מאת הקבוצה יולי 2025

~ להתאבל על ממד השלישי ~

יקירים, ברכות מהבית.

אנו מצטרפים אליכם היום בשמחה רבה. מנקודת המבט שלנו, האור שאתם פולטים הופך להיות בהיר יותר עם כל נשימה. למרות שנראה שעולמכם נמצא לעתים בכאוס, למעשה אתם יולדים משהו מופלא. אינכם "שבורים" מאחר שאתם מתפתחים.

אתם נעים מדחיסות הממד השלישי אל תוך החופש והנזילות של הממד החמישי. זה אינו רק שינוי במודעות – זה טקס ההתבגרות של הנשמה, הרוח. וכמו בכל טקס חניכה, גם פה משחררים דברים.

שחרור אידיאלים בעלי רטט נמוך אינו דבר קל. הגוף, הראש, ואפילו שדה הרגשות התרגלו לדפוסים מסוימים: תחרות במקום שיתוף פעולה, פחד במקום אמון, פירוד במקום אחדות. אידיאלים אלה היו נחוצים פעם, כאשר הסכמתם לשחק בממד השלישי. אולם הם מיצו את תפקידם. ועתה, יש לכבדם... ולשחררם.

לנוע לממד החמישי אומר לזכור את טבעכם האמתי – לא כגוף אנושי, אלא כרוח אלוהית בעלת התנסות אנושית. זה אומר לקבל את המאסטריות שלכם. זה אומר לצאת מהפחד ולהיכנס לאהבה, לצאת משליטה ולהיכנס לאמון, לצאת משיפוט ולהיכנס לאפשור.

אולם יקירים, עם כל צעד למעלה, קיים הדהוד של צער. רבים מכם חשים זאת עתה, עצבות משונה כמו ערפל, הנתלית על קצה השמחה. זהו יגון. אתם מתאבלים יותר מאשר אתם מודעים לכך, על איבוד זהויות ישנות ומערכות יחסים מסוימות. אתם מצטערים על איבוד אותן אשליות אשר בעבר נתנו לכם מבנה של בטחון, ובמקרים מסוימים, על איבוד אנשים שאתם אוהבים עמוקות.

לשחרר, להרפות

כן, גם בהתעלות יש אבל. כבדו אותו. אל תדחקו אותו הצידה, ואל תעשו מעקף רוחני לדמעות. במקום זאת פנו לזה מקום והיו עם העצב. תנו לצער לדבר, שכן זהו הדהוד של נשמה אשר יודעת ששינוי מתרחש. הישן מת על מנת לפנות דרך לחדש.

לא ניתן להביא דחיסות לוויברציה גבוהה יותר. ולכן, השחרור הכרחי.

שחרור הגינוי.
שחרור האשמה.
שחרור האמונה שאינכם מספיק.
שחרור הצורך להיות צודק.
שחרור השריון ששמר את הלב מוסתר.
שחרור הגרסה שלכם שהיתה צריכה לשרוד.

אין צורך לחיות במצב של הישרדות שכן הממד החמישי אינו עוסק בתגובה אלא ביצירה. אינכם נמצאים כאן על מנת לשחזר סיפורים ישנים – אתם כאן לכתוב ספורים חדשים.

השינוי כבר החל. לא מדובר בעתיד, זה קורה עכשיו. הפלנטה עצמה רוטטת בוויברציה גבוהה יותר. זו הסיבה שיש לזמן תחושה מוזרה, שיש תחושה שונה לגוף, והסיבה לכך שמערכות ישנות קורסות. יקירים, אינכם מדמיינים את הדברים. הצעיף הופך דק יותר ואתם מתחילים לראות בעיניים של רוח.

אמצו את הממד החמישי

וכן, הדבר יצריך אומץ. צריך אומץ על מנת לעזוב משהו ידוע, גם אם הידוע גרם לכאב. צריך אומץ לחיות ללא תוויות, להתקיים ללא בטחונות, ולבטוח בבלתי נראה. אך שם נמצא הכוח שלכם – בחוסר הידיעה ובכניעה. הוא נמצא במקום הקדוש בין מה שהיה ומה שיהיה. התאבלו על העולם הישן, כן, אך אל תטילו בו עוגן. תנו לעבר להיות מורה, לא כלא.

הממד החמישי אינו מקום אלא תדר, הקיים בכל מקום בו נוכחת האהבה. כאשר בוחרים חמלה על פני ביקורת, נמצאים בממד החמישי; כאשר מציעים סליחה, במיוחד לעצמכם, נמצאים בממד החמישי; כאשר יושבים בשקט וחשים בפעימת היצירה בבית החזה, נמצאים שם.

זה לא משהו שיש להרוויח. זה משהו שזוכרים. וכאשר שוכחים, כאשר נופלים חזרה לפחד, לכאב או לספק, זה אינו כישלון אלא פשוט חלק מהספירלה. לעולם אינכם נעים לאחור, רק פנימה, עמוק יותר לזיכרון, עמוק יותר אל תוך האור.

הטוב ביותר עוד לפניכם

יקירים, אנו מבקשים מכם להיות עדינים עם עצמכם. העולם הישן גוסס, אתם המיילדים ואלה אשר משתתפים בלוויה שלו. אולם מעבר לצער קיים הנץ חמה שאף הכרה אנושית אינה יכולה לדמיין. אתם נכנסים עתה למאסטריות שלכם. אתם משירים את מה שכבר אינו משרת אתכם ומחבקים את מי שהנכם באמת: בוראים, מרפאים, מורים של אור.

תנו ידיים זה לזה בעודכם צומחים. לוו זה את זה הביתה, שכן הטוב ביותר עוד לפניכם. ותמיד זכרו: לעולם אינכם לבד. אנו עמכם, פשוט מחוץ לטווח הראיה, לוחשים במרווחים השקטים שבין מחשבותיכם. אתם נאהבים מעבר יכולת מדידה. נהגו זה בזה בהערכה, טפחו זה את זה ושחקו היטב ביחד.

אספבו , יקירים.

קבוצת ה - 9.

זכויות יוצרים:

זכויות יוצרים 2000 – 2025 www.Espavo.org הכוונה היא שמידע זה יועבר הלאה וניתן יהיה להפיצו בחינם, בשלמות או בחלקים. בעשותכם זאת אנא תנו קרדיט ל- www.Espavo.org ולמתרגמת. תודה על העזרה בהפצת האור!

להענקת תמורה