שנו את דעתכם ביחס לשינוי...

גיליון 813

3.8.2018

 

ניל דונלד וולש

www.CwG.org

 

מאנגלית: חמדה טלאור

עריכה לשונית: ניצה תפארת

 

אגרת מניל...

ידידי היקרים...

קראתי לאחרונה שוב את 'כאשר הכול משתנה, שנו את הכול' ושוב התרשמתי מאוד [כפי שקרה בקריאה הראשונה] מהאמירה שקיימים שני משפטים אשר יכולים לשנות את החיים לחלוטין. אלה הם שני משפטים אותם ארצה לזכור מילה במילה. כלומר, באמת לזכור. לעולם לא לשכוח אותם. משהו שייחרט כמו כתובת קעקע על הזרוע השמאלית, כמו כתב סבון על המראה בחדר האמבטיה, או מגנט על דלת המקרר.

שתי התבטאויות אלה משנות תבניות ומשנות חיים. אני קורא להן...

  1. שאלה משנת החיים
  2. התשובה לכול.

השאלה משנת החיים הינה:

האם ייתכן שהמציאות אותה אני חווה אינה אמתית?

ואז ישנה התשובה לכול. מה שאני הולך לספר לכם עשוי לאפשר לכם להיות במצב שלעולם לא תהיה לכם שוב התנסות שינוי שלילית. זו הפיסה האחרונה של הפאזל. זה המפתח האבוד, הצירוף הבלתי ידוע, הסוד של הסודות.

בבקשה...

כל שינוי הוא לטובה.
אין דבר כזה שינוי לרעה.

מה שסיפרתי לכם כרגע משנה את הכול. אין צורך בפיסת מידע נוספת, וגם לא בנתונים נוספים. ההכרה מועצמת עתה כך שהיא יכולה להגיע למסקנה חדשה לחלוטין ביחס לחיים.

כל שעלינו לעשות זה להתמודד עם הבלתי צפוי, השינוי הבלתי רצוי בחיינו...

לשנות את הרעיון שלנו ביחס לשינוי עצמו.

הסתכלנו על שינוי כעל הפרעה, כעל קטיעת הזרימה, כשינוי בכיוון, כהחלפה בתנאים או בנסיבות של חיינו. במיוחד בהתייחס למה שאנו רואים כשינוי בלתי רצוי. זו היתה האמת שלנו. מאמת זו הגיחה מחשבתנו, אשר יצרה את הרגשתנו, אשר הולידה את חווייתנו, אשר בסופו של דבר הפכה להיות המציאות שלנו.

ברצוני שתחשבו על מה שאמרתי כרגע. אירוע הינו הדבר אשר מוליד את המציאות שלנו. המציאות שלנו, באופן מילולי, הינה תולדה.

זה נכון עד שאנו 'יוצאים מדעתנו'. כאשר אנו עוזבים את דעתנו ונכנסים לתחום הנשמה, אלה כבר אינם אירועים הגורמים למציאות שלנו, אלא מודעתנו הטהורה.

מהמודעות מגיחה האמת הממשית בעוד שמאירועים מגיחה, במקרה הטוב, האמת כביכול, ועל פי רוב, אמת דמיונית. ולכן, מהאירועים אנו עוברים למציאות מעוותת, בעוד שממודעות אנו סוף סוף עוברים למציאות האולטימטיבית.

ומהו אותו דבר אליו אנו הופכים להיות מודעים, המייצר שינוי קוונטי בחוויה הכוללת שלנו? אנו הופכים להיות ערים לאמת הממשית ביחס לשינוי עצמו. אנו רואים שהשינוי איננו שיבוש, אלא התפרצות. זה החיים המתפרצים לפריחה מלאה יותר. אנו רואים ששינוי איננו הפרעה בזרימה, כי אם הזרימה עצמה. אנו רואים ששינוי אינו הטיה של הכיוון; זה הכיוון עצמו בו כלל החיים נע. אנו רואים שהשינוי אינו תיקון בתנאים ובנסיבות של חיינו; אלה הם התנאים והנסיבות שלהם.

במודעות המורחבת שלנו אנו מבחינים שללא שינוי, החיים עצמם לא יתקיימו, שכן החיים הינם תנועה, ובהגדרה תנועה הינה שינוי.

השאלה היא, אם כן, לא האם החיים יכילו שינוי, אלא איזה סוג של שינוי החיים יכילו?

והתשובה לשאלה זו תלויה באופן [ובשאלה] האם אתם משתמשים בהכרה, בשכל ובנשמה, תוך שיתוף פעולה.

הנשמה היא אנרגיה. היא אנרגיית החיים עצמם, מפיחה חיים בחיים עצמם. החיים מפיחים מרץ וחיים בחיים עצמם באמצעות תהליך החיים עצמו. זוהי מערכת המזינה את עצמה, המתקיימת בכוחות עצמה.

חיוני מאוד לזכור את המלים האחרונות האלה. החיים הינם מערכת המתקיימת בכוחות עצמה. הם לעולם אינם מסתיימים, אלא מקיימים עצמם לנצח. באיזה אופן? באמצעות הסתגלות. והסיבה? על מנת שהם יוכלו להישאר מתפקדים לנצח. כאשר הם אינם יכולים להמשיך לתפקד בדרך מסוימת, הם מסתגלים. מעצם ההסתגלות הם מביאים את עצמם למצב של קיום בכוחות עצמם.

החיים הינם הסתגלות בכל רגע. הם תמיד משתנים. השאלה אינה האם החיים כל הזמן משתנים, אלא מה הסיבה לכך? החיים כל הזמן משתנים על מנת שתמיד יתקיימו בכוחות עצמם. וכך, כל שינוי שאי פעם קורה הינו שינוי לטובה.

רעיון חדש זה ביחס לשינוי אותו אני מזמין אתכם לאמץ, כאשר מכניסים אותו לממד האישי, מתכוון ל: כל שינוי הינו לטובתכם האישית.

רובנו חווים זאת לאחר מעשה.

רובנו חווים אירועים אותם כינינו, בזמן התרחשותם, כרגעים הגרועים ביותר בחיינו, רק כדי לגלות, לאחר זמן, שמה שקרה היה אחד הדברים הטובים ביותר שקרה לנו.

המציאות מוכיחה שדבר זה נכון ביחס לכל דבר שקרה לנו, אולם איננו יודעים זאת, איננו יכולים לקבל זאת, משום שעל פי ההגדרות שלנו, חלק מהדברים הסתברו כגרועים. אולם ההגדרות שלנו מעוותות, מאולצות, משום שהן המכניקה של השכל והמגבלות הטבעיות שלו.

השכל מן הסתם ידע את כל מה שקרה קודם, אך הוא אינו יודע את הסיבה. סביר להניח שהשכל מחזיק אצלו את כל מידע העבר של החיים, אולם הוא אינו יכול להחזיק בכל מידע החיים [וזה דבר שונה לחלוטין]. השכל בהחלט יכול להכיל ידע, אולם הוא אינו מחזיק בחכמה.

החכמה נמצאת מחוץ לשכל. החכמה שוכנת בנשמה.

זו הסיבה לכך שעלינו להחזיק את שתי הידיים של הכלי המופלא הזה של הבריאה אותו אכנה עתה בשמו הפרטי: אתם.

ברצוני להבהיר משהו. "עובדות" ו"מודעות" אינם אותו דבר. אנו יכולים לדעת את כל העובדות ביחס לכבידה, אך אין לנו את המודעות לסיבה שהכבידה עובדת, איננו יודעים דבר. אנו יכולים להכיר את כל העובדות ביחס לחשמל, ואנו אפילו יכולים להשתמש בו, אך אין לנו מודעות של מהו חשמל ומהי הסיבה שהוא עובד. איננו יודעים דבר. אנו יכולים לדעת את כל העובדות ביחס לאור, ואנו אפילו יכולים להשתמש בו, אך אין לנו מודעות של מהו האור, ומדוע הוא עובד. איננו יודעים דבר.

באותו אופן אנו יכולים לדעת את כל העובדות ביחס לשינוי, אך אין לנו מודעות באשר למהו שינוי ומה הסיבה לכך שהוא מתרחש, איננו יודעים דבר.

לדוגמא, אנו עשויים לדעת ש....

שום דבר אינו משתנה לרעה. הכול משתנה רק לטובה.

זו הצהרה משמעותית למדי, ואני מבין שקשה להאמין לה. אך היא נכונה. בשבוע הבא נחקור זאת כאן, שכן ברצוני להפנות את תשומת לבכם לחכמה הנפלאה שב  'כאשר הכול משתנה, שנו את הכול' – ספר אשר באמת יכול לשנות את חייכם.

להתראות בהמשך!

 

...אהבה וחיבוקים,


 

 

להענקת תמורה

 

 

 

טואול בניית אתרים