פנג שואי

אתרים מומלצים

הענקת תמורה

מפת האתר

משואות האור  ~ תזכורות מהבית

אפריל 2025

 

מאנגלית: חמדה טלאור

 

מאת הקבוצה

אפריל 2025

~ המלאך הקרמי ~

ברכות מהבית, בני אנוש יקרים.

אני זנדריה  Zandria, וברצוני לספר לכם סיפור. הסיפור עוסק בילדה צעירה הגדלה בעולם העכשווי.

אתם מוזמנים לפגוש את סקיילר, ילדה בת 9 בעלת אנרגיה זוהרת ונושאת את השם Sky  [שמים]. שמה מרומם, כמו גם עיניה הכחולות הגדולות שמאירות כל חדר אליו היא נכנסת. סקיי היא הבת הצעירה בין 3 אחים במשפחת רדפורד. סקיי התיזה ניצוצות של אור חדש במשפחה אוהבת זו, כאשר הגיעה עם הכוונה ישירה מהנשמה שלה, הרוח, ביחס למה שקיוותה להשיג בתקופת חיים זו. אולם, ברור שלא היה לה כל זכרון שהוא מהדבר, והיא רק ניסתה לפלס דרך שתתאים לילדה בת 9 לחיות בעולמנו. אחיה הרבה יותר גדולים ממנה, יש ביניהם הבדל של 11 ו – 9 שנים. הוריה חשבו שמשפחתם היתה מושלמת לפני שסקיי הגיעה לעולם.

אמא של סקיי תמיד קיוותה לבת, אך שמחה מאוד עם הבנים שהעסיקו אותה לא מעט; היא אהבה מאוד את משפחתה. ואז, באופן בלתי צפוי, בגיל 41 היא גילתה שהיא בהריון. כולם, כולל הרופא שלה, היו מודאגים מאוד היות ובהריון האחרון היו לה בעיות ונאמר לה שאינה יכולה ללדת יותר. אולם דבר זה לא מנע את הגעתה של סקיי.

מרגע היוולדה היתה סקיי ילדה מלאת שמחה. היא היתה זו שתמיד מצאה את הצד הטוב בכל מצב, ואמא שלה היתה מאוד גאה בה. האמא היה האדם שבאמת הבין אותה ועזר לה בזמנים קשים. היא חלקה בגלוי עם סקיי סיפורים מחייה ונתנה לסקיי תחושה חזקה של ערך עצמי, של ביטחון וגאווה. בהגיע סקיי לגיל 11 חלתה האם במחלה קשה. בת 12 היתה כאשר האם הלכה לעולמה, וסקיי איבדה את החיוך.

לאחר מות האם הרגישה סקיי נטושה וחסר תקווה, ולא הצליחה למצוא משמעות לחיים. למרות שלא האשימה את האם, היה קשה לסקיי לחייך. החלק השמח של החיים שתמיד מצאה, התעמעם. המורים שלה דאגו לה היות וראו שינוי דרסטי. אפילו היועצת שלה לא באמת עזרה. אביה ניסה להתקרב אליה, אך גם זה היה ללא הועיל. הוא עצמו התאבל על מות אשתו וחש חלול בתוכו. בכל מקרה תמיד היה ריחוק כלשהו בין האב לבת. הוא תמיד שלט בעניינים והיא התמרדה. חייה של סקיי בשנים הבאות היו כמו פסיעות ריקות בחול הזמן.

ארבע שנים חלפו במהירות, והעננים השחורים נשארו. אחיה הגדול של סקיי עזב את הבית, והדינמיקה המשפחתית שוב השתנתה. הוא היה היחיד במשפחה שנראה שהתייחס אליה והבין אותה. לאחר מכן סקיי חשה עוד יותר ריקה בעודה מחפשת משמעות לחיים. עתה, בהתקרבה לגיל 16, חברותיה היו נרגשות ביחס לחיים, ביחס לבנים וביחס לבילויים. אך היא כאילו היתה נוכחת ומעט מאוד הצליח להצית את אותן עיניים כחולות יפהפיות שפעם היו מאירות את החדר.

יום אחד נתן האב לסקיי תפקיד לנקות דברים ישנים מהמוסך. זה היה דבר קשה עבורה, שכן הבגדים של האם היו בין הקופסאות שהיה עליה לבדוק. בעודה עוברת על הדברים היא בכתה מאוד כאשר נזכרה בבגדים המועדפים על האם ובספרים שהיא שמרה. חלקם היו ספרי לימוד מהקולג' כמו גם ספרי מחזור מהתיכון שם ניתן היה לראות כמה סקיי דמתה לאמה כנערה. לעתים היא חשה כאילו האם מביטה במעשיה מעבר לכתף. סקיי יכולה היתה לזכור את קול האם כאילו דיברה אתמול.

כאשר סקיי פינתה את הקופסאות הנותרות אותן התכוונו לתרום, היא שמעה את קול האם אומר: "הקופסה הקטנה." סקיי חיפשה סביב אך לא ראתה שום דבר שדמה לקופסה קטנה, אז היא סיימה את העבודה ונכנסה הביתה להכין ארוחת ערב. היא חשבה שהיא בטח דמיינה זאת. מאוחר יותר היא הלכה לישון והתעוררה בשלוש בבוקר כאשר היא נזכרת באירועי היום. ומה בקשר לאותן מילים "הקופסה הקטנה?" היא ניסתה לשוב לישון אך ללא הצלחה.

בסופו של דבר סקיי קמה, מצאה פנס וחזרה למוסך לחפש שוב אחר הקופסה המסתורית שרדפה את מחשבותיה. שוב חיפשה בין קופסאות הבגדים והספרים שהאם השאירה. כולם היו מונחים ליד דלת המוסך, מוכנים להילקח על ידי ארגון הצדקה המקומי. לאחר חיפוש חוזר בכל אחת מהקופסאות, עדיין לא מצאה כלום. ואז היא התכוונה לשוב למיטה. אולם בעודה עוזבת את המוסך, היא האירה עם הפנס את המדפים הריקים שאחסנו קודם לכן את הקופסאות. ואז היא ראתה בפינה צעיף שהיא פספסה. על מנת להגיע אליו היה עליה לטפס על שרפרף, היות והוא היה בפינה הרחוקה במדף העליון. היא התכוונה לשים אותו עם הקופסאות לתרומה, ואז היא הבחינה בקופסת קרטון קנה מתחת לצעיף.

כל גופה של סקיי קיבל צמרמורת. היא שוב החלה לדמוע ואיזנה עצמה בזהירות על השרפרף על מנת להגיע אל הקופסה. זה הרגיש כמעט כאילו יד נעלמה מייצבת אותה. לאחר ירידתה, היא התיישבה על הרצפה מתבוננת בקופסה בציפייה. היא הרגישה כאילו האם עוטפת אותה. למרות שעדיין חשה ספקות, פתחה סקיי את הקופסה. כל שראתה היו כדורי צמר גפן. באכזבה דחפה סקיי אצבעות אל תוך הקופסה וחשה שיש שם משהו. היא שלפה מתוכה מלאך עדין ויפהפה מקרמיקה, בגודל של כ 5 ס"מ. צמר הגפן היה שם על מנת להגן עליו.

היא ישבה שם זמן ארוך והתבוננה במלאך, בעוד דמעותיה זולגות במלוא הקצב. סקיי ידעה שזה היה משהו מיוחד של אמה, ושמחה שמצאה אותו. היא השתמשה בצעיף על מנת לנגב את הדמעות. היא תשמור על המלאך כתזכורת מהאם. סקיי הוציאה את כדורי צמר הגפן ושמה אותם על הרצפה לידה, והתכוונה לשים את המלאך חזרה בתוך הקופסה כדי לשמור עליו. ואז היא מצאה פתק מקופל בתחתית הקופסה. הפתק היה בכתב ידה של האם.

התאריך היה 8 שנים לפני שסקיי נולדה, שנה לאחר שאחיה הצעיר נולד. סקי רעדה בעודה קוראת את הכתוב:

זה עבור בתי. תמיד ידעתי שתהיה לי בת ועתה אני יודעת שהדבר לא יקרה בתקופת חיים זו עקב סיבוכים רפואיים. את המלאך הזה ראיתי וקניתי עבורה על מנת שתדע כמה היא מיוחדת. קיויתי לתת לה אותו ליום הולתה ה 16 בו תהפוך להיות אשה. אני רק יכולה לקוות שיום אחד היא תמצא את דרכה לחיי אולי כנכדה או בצורה אחרת. תקוותי היא שמלאך זה ימצא את דרכו אליה ברגע מסוים של חייה. הוא ישמור עליה ויפנה אליה את כל האהבה שהייתי רוצה לתת לה. עליה לדעת שכל המלאכים בשמים גאים בה כמוני.

החתימה היתה של האם. סקיי החזיקה בעדינות את הקופסה בעודה רצה הביתה והעירה את אביה משינה עמוקה. מתוך דמעות היא הראתה לו את המלאך ואת הפתק. אביה מעולם לא ידע על כך. באותו לילה סקיי לא שבה יותר לישון, אך זה לא חשוב, היות והאור שב שוב אל עיניה. היא מצאה מקום חדש לאם להישאר בחייה. באותו לילה למדה סקיי את סוד האֶבל.

סקיי שמרה על המלאך כל חייה וגם תיקנה אותו כאשר אחת הכנפיים נשברה עקב נפילה. סקיי הפה להיות פסיכולוגית מפורסמת וכתבה ספרים שהתמחו בנושא האבל. היא נגעה בחיים של רבים עם המתנה שלה, צעירים וזקנים. כאשר בסופו של דבר סיימה את מחזור החיים על פני האדמה בגיל 84, הצוואה האחרונה שלה אמרה שמלאך הקרמיקה יועבר לנינה שלה בהגיעה לגיל 16.  מה שסקיי לא ידעה הוא, שהנינה שלה היתה גלגול חוזר של האמא שלה, וכך מעגל האהבה הושלם.

אני, זנדריה, שומרת על האנרגיה הנקבית בכולכם. אני מעודדת אנרגיה נפלאה זו לפרוח וללבלב על פני האדמה. גברים ונשים, כולכם צריכים לדעת כמה שאתם מיוחדים ושהאנרגיה הנשית מתעוררת עתה על פני כדור הארץ. הבה ומלאך הקרמיקה יהיה תזכורת לאהבה שלנו אליכם.

אנא זכרו לנהוג זה בזה בהערכה, לטפח זה את זה ולשחק היטב ביחד.

אוהבת אתכם,

זנדריה.

הערה של סטיב: למרות שזנדריה השתמשה בסיפור זה על מנת לדבר על אבל, זהו סיפור אמתי. המלאך הושאר על ידי אשתי ברברה לפני שנים רבות. בקופסה קטנה בצירוף פתק לנכדתה. לאחרונה מצאנו אותה והעברנו אותה לידיים החוקיות. אני בטוח שברברה מחייכת.

 

זכויות יוצרים 2000 – 2025  www.SteveRother.org הכוונה היא שמידע זה יועבר הלאה וניתן יהיה להפיצו בחינם, בשלמות או בחלקים. בעשותכם זאת אנא תנו קרדיט ל-  www.SteveRother.org ולמתרגמת.  תודה על העזרה בהפצת האור!

להענקת תמורה