שאלת השבוע:

ותודה לאל על כך!

גליון 27

ניל וולש היקר. . . אני חווה בלבול וגילויים של גיל 16 – והספר הזה עוזר לי לעבור את ה'אזורים האפורים'. לא רק שהספר הראשון של 'שיחות עם אלוהים' מבאר לי דברים ועוזר לי להבין את ההיגיון שבהם, הוא גם אישש לי כמה מהתובנות שהגעתי אליהן בעצמי. עורי, מחשבותי והווייתי, מעולם לא ממש התאימו לאילוצים של הכנסיה עם ההגדרות הקשוחות שלה על חטא, גהינום, גן עדן ותפילה. אינני חשה יותר לבד בעולם בנוגע לנושאים אלה.

תודה לך שחלקת עמנו, את מה שלעתים נראה כשיחות מאוד אישיות שלך עם אלוהים. רבים מבני גילי גילו את המילים שלך בנשימה עצורה.

ו. . . אני בטוחה שכבר ניחשת, שיש לי כמה שאלות שברצוני לשאול. איך קורבנות של אונס וגילוי עריות – מתאימים למציאות של בחירה? איך אלוהים מסתכל על אנשים שאוהבים סקס עם שני המינים ועל הומואים? אני באופן אישי – מאמינה שהאהבה הינה רגש מאוד עמוק - רגש המשולב בכול שכבות הקיום האנושי. וכך האהבה מתפשטת מעבר לאהבה למין השני (שהם מאוד שונים). אבל, אני מאוד סקרנית לשמוע את מחשבותיך – או את אלו של אלוהים.

אני מצפה לספרים הבאים שלך. הלוואי שתחווה בחייך אהבה ושלום.

שרה

שרה יקרה. . . אני שמח שאנשים צעירים בכל מקום 'נתפסו' למסרים העוצמתיים והנהדרים של החומרים שב'שיחות עם אלוהים', ואני שמח שאת אחת מהם.

אתחיל בשאלתך הראשונה. . . איך קורבנות של אירועים כמו אונס וגילוי עריות מתאימים לבחירת מציאות? שאלת שאלה מאוד מסובכת. . . כמו שבני נוער כמעט תמיד עושים. בני הנוער שלנו תמיד שואלים את השאלות הכי קשות. כשאנו מתבגרים, אנו לומדים (ובכך מאבדים הרבה מאוד) לא לשאול.

שרה, אין קורבנות ואין רשעים. אני יודע שאין זה דבר שקל לקבלו, ועוד פחות להבינו, אבל יחד עם זאת זה נכון. קריאה של משל הנשמה הקטנה והשמש בספר הראשון של 'שיחות עם אלוהים', עשוי לעזור מעט. בספר השלישי יש הסבר הרבה יותר מלא של מדוע, כמו שרוברט שולר הנהדר אמר, "דברים רעים קורים לאנשים טובים". בקשר לכך הרשי לי לומר לך, שכל דבר ביקום מתרחש על פי תכנית; אין תאונות ואין דבר כזה הנקרא מקריות. המילה FATE – גורל, הינה ראשי תיבות ל: “From All Thoughts Everywhere.” - מכל המחשבות בכל מקום. במלים אחרות, שרה, אנו כולנו שותפים לבריאת המציאות המשותפת שלנו, והשזירות של הדוגמאות המשותפות שאנו יוצרים, נהדרות מעבר ליכולת תיאור.

אין זה אומר שאנשים אינם סובלים. זו תהיה אמירה מעליבה לכל אלה שכן סבלו ועברו את ההתנסות הזו באומץ. אבל אני כן אומר, שאפילו לסבל יש מטרה. זוהי מטרה שהנשמה המתגוררת בגוף הסובל הסכימה לה - או שלא היה ביכולתה להיווצר.

אני אמרתי משהו במלוא הפה, שרה, אז הבה ואחזור על דברי ואדגיש אותם. אמרתי:

גם לסבל יש מטרה. וזו מטרה שהנשמה, המתגוררת בגוף הסובל, הסכימה לה - או שלא היה ביכולתה להיווצר.

מאוד יתכן שהשכל לא היה מודע להסכם הזה שנעשה ברמת הנשמה. (למעשה, האמת היא, שלעתים מאוד נדירות השכל אכן מודע). יחד עם זאת, אין זה עושה את האמירה לפחות אמיתית. השכל שלנו אינו ער באופן מודע לדברים רבים מאוד. לרוב הדברים, בעצם. ואכן, שכחה הינה חלק מהתכנית. איננו יכולים לברוא עצמנו מחדש כמי שאנו באמת, אם אנו כבר יודעים מי אנו באמת. וכך גרמנו לעצמנו לשכוח, כדי שנוכל לדעת שוב. יש אנשים המכנים זאת לידה מחדש. זה אותו מושג. זה בקשר ללידה מחדש של מה שאנו כבר. או, כמו ש'שיחות עם אלוהים' חוזר ואומר, "יוצרים עצמכם מחדש."

מה שאנו נקראים לעשות, ולכך ניתנת לנו ההזדמנות לעשות בנסיבות הכי קשות שלנו, זה לברך, לברך ולברך את אלו הקוראים לעצמם אויבינו.

זה קשה להסביר דברים כאלה לאדם שזה עתה נאנס, או עוּנה, נפגע או ניזוק בכל דרך שהיא. יחד עם זאת, בזמנים קשים כאלה אפשר לפנות אל הדוגמא שניתנה לנו על ידי המורים הדגולים שלנו. אחד מהם, את לבטח זוכרת, חובר לצלב עם מסמרים והושאר למות שם. המילים שלו, ביחס לאלה שצלבו אותו, מצלצלות באזנינו ומושרות בלבבינו עד עצם היום הזה.

עכשיו שרה, הבה נפנה אל שאלתך השניה, לגבי הדרך בה אלוהים רואה אנשים שחווים סקס עם שני המינים והומואים. השאלה הזו חוזרת ועולה הכי הרבה בתכתובת שאני מקבל. אנשים עוברים סבל בלתי יאומן בנושא הזה, ואני חושב שזה מאוד עצוב. אני חושב שזה עצוב כי זה כל כך מיותר. אלוהים לא הולך לשפוט אתכם, לעולם. בעבור שום דבר. אפשר להציג טענה שהתנ"ך אינו מגנה הומוסקסואליות. אפשר להציג טענה לא פחות חזקה שהוא כן. בין אם הוא מגנה בין אם לאו, זה לא שייך לעניין. אבל אם כן, הוא מגנה מהטעם שכל הגינויים קיימים בגינו: פחד. מה שמפחיד אותנו, אנו מגנים. מה שאנו אוהבים, אנו מהללים. רק אלו המפחדים מהומוסקסואליות, מגנים אותה. מאחר ואלוהים אינו מפחד משום דבר, אלוהים אינו מגנה זאת – או כל דבר אחר.

יש עוד הרבה מה לומר בנושא הזה, ועל כל נושא מיניות האדם. אני מקווה ומתכנן להתייחס בספר בעתיד לנושא הזה באופן הרבה יותר מקיף. ועכשיו, הקשיבי לזאת: אין דבר כזה צורה בלתי הולמת לבטא אהבה.

אני מאחל לך כל טוב, שרה, במסע שלך. את נמצאת בתקופה נהדרת בחייך. התענגי על כל רגע, והתייחסי אליו כאל מתנה נהדרת.

חיבוקים,

ניל

מאנגלית: חמדה טלאור©

עריכה לשונית: ניצה תפארת