הקפיצה הקוונטית     אתרים מומלצים     הענקת תמורה     מפת האתר

בעיני המתבוננת

מירית קופרווסר

הועלו בפורום ספקות, ולא בפעם הראשונה, בנוגע לתקשורים ואמיתותם, המוות = שינוי צורה וכד'. הספקות מוכרים לי. עברתי את אותה דרך, כמו מרביתנו. לא אלה האמונות שספגנו בילדותנו ובעלומינו ולכולנו קשה לעבור לצד השני של הגדר.

אהבתי את תשובתה של מירית והייתי רוצה להביאה כאן כלשונה. // ניצה

יש כאן כמה מישורים, שאשמח לדבר עליהם.

לא כל תקשור מתאים לכל אחת.

התקשור הזה הובא בפי אשה אחת, מ"פיהם" של ישות מסויימיות. יהיו אנשים שיתחברו למסרים אלו, ויהיו אנשים שלא יתחברו למסרים אלו. יהיו אנשים שיבחרו לחוות את המציאות בדיוק כפי שתוארה כאן, ויהיו כאלו שהמציאות הזו לא תתאים להם והם יבחרו לחוות אותה אחרת. זה לא אומר שהדברים המתוקשרים הם אמת או לא. זה אומר שהם אמת למי שיבחר לחוות אותם כך.


הייתי מציעה לך להכנס פנימה אל תוך עצמך ולהרגיש האם המילים האלו מתאימות לך ותואמות אותך. אם כן, יופי. אם לא, גם יופי.


יש הרבה מאד נבואות חורבן. והיו הרבה מאד כאלו. חלק ממה שעושה אותן כאלה, הוא החוויה האנושית. מה שמתרחש הוא בסך הכל שינוי. שינוי של תודעה. יש כאן סוף של תקופה, למי שיבחר. והתחלה של תקופה חדשה.

מה שאותי הצחיק היה שמצד אחד הם טוענים לאי דואליות, ומצד שני הם מציגים את מי שנשאר אחריהם מבני המאיה באור מאד "רע". וההנחייה לנו היא לא לאפשר לאלו מבינינו שיבחרו להשאר או "לא להתעלות" (המלה הזו כל כך פלצנית בעיניי ולכן המרכאות) להתנהג כפי שהתנהגו בני המאיה הנותרים.


אני יכולה להיות אחראית אך ורק לבחירה שלי. אין לי אחריות על הבחירה שיעשו השאר. אני כן יכולה ללמד, אני כן יכולה להראות את עצמי ובכך להוות סטנדרט של התנהגות, אבל אני לא יכולה למנוע מהם את הבחירה שלהם, גם אם היא בחירה בחורבן. אם יהיו אנשים שיבחרו בחורבן, וזו תהא המציאות שלהם, שיהיה להם לבריאות. זו בחירה שלהם, לא שלי. המציאות שלי תראה אחרת.

ולגבי המוות, מי שימות ימות ע"פ בחירתו.

לפעמים קל יותר למות, ללכת הביתה, לעבור שוב על "הספרים" ולתכנן את גלגול החיים הבא אחרת כך שיהיה קל יותר לעבור את ה"התעלות". כך שיהיה לו קל יותר להיות יותר ממה שהוא.


אני יודעת שלפעמים קשה לשחרר את האחיזה ממי שאנחנו אוהבים. אני מעדיפה לשחרר את אלו שאני אוהבת כי אני יודעת שהמקום שאליו הם הולכים טוב להם ומתאים להם לנקודת הזמן הזו. כמו כשאני הולכת ומשתנה בחיים, כל שינוי מביא אותי למקום טוב יותר ונכון יותר עבורי לאותה נקודת זמן. זה נכון גם בחיים וגם במוות. מי שבוחר למות עובר למקום שהוא יותר נכון לו באותה נקודת זמן. לא הייתי רוצה שירצו לאחוז בי אם אני בוחרת ללכת.

אם אדם מת ע"פ בחירתו כל שנותר לי לעשות זה לכבד את הבחירה שלו, ולהיות שם עבורו אם הוא ואני נבחר בכך.


אני לא חושבת שמי שיבחר למות ומי שיבחר לא למות טובים יותר או פחות.
אני לא חושבת שמי שיבחר ל"התעלות" טוב יותר או שזו מטרה שצריך לשאוף אליה. אני יכולה לבחור רק עבור עצמי, והבחירה שלי היא להיות כל מי שאני בכל המימדים כולם. (וזו ההגדרה שלי ל"התעלות")


אני יכולה להגיד שאני לא מתחברת לביטויים כמו "עובדי אור" או "עובדי אנרגיה" או "אור ואהבה" זה לא מתאים לי. אז אני בוחרת ללמוד ולקרוא תקשורים אחרים שנקודת המבט שלהם קרובה יותר לשלי.


רוב התקשורים אומרים דברים דומים, רק שהתדר שלהם הוא קצת שונה, ההסתכלות היא קצת אחרת ומה שבתקשור אחד יקרא "חורבן" (ללא קשר לתקשורים המדוברים כאן) יקרא אחרת בקבוצה או תקשור אחרים.

תקראי את המילים, תרגישי אם הן מתאימות לך או לא, ואז תחליטי מה את לוקחת איתך ומה נכון לחייך. אין שווים יותר (מגדלורים, במילותייך) או שווים פחות (שורדי הקטסטרופות, במילותייך). אני לא מרגישה שווה יותר כי אני מורה, אני פשוט יודעת את הדרך, מי שתרצה ללמוד ממנה מוזמנת. ואני אעמוד איתנה באמצע הסערה, אם תהיה כזו, כי כך אני בוחרת. הסערה הזו היא לא שלי, אני לא צריכה אותה כדי להשתנות.

אין טוב או רע במה שקורה.
זה פשוט קורה.
זו פשוט התנסות.
את יכולה לבחור לחוות אותה איך שאת רוצה ואיך שהכי מתאים לך.



טואול בניית אתרים