הקפיצה הקוונטית     אתרים מומלצים     הענקת תמורה     מפת האתר

שחזור גלגולי נשמות

כותבת המאמר: ניצה תפארת

הידע, ההתנסויות והלקחים מגלגוליו הקודמים של אדם עוברים לעיבוד ברמת הנשמה. הלמידה וההתפתחות נעשית על ידי כל אדם בנפרד והנשמה צוברת את הידע מגלגול לגלגול וכך היא מתפתחת.

יש הגורסים כי כאשר אנו עושים דברים 'רעים' בגלגול מסוים – נענש בגלגול הבא על מעשינו, ולא כך הוא.

למעשה, אין אנו נשפטים בשום צורה ואופן. אכן, יש קשר בין דברים מסוימים שקורים לנו בגלגול הנוכחי ואשר נבעו ממעשים בגלגול קודם, אולם אין זו אלא דרך לעבור חוויה מזוויות שונות עד שנרגיש [ברמת הנשמה], שלמדנו את השיעור.

איך נדע שיש לנו שיעור בנושא מסוים?

פשוט, אותה תופעה תחזור שוב ושוב עד שנמצא את הדרך הנכונה בעבורנו כיצד לחוות אותה. כאשר תפסיק אותה חוויה להופיע בחיינו, או כאשר פשוט לא יטריד אותנו מקרה מאותו סוג ולא נגיב באופן שלילי מבחינה רגשית – אז נדע שסיימנו את השיעור בנושא הנדון.

במחצית הראשונה של המאה העשרים חי בארצות הברית רואה נסתר מפורסם מאד בשם אדגר קייסי. אנשים רבים שיחרו לפתחו כדי להבין מדוע קרה להם משהו בתקופת החיים הנוכחית, ומהו השיעור.

אחת הדוגמאות היא, של אדם שהתעוור. אותו אדם האמין בתיאוריה של שכר ועונש. הוא טען שהינו אדם ישר, מפרנס את עצמו ואת משפחתו, עוזר לזולת כמיטב יכולתו, ואינו מבין מדוע נענש בצורה כה חמורה.

קייסי נכנס ל'טרנס' וסיפר את הסיפור הבא:

לפני שנים רבות מאד, חי אותו אדם בשבט של לוחמים. מנהגם של הלוחמים היה לנקר את עיניהם של האויבים שנלקחו בשבי. למעשה – אמר קייסי – כל הגברים בשבט עשו זאת, אולם אותו אדם נהנה מאד מהמעשה והשתדל לקחת שבויים רבים ככל האפשר כדי שיוכל לנקר את עיניהם.

בגלגול הנוכחי בחרה נשמתו לחוות את העיוורון מהצד השני של המתרס, כלומר לראות איך זה מרגיש לחיות כעיוור. אין זה עונש, אלא השלמת השיעור. השיעור יושלם כאשר אותו אדם יקבל את עיוורונו לא בכעס אלא בהשלמה, בחמלה ובהבנה.

אני עצמי למדתי שחזור גלגולים, כלומר יש ביכולתי לחזור ולראות גלגולים שונים מעברי. [כל אחד יכול]. מלבד עבודה עם אנשים – ניצלתי את הידע הזה כדי להבין דברים שונים בחיי ולשנות התנהגות, רגשות וכו' על מנת לסיים שיעורים שהתחילו אי שם בעבר.

פעמים רבות אמרו לי שאני עצורת רגשות. התחלתי לשים לב שלמרות שבתוכי אני יכולה להרגיש אהבה בעוצמה רבה – אינני נוהגת, ואולי אף אינני מסוגלת להביע את אהבתי כלפי חוץ. לא פעם אמרו לי שאני: "קרה כדג".

תוך כדי חזרה לגלגולים קודמים, שמתי לב שהתופעה הייתה קיימת גם במצבים שונים בעבר.

בתקופת חיים מסוימת חייתי בספרד. הייתי ליצן שהסתובב בערים ובכפרים לפרנסתו, וכל מספר חודשים הייתי חוזר לכפרי ולביתי. בבית חיכתה לי הנערה שאהבתי ושאותה עמדתי לשאת לי לאישה.

יום אחד חזרתי מסיבוב כזה. עמדתי בראש גבעה שממנה נשקף הכפר. התרגשתי ושמחתי מאד. הבטתי בביתה של אהובתי. לפתע נפתחה הדלת והיא יצאה מן הבית. היא הרימה את ראשה ועינינו נפגשו. הרגשתי כאילו לבי עומד לפרוץ מתוך חזי וראיתי שגם נערתי הרגישה כמוני. רציתי לרוץ ולאסוף אותה בזרועותי, אבל נשארתי תקוע במקומי. בו זמנית ראיתי שגם תנועתה שלה נבלמה, וכך הלכתי בצעד מתון עד שהגעתי אליה. הפער בין מה שהרגשתי לבין מה שהבעתי היה ענקי.

בתקופת חיים אחרת חייתי באנגליה. הייתי נער בעל ידי זהב ועבדתי בטירה מסוימת כ'כלבויניק'. עשיתי כל עבודת כפיים מיוחדת שאיש לא הצליח לעשות.

יום אחד מאסתי בחיים הללו ויצאתי לראות עולם. טיילתי כך ממקום למקום עד שהגעתי לכפר דייגים בפורטוגל. התושבים היו עניים מאד. הגברים היו יוצאים לים לדוג והנשים נשארו בכפר והיו עושות כל עבודה קשה.

בכפר הזה גרה נערה עדינה מאד, חולמנית ומרחפת, שבמקום לקחת חלק בעבודה הייתה נעלמת בשדות, או מתבודדת בין סלעי הים. לעתים קרובות לא שמעה כאשר קראו לה, הייתה שוכחת מה אמרו לה, ותשומת ליבה הייתה נתונה רק לפרחים, לבעלי חיים ולטבע.

בכפר התייאשו ממנה ובעצם חשבו שהיא 'מפגרת'.

בהגיעי לכפר, התחלתי לעזור לנשים בתיקונים, בבניית רהיטים, ובכל מיני דברים שבהם נזקקו לעזרה כאשר הגברים יצאו למסע דיג. בשעות הפנאי שלי הייתי יוצא לטייל מחוץ לכפר ופעמים רבות הייתי פוגש את הנערה. אני הוקסמתי מעדינותה, מהמסירות בה טיפלה בבעלי חיים, מחיוכה העדין והמהורהר. בסופו של דבר התאהבתי בה, נשאתי אותה לאישה ונשארתי לגור בכפר.

בעצם, השתוקקתי לעטוף את אשתי בזרועותי, לפנק אותה ולהביע את אהבתי, אולם משהו עצר בי ואני רק הייתי מתבונן בה ולבי מלא אהבה.

לאשתי היה צורך עז באותם חיבוקים שמנעתי ממנה ולאחר זמן מה התחילה להתנתק מהמציאות ולהסגר. היא נפטרה כאשר הייתה כבת עשרים.

כששמתי לב שגם בעבר, כמו היום, הייתי מלאה רגשות ולא הצלחתי לבטא אותם – החלטתי לשחזר את הגלגול שבו התחילה הבעיה.

ראיתי את עצמי כגבר רזה מאד, לבוש בפרווה של בעל חיים שהוסרה, אבל לא עברה עיבוד כלשהו ולא נתפרה, אלא הקיפה את מתני ורגל נקשרה לרגל.

הייתי בשטח כורכר מדברי, פה ושם צמח עץ שיטה דליל עלווה. ממול, באופק, נראו הרים בגוונים רכים של אפור וורוד, ואני הלכתי לעומתם.

בידי החזקתי אלה לצורך הגנה, שהייתה למעשה חתיכת ענף שעוביו כעובי זרועי והוא חלק, מבריק ובעל סדקים שהוכיחו שהוא נמצא עמי שנים רבות ועבר הרבה שינויים של חורף וקיץ. בידי השנייה החזקתי מקלע, שאף הוא היה עשוי מענף חזק, ובמקום רצועות הגומי שאנו מכירים כיום היו לו רצועות מגידים של בעל חיים, חזקים וגמישים, שבאמצעם הייתה מחוברת פיסת עור של חיה.

בעודי מהלך ראיתי נחש זוחל. הרמתי אבן ובעזרת המקלע יריתי אותה ופגעתי בדיוק בראשו. הרגתי את הנחש, וכמו שהוא, ללא בישול, ישבתי והתחלתי לאכול אותו.

זה לא היה נעים לי, לניצה שמתבוננת בדברים, ולכן ביקשתי להיות שעה קדימה בזמן.

מצאתי את עצמי עומד במערה גדולה מאד באותם הרים שמוקדם יותר ראיתי ממולי. במערה היו מספר עיגולי אבנים שבמרכזם ערימות פיח ואשר העידו כי שימשו כמדורות.

מסביב לאחת מאותן מדורות כבויות הייתה קבוצה של כשמונה איש. היו שם שתי נשים וכל השאר היו גברים. גופם לא היה שעיר כלל. שער ראשם היה מקורזל ופניהם היו פחוסות ונראו מן שילוב של אדם קדמון והילידים האבוריג'ינים של היום. עד אותו רגע לא ידעתי איך נראות פני, אולם כשראיתי את אנשי הקבוצה הבנתי כי אף אני נראה ככה. תוך כדי עמידה קיבלתי בראשי את האינפורמציה הבאה: אחת הנשים הייתה בת זוגי ואני אהבתי אותה מאד מאד והרעפתי עליה את אהבתי. יום אחד נענתה לחיזוריו של מישהו גבוה ממני בהיררכיה של הקבוצה, עזבה אותי והפכה להיות בת זוגו.

במשך הזמן התקשרתי לאישה השנייה שהייתה שם ועם הזמן אהבתי אותה יותר מאשר אהבתי את הראשונה, אולם האמנתי שאם אראה לה עד כמה אני אוהב אותה – תעזוב אותי גם היא.

עכשיו תוכלו לראות ממתי אני סוחבת אתי את ה'פלונטר' עם האמונה שאם אביע את אהבתי – ינטשו אותי.

שחזור גלגולים כטכניקת ריפוי

הידע הזה שרת אותי בכך שאיפשר לי לעשות ריפוי, להיות מודעת ולהתחיל להביע רגשות. הקבלה קוראת למצב הזה: 'תיקון'.

טכניקת החזרה לגלגולים קודמים הינה פשוטה למדי ונעשית דרך תהליך של דמיון מודרך וכאשר היא נעשית על ידי מטפל מיומן היא מצליחה במרבית המקרים..

דוגמאות אלה יכולות לתת מושג איך אנו לומדים את שיעורינו מגלגול לגלגול עד שאנו מגיעים לפתרון הנכון והמתאים לנו.

לעתים הדברים פשוטים וברורים, ולעתים מורכבים ומסובכים. לעתים אנו פותרים את הבעיה באותו גלגול ולעתים, כמו שראיתם, דרוש לנו נצח כדי ללמוד את השיעור, אולם במימדים שם נמצאת הנשמה אין זמן ואין מרחב ולכן לנצח אין שום משמעות.

כפי שתראו, התופעה בגלגול הנוכחי עלולה להופיע בצורת עוורון, שהוא מצב קשה לכל הדעות, בצורה של בעיות רגשיות שפשוט מורידות את איכות החיים, ובכל מה שביניהם, כמו פחדים, חרדות ומצוקות שונות, שלכאורה אין להן שום הסבר אחר – וסביר שהן תולדה של רגשות ואמונות שהבאנו עימנו מן העבר, כלומר מתקופות חיים קודמות.

אם הינכם מבחינים במצב כזה בחייכם, כדאי לטפל בנושא בטכניקה זו. במקרים רבים זה ממש משדרג את איכות החיים.

טואול בניית אתרים