאן כדי לברך אתכם בזרועות פתוחות בעוד אתם לוקחים פיקוד על חייכם ובעוד אתם מתקדמים כנשמות המעמידות פני בני אנוש. אחד משעורי החיים הראשוניים והחשובים שרבים מכם עבדו עמו, הוא בקשר לתפעול על בסיס עולמי. למרות ששעורי החיים הללו הינם התנסויות אישיות, אתם עובדים עמן גם על בסיס קולקטיבי, וגורמים לשעורי החיים להראות 'פופולריים' בחברות השונות. זה מה שקורה עכשיו עם שעור החיים העיקרי של אמת. בעקרו של דבר, אותן נשמות אינדיבידואליות העובדות עם שעור החיים העיקרי של אמת, יעזרו לכל האנושות להגדיר מחדש מהי אמת על כדור הארץ החדש.

אמת זה שיעור חיים קשה. ישנם אותם אנשים להם השומר קורא 'מחפשי השבילים' בעולם שלו. מחפשי השבילים יעברו בין שבילים שונים עד שימצאו את האמת אותה הם מחפשים, כשלמעשה, האמת הזו היתה אצלם לאורך כל החיפוש. או שחלק מהם, בחיפוש אחר האמת, קראו כל ספר שנכתב ב- 40 השנים האחרונות. מה שאנו אומרים הוא, שאותם אנשים לא באמת חיפשו את האמת באותם הספרים או באותן התנסויות בשבילים השונים. מה שהם חיפשו זה השתקפות ואישור לאמת שהם נשאו בתוכם.

וכך, בהתחלה, כשהתחלתם לשחק את המשחק על גבי הכדור הלוהט הזה שהיה עשוי מגז ושנקרא כדור הארץ, אימצתם לעצמכם צורה אתרית, ללא גוף פיזי. בנקודה מסויימת אימצתם לעצמכם צורה ביולוגית שאתם מכירים היום כקופים, ואז התחלתם ליצור את הבועות הביולוגיות שלכם כדי לאחסן את הנשמות שלכם, למשך תקופת המשחק. באותו זמן היו רק 500 מכם, שאמצו לעצמם צורה פיזית. האחרים נשארו מאחור כדי ליצור את מה שידוע היום כממלכת ההדרכה של המלאכים, שהיתה נחוצה בשני צידי הצעיף. היום, כל אחד מכם מקושר באופן ישיר אל אחת מאותן 500 נשמות. אמת, החדשות הטובות הן, שכל אחד מכם צריך ללמוד להסתדר רק עם עוד 499 נשמות. אם אתם מבינים את זה, אתם מתחילים להבין את האמת על החיים על פני כדור הארץ.

השבט הרביעי – שומרי האמת

בהתחלה, 500 האנשים הראשוני חיו, פחות או יותר, באותו אזור על פני הפלנטה. אתם התפזרתם לאזורים שונים בעולם יותר מאוחר. בתקופה הראשונה, התכנסתם כקבוצות, ויצרתם את מה שנקרא שבטים, והיו אלו שבטים עם מטרה. היה עליהם לעזור לכם להביא את הזכרונות של הבית להתנסות הארצית שלכם. דיברנו כבר על כמה מהם. בסך הכל היו שבעה שבטים. עד כה דיברנו על: שבט בהירי העיניים, משַקפי האור ושומרי היופי. היום נדבר על שבט נוסף, שבט שומרי האמת. רבים מכם על גבי הפלנטה מתעוררים עתה. זה היה השבט שהקדיש את עצמו להבאת האמת מהבית לכדור הארץ. כדי לעשות זאת, תכונות מסויימות צריכות היו להתקיים, והיו דברים שהיה עליכם להבין. בהתחלה היה קשה להבין מה עובד ומה לא. נספר לכם סיפור על אחת מהנשמות המסורות הללו, כי הוא משרטט באופן ברור מאוד מיהו שומר אמת.

הסיפור על כריסטופר וקופסת האמת.

השלב הראשון

כריסטופר הינו ישות של אור שבקרוב ייכנס למשחק של הבחירה החופשית כילד קריסטל, שיוולד על פני האדמה, כאדם בעל רטט גבוה. לא יהיה עליו לעבור את תהליך ההתפתחות, אלא מיד יוולד אל תוך רטט גבוה. בהתחלה נמצא את כריסטופר יושב בחדר גדול ליד שלחן עם כל חבריו שהתאספו סביבו. בעוד כריסטופר מתחיל לנהל את הפגישה, הוא מסביר לכל הנאספים מה הוא רוצה כהתנסות על פני האדמה, ומה הוא מקווה לעשות. בעודו מדבר, הנשמות של כל אלה שהולכים לקחת חלק במשחק התקרבו אליו. למרות שההורים שלו נמצאים כבר בגלגול פיזי על פני האדמה, האני הגבוה שלהם נמצאים בפגישה החשובה הזו. כריסטופר היה גאה, שכל אלה שהוא רוצה שייקחו חלק במשחק שלו, הסכימו להשתתף. הוא הצליח לכנס את כל הנשמות של כל הישויות הללו סביב השלחן הגדול הזה בשלב הראשון של חייו, שלב התכנון. אחת הישויות שישבו לימינו היה חברו היקר אֶלרה. הוא היה נשמה אדירה שטרם היתה בגוף פיזי. אלרה היה אחת מאותן ישויות גבוהות שהאירו לנו את השלב הראשון והסופי של החיים. אלרה תמיד היה שם כדי לעזור לנשמות לתכנן תכניות וחוזים יעילים לחייהם על פני האדמה, ובדרך כלל היה שם כדי לברך נשמות בשובן הביתה ובהתעוררן מהחלום. לאחר שאמרנו זאת, יועיל אם נזכור שבבית, אף אחד לא טוב יותר ולא גבוה יותר מהאחר, כך שכריסטופר ואלרה היו שווים בחשיבותם בתהליך עליו אנו מדברים. הם נחשבו לשווים, כי למעשה הם פשוט ביטויים שונים ללב האחד שבצד השני של הצעיף.

אלרה דיבר עם כריסטופר, ויחד עם כל הנאספים, הם הכינו את החוזים הנהדרים עבור חייו של כריסטופר. אלרה אמר: "כריסטופר, אתה בחרת להכנס עם שעור חיים של אמת. זהו אחד משעורי החיים היותר קשים שיכולת לבחור על פני הפלנטה של הבחירה חופשית, אבל זה גם יהיה אחד הדברים שמאוד יעזרו לכולם. לפני שאתה נכנס למשחק, אתן לך כמה רעיונות ותפיסות שיעזרו לך עם השעור הקשה הזה. " ואז אלרה מוציא תיבה יפהפייה, ומניח אותה בתוך ידיו המחכות של כריסטופר. זוהי קופסה קטנה, מעוטרת מאוד ומקושטת באבנים יקרות. כריסטופר מתבונן בה ושואל: "האם זה עבורי? זה כל כך יפה, אלרה. אינני יודע מה לחשוב עליה." אלרה מתחיל לספר לכריסטופר על הקופסה ועל המשמעות שתהיה לה בחיים אליהם הוא עומד להכנס. אלרה אומר: "כריסטופר, כאשר תתגלגל לבועה של ביולוגיה, אתה תישא את הקופסה הזו בצורה אנרגטית מאוד עמוק בתוכך, ברמת לב מאוד גבוהה." אלרה מראה על מקום בגוף במרכז, בין הצוואר וצ'קראת הלב. "אתה לא תהיה מסוגל לראותה בעיניך, אבל בקופסה הזו, כריסטופר, אתה תשמור על כל האמיתות שאספת כנשמה, בכל הגלגולים שלך עד לרגע זה. מטרת הנשמה שלך, בתקופת חיים זו, היא לפתוח את הקופסה הזו ולחלוק את הביטוי שלך של אמת. אם אכן תעשה זאת, כריסטופר, אתה תשוב הביתה עם פנינה שתקדם את כולנו." זוהי מטרה נפלאה - אמר כריסטופר - אני מקבל את האתגר בשמחה."

כריסטופר החל במשימה של תכנון החיים הצפויים לו. הוא עשה חוזים ותכניות גיבוי על כל מקרה. הוא עשה חוזים להתנסויות חיוביות ושליליות. הרבה פעמים לומדים יותר מהשלילי מאשר מהחיובי, וכך כל האפשרויות נלקחו בחשבון ותוכננו. כל חוזה נפתח ונבדק מחדש. וכל החוזים המרכזיים בחייו של כריסטופר, יצביעו אל תיבת האמת שהוא ישא אם הוא רק יזכור את דבר קיומה. אחרי שהכל תוכנן, כריסטופר פגש שוב את אלרה, בפעם האחרונה. "כריסטופר היקר, אנו כולנו נתבונן בך מכאן, מהבית, ונעודד אותך, אבל, אבוי, אתה לא תשמע אותנו, כי הצעיף מאוד עבה. אנו נציע לך הדרכה ונעזור לך להתחבר עם החוזים הרבים שהכנת לעצמך, אבל רוב הזמן תתייחס לזה כמקרה או כמזל. מעל הכל, כריסטופר, בבקשה אל תשכח שכל שעליך לעשות כדי לממש את כל המשימות זה לפתוח את הקופסה ולחלוק את תכולתה עם זולתך. אז תשוב עם הפנינה, כריסטופר היקר."

ילד נולד

עם ההנחיות האחרונות, כריסטופר מפעיל את עניין גלגול הנשמות שלו, ומתחיל את התהליך בן 27 החודשים שקודם ללידה שלו. זו היתה ההזדמנות הראשונה של כריסטופר להעמיד פנים שהוא לוקח על עצמו את האשליה של הזמן, ובזמן הזה הוא עבד על המעבר של ישות חסר גבולות, הלוקחת על עצמה ביטוי מוגבל. כאן הוא לחש באוזן אמו, "שמי הוא כריסטופר, שמי הוא כריסטופר." אמו התעוררה הרבה פעמים בלילה כשהשם כריסטופר במחשבה שלה. בנקודה מסויימת היא אמרה לבעלה, "אני חושבת שאנו צריכים לקרוא לו כריסטופר." אבל ברגע שהיא הגתה את השם בקול היא נזכרה בילד בבית הספר ששמו היה כריסטופר ושהיא לא אהבה אותו, ואמרה, "למרות שאני באמת אוהבת את שחקן הקולנוע הזה, אז אולי אנו צריכים לקרוא לבננו תום." כריסטופר נענע בראשו והמשיך ללחוש באזנה בכל הזדמנות. לעיתים נשמה חיה עם שם בעל רטט הדומה לרטט השם שלו כנשמה, ולעיתים לא, תלוי בטיב התקשורת שלה עם החוזה הראשוני שהיה לה עם ההורים, במשך אותם 27 חודשים. כריסטופר היה בר מזל, ולאחר שאמו התנדנדה בין השמות, היא החליטה, בסופו של דבר, על השם כריסטופר. כריסטופר נולד שלושה שבועות מוקדם מידי, כי הוא חסר סבלנות להכנס למשחק. הוא היה ילד מאוד מבריק. כשהוא חייך - עיניו האירו את החדר, אפילו כתינוק, והיתה לו אנרגיה נהדרת סביבו, כל הזמן.

הוריו של כריסטופר מאוד אהבו אותו, הוא הילד השני שלהם, והיתה לו אחות גדולה. הרבה פעמים הילד הגדול יותר מתנגד לתינוק חדש שמגיע למשפחה, אבל לא במקרה הזה. אחותו הגדולה של כריסטופר היתה מאוד גאה באחיה הקטן, והיא עזרה מאוד. אמו עודדה אותו בכל דבר, ולמרות כל זאת, הוא לא דיבר עד שהיה כמעט בן שנתיים. הוא התעכב במשך הרבה זמן. כשהוא כבר דיבר, הוא אמר מעט מילים ובקול מאוד שקט.

כריסטופר הצעיר

כשכריסטופר גדל, דאגה לו אמו כי היה ברור שהוא איננו ילד רגיל. הוא היה שונה, והיא האמינה שמשמעות הדבר היא, שמשהו לא היה בסדר אתו. היא עשתה כמיטב יכולתה לעודדו בכל הזדמנות, וכשהוא כבר דיבר, כולם הריעו. אבל גם אם הוא לא דיבר, בכל מקרה כולם הבינו אותו. לכריסטופר היה חיוך מאוד קסום ששלח אנרגיות דרך עיניו, וכל אחד חש בנוח עמו. כשכריסטופר החל לגדול, הוא החל לחוות משהו שהוא לא ממש הבין. כל פעם הוא חש שמשהו מדריך אותו להחזיק את ידו אל חזהו, והוא הקשיב לשיחת האנשים. יום אחד הוא הלך לכנסיה. הוריו לא ממש הרבו ללכת לכנסיה, אבל הם רצו שכריסטופר ייחשף לדת, על כן הם הלכו עמו.

הוא למד שעורים רבים וטובים בכנסיה, והוא נהנה מזה. ואז, באחד מימי הראשון היתה לכריסטופר התנסות שמעולם לא שכח. בזמן הלימודים של יום ראשון, נתנו לו פרוספקט שדיבר אודות הדרך ללמד ילדים על אלוהים. הפרוספקט סיפר סיפורים על החשיבות של להיות טובים, ועל החוקים הבסיסיים של להיות בן אנוש. זו היתה ההזדמנות בה המורים אמרו לתלמידים שאם הם לא יישמעו לחוקים, הם ילכו לגהינום. באותו רגע ממש כריסטופר חש כאב נוקב בחזהו העליון. יותר מאוחר הוא סיפר לאמו מה שקרה. היא לקחה את כריסטופר לבית החולים לבדיקה, ונמצא שהכל כשורה. אולם עדיין חש כריסטופר מידי פעם כאב חד בחזהו העליון.

ההדרכה של כריסטופר התגלתה יותר מאוחר. גם בהיותו בן ארבע היה לו חבר דמיוני שרוב הזמן היה בסביבתו. הוריו חשבו שהוא ממציא את החבר הדמיוני הזה, אבל מאחר ונראה היה שזה עוזר לכריסטופר - שיחקו עמו את המשחק. הדבר היחידי שלא הצליחו להבין, היתה העובדה ששמו של החבר הדמיוני היה אֶרל. לא להרבה ילדים יש חבר דמיוני בשם ארל. הוא דיבר עם ארל וידו נגעה בחלק העליון של חזהו, וככל שהוא התבגר, היתה לו עזרה רבה מארל. כריסטופר חלק עם אחרים ידע עצום שקיבל מארל במשך הרבה שנים, עד שיום אחד הוא חדל לדבר עליו.

עתה אנו עוברים לתקופת העֶשרה שלו, כשכריסטופר החליט שהוא רוצה ללמוד לדבר. הוא הלך ללמוד לנאום ולהתווכח כדי שיוכל לפנות אל אנשים, כי הוא החשיב זאת כחולשה הכי גדולה שלו. הוא לא חש שהוא יכול לדבר ביעילות עם אנשים, ודבר זה הטריד אותו. לאחר שהסביר זאת לאמו, דאגה היא, שמרפאים, ומרפאים אנרגטיים גדולים יטפלו בו. כמה מהם עבדו עם צ'אקרת הגרון שלו, כדי שיוכל לדבר. אחד מהם סיפר לו סיפורים על חיים קודמים ואמר לו שעדיין יש לו חרב תקועה בגרונו. אחר סיפר לו שהוא נרצח בדקירה בגרונו, ועוד אחד סיפר לו שהוא נרצח כי הוא לימד, בחיים קודמים, על עבודות גדולות. כמעט כולם אמרו שמשהו לא בסדר, וניסו לפתוח את החסימה שהיתה לו. כריסטופר לא האמין להם, משום שכל פעם שאמרו לו משהו שהוא לא באמת האמין בו, היה לו כאב בחזהו העליון. כריסטופר החל להבין שיש לו הדרכה. ולמרות שההדרכה לא אמרה לו מהי הדרך שלו, או היכן עליו לפנות, כריסטופר ידע מתי הרעיונות שהוא שמע לא תאמו את הידע הפנימי שלו. אלו הן התכונות הראשונות של כל אחד שעובד עם שעור חיים של אמת. יתכן שההדרכה שלכם לא תאמר לכם מתי אתם בדרך הנכונה, אבל היא תאמר לכם כשירדתם ממנה.

לדבר אמת

לא לקח הרבה זמן עד שכריסטופר החל לגלות שיש לו ידע פנמי, והוא החל ללמוד איך לדבר ואיך להישמע. הוא החל על ידי אימון בדיבור אמת, והפך להיות נואם מיומן. באופן בטבעי אנשים הקשיבו לו כשהוא דיבר. הם שתו את דבריו בצמא. הם בטחו בו כי יכלו לראות בעיניו מי הוא היה. כריסטופר למד ועשה הרבה עבודה עם האנרגיה הזו. הוא הפך להיות מורה וכתב ספרים כשהוא עובד עם המילים שלו, והוא עזר להרבה אנשים להתעצם. בשארית חייו כריסטופר היה מורה. האנשים מאוד כיבדו אותו, כי לא רק שהוא היה מורה של אמת, הוא גם חי את חייו בשלמות הפנימית שלו. הוא פיתח לעצמו הרגל לגעת בחזהו העליון כשהוא אמר משהו מאוד חשוב. יום אחד, אמו הזקנה שאלה אותו על מנהגו זה, והוא סיפר לה. "אמא, זוהי קופסת האמת שלי. לקח לי הרבה שנים להזכר שהיא נמצאת שם, אבל יש בה את כל האמיתות שאי פעם אספתי כנשמה, והפעם הזו מתאפשר לי לחלוק זאת עם אחרים." אמו לא ידעה איך להגיב, אולם שנים רבות קודם לכן היא למדה לא להתווכח עם כריסטופר, כשהוא היה כל כך נלהב.

כריסטופר חוזר הביתה עם הפנינה

עתה אנו מגיעים אל סוף חייו, כשהוא נלקח שוב הביתה.

כשהוא עבר דרך הצעיף, נחשו מי חיכה שם כדי לקבל את פניו? חברו הוותיק, אלרה, שהיה המראה היפהפה הראשון שהוא ראה. חברו היה שם כדי לקבל את פניו, כשכריסטופר התעורר מהחלום. כריסטופר חיבק בחוזקה את אלרה שאמר לו: "הצלחת בגדול. האם אתה מבין מה עשית? האם אתה מבין בחייהם של כמה אנשים נגעת, איך שינית את העולם עם האמת שלך?" כריסטופר אמר לאלרה, "אני לא. אני לא ממש הצלחתי בזה. היה לי מאוד קשה. זה בכלל לא מה שציפיתי, אלרה. אפשֶר לי לחלוק עמך כמה מההתנסויות שלי. " והם שוחחו במשך עידנים רבים, כי זמן לא קיים בצד השני של הצעיף.

בשיחות שהתנהלו ביניהם, סיפר כריסטופר לאלרה את קורותיו. אחת מההתנסויות היתה חשובה לו במיוחד, כי בנקודה מסויימת, כריסטופר שם לב שהיתה אמת שהוא צריך היה לחלוק, ואז הוא גילה את הקופסה. המעניין בקשר לקופסה היה, שלמרות שהוא יכול היה לפתוח אותה ויכול היה למצוא בתוכה את האמת, בגלל המיקום שלה, הוא עצמו לא יכול היה לראותה. זה היה הזמן בו כריסטופר הבין שהאמת שלו חייבת להיות מוקרנת דרך עיני בני האדם האחרים. "לא לזה ציפיתי, אלרה. הבנתי שאינני יכול למצוא את האמת שלי כדי לחלוק אותה עם האחרים. הייתי צריך ממש לומר את האמת שלי, לעמוד בה ולחיות אותה, כדי שהיא תוכל להיות מוקרנת דרך עיני בני האדם האחרים, וכך אוכל גם אני לראותה. למדתי שאמת שאינה באה לידי ביטוי היא עדיין אינה אמת. ואז הייתי צריך ללמוד, דרך סיטואציה מאוד קשה, שהאמת אינה דבר בודד וקבוע. אין אמת אחת, כי אמת אמיתית זו התפתחות, וככל שגדלתי, האמת שלי השתנתה. כשגדלתי לימדו אותי שיש אמת אחת, אלוהים אחד, ודרך אחת הביתה. אבל ברור, אלרה היקר, שיש הרבה מהם. יש כל כך הרבה, שאני אפילו אינני יכול לספר לך." אלרה אמר, "נכון, אתה קלטת את זה. הבנת. אתה הבאת חזרה את הפנינה." כריסטופר אמר: "איזו פנינה?" ואלרה השיב: "היתה פנינה שהיית אמור להחזיר עמך מההתנסות שלך. האם אתה נזכר, כריסטופר?" "אינני יודע בדיוק על מה אתה מדבר, ענה, אבל עלי לספר לך, שהיה גם זמן שפתחתי את הקופסה שלי ודיברתי, ואנשים החלו לפחד. הם ניסו למצוא דרכים לשלול את האמת שלי וללגלג עלי, כדי שהם לא יצטרכו להקשיב לה." אלרה אמר: "כן. זהו פחד, ההפך מאהבה. האין זה מעניין שזו רק אפשרות לפחוד מהבלתי ידוע? ברגע שממלאים את הריק הזה בכל אמת שהיא, זה בלתי אפשרי לפחוד, ואתה עשית עבודה נהדרת, כריסטופר, ומילאת את הריק הזה בידע." כריסטופר ענה: "טוב, אינני בטוח שזה היה הידע הנכון. אינני בטוח שזה היה כל מה שיכולתי לתת." ואלרה אמר: "האם לא נתת את מה שהיה בלבך באותו זמן?" "אכן, ענה לו, אבל שנים מאוחר יותר למדתי דברים אחרים מאלו שידעתי אז." "זה בכלל לא משנה," ענה אלרה ואמר: "זה לא חשוב שתאמר את האמת המושלמת, אלא שהאמת תהיה שלך ושתהיה שלם עם הדברים אותם אתה אומר. להיות שלם עם האמת שלך הינה הדרך היחידה בה האמת שלך יכולה להתפתח. ומשום שעשית זאת, כריסטופר היקר, החזרת את הפנינה!"

"אני עדיין מבולבל, אלרה. אני עדיין לא ממש מבין על מה אתה מדבר, אבל ברצוני לספר לך על התנסות נוספת שהיתה לי. בנקודה מסויימת שמתי לב שהפחד שהיה לי מפתיחת הקופסה היה כתוצאה מהעובדה שלאנשים אחרים היתה האמת שלהם, והם חשבו שהאמת שלי תפריע לאמת שלהם בדרך כלשהי." אלרה אמר: "כן. חלק מהלימוד של לחיות עם האמת האמיתית זה לאפשר מרחב לאמת שנמצאת סביבך, כי שום אדם בודד אינו מחזיק באמת השלמה. ישות אחת יכולה לבוא רק עם חלק קטן של אלוהים. לכולכם ביחד יש תכנית גדולה יותר של אלוהים. זו הסיבה שכל אחד מכם מגיע עם חלק קטן בקופסה שלו, וכל מה שאנו מבקשים מכם לעשות זה למצוא את זה, ולחלוק - לא כאמת היחידה - אלא כאמת העומדת לצד אמיתות רבות נוספות. אתה החזרת את הפנינה, כריסטופר. לעולם אל תשכח זאת."

כריסטופר אמר: " דבר אחד קרה שהפליא אותי. בפעם הראשונה שפתחתי את הקופסה, היו הרבה אנשים שכל כך נישבו ביופייה של הקופסה, שלא היו מסוגלים לראות את האמת עצמה. הם היו כל כך שבויים באבנים היקרות, בקופסה עצמה, בריפוד הקטיפה שבתוכה, שהם לא היו מסוגלים להבין את האמת." אלרה צחק. "כן, זוהי ההתייחסות האנושית. בני האדם כל כך משעשעים בצורה כל כך נפלאה. כשהם רואים אור, הם לפעמים כל כך נמשכים אליו, עד שהם נעשים עיוורים לכל דבר אחר. נכון שהיתה לך התנסות אנושית נפלאה?" כריסטופר אמר, "כן, אכן זו היתה. חשתי יותר אנרגיה משאי פעם חשתי קודם לכן, ואגב, אלרה, כמה שהצעיף היה דק, ידעתי שארל היה אתה!"

כריסטופר נשען אחורה בכסאו, הסתכל על חברו הטוב אלרה ואמר, "ספר לי אלרה, מהי אותה פנינה? האם החזרתי את האמת שאתה רצית שאחזיר? האם זו פנינת האמת שאיתה רצית שאחזור? האם עשיתי מה שריצת שאעשה בכך שפתחתי את קופסת האמת?" אלרה אמר, "כריסטופר היקר. זה אף פעם לא היה בקשר לאמת. אמת אמיתית זו רק נקודת מבט, מקסימום משהו חולף. הפנינה שבאופן כל כך מבריק החזרת הביתה, היא פנינת החכמה שהרווחת בזה שחיפשת את האמת שלך, ובזה שחלקת את החיפוש הזה עם אחרים. אפשר להחזיר את פנינת החכמה הביתה רק כאשר החכמה שלך משתחררת מהקופסה, ומבוטאת. זה לא ביטוי האמת שנחשב, אלא החיפוש אחריה, הוא זה שמביא את הפנינה הביתה. זה לא היעד שמכובד, אלא המסע. זוהי פנינת החכמה, ואת זה החזרת הביתה בכזו הצלחה. אנו כולנו מאוד גאים בך, כריסטופר.

הסיבה שסיפרנו לכם את הסיפור הזה יקירים היא, שכאשר אתם מתפתחים כבני אנוש, לרבים מכם יש קופסת אמת ופנינת חכמה המחכים לכם שתביאו אותם שוב הביתה. הושיטו ידכם לקופסה, מצאו את האמת שלכם, ובטאו אותה במלואה. אל תדאגו אם מישהו בכלל מבין אותה. אל תדאגו אם אתם אינכם מבינים אותה, כי איננו מבקשים מכם להיות באמת מושלמים. אנו רק מבקשים מכם להיות בהרמוניה ובשלמות עם האמת שלכם. זכרו שגם לכם יש נקודה בה טמונה עמוק בתוככם קופסה של אמת.

ובזה אנו עוזבים אתכם היום, כי אתם נעשים בני אנוש מתפתחים. בעוד אתם נעשים ישויות אור מועצמות על פני האדמה, האמת שלכם נעשית חשובה לא רק לאלו שנמצאים סביבכם, אלא חשובה לחכמה ולפנינה שתחזירו שוב הביתה.

בהמון כבוד אנו מבקשים מכם לנהוג האחד בשני בכבוד גדול. הזינו זה את זה בכל הזדמנות. דעו שכאשר אתם מתבוננים זה בעיניו של זה, אתם מתבוננים בעיניו של אלוהים. כשתצליחו לפתוח את הקופסה הזו, שחקו עמה, ושחקו היטב ביחד.

אספבו,

הקבוצה

מאנגלית: חמדה טלאור©