קטע הסיום ביחס לשינוי

גיליון 816

24.8.2018

 

ניל דונלד וולש

www.CwG.org

 

מאנגלית: חמדה טלאור

עריכה לשונית: ניצה תפארת

 

אגרת מניל...

ידידי היקרים...

במהלך שלושת השבועות האחרונים דברנו כאן על התנסות החיים העוסקת בשינוי, ובשבוע האחרון הצהרתי שהשינוי אשר בחייכם התרחש היות והיתה חסרה הרמוניה, ושכל שינוי הינו לטובה.

מחשבה זו מובילה אותנו לשינוי אשר דחף אנשים להביא לידי שינוי. אני אומר לאנשים..."שנו את דעתכם ביחס לסיבה שהשינוי מתרחש."

גם אם אתם מקבלים שכל שינוי מתרחש לטובה, אינכם יודעים באיזה אופן הנסיבה החדשה, המצב או התנאי הם אכן לטובה. אינכם מבינים את טבע השיפור. הסיבה יכולה להיות קשורה לכך שהשיפור עשוי לא להיות קשור עם התנאים החיצוניים, אלא עם התנאים הפנימיים.

הדבר שאינכם רואים הינה הסיבה לכך שהשינוי קורה – ומי גורם לו. כאשר רואים ומאמצים זאת כאמת חיים, שוב הכול בחוויית חיי היומיום ... ישתנה.

אם כך הנה באה אמת גדולה הקשורה לשינוי. מוכנים?

זו אמת חזקה, אז קחו נשימה. טוב, הנה זה בא...

שינוי מתרחש משום שאתם רוצים שהוא יתרחש.

כל דבר שמשתנה - משתנה על פי הנחיותיכם.

אוהו, זה לבטח אינו נראה אמתי! מדוע בשם אלוהים תרצו שיתרחש מה שהתרחש עתה? אף אדם שפוי לא יבחר בזה!

האם אתם אומרים זאת [או צועקים זאת] בראשכם?

טוב, אם אתם עושים זאת, אתם צודקים. אף אדם בהכרה לא היה בוחר משהו כזה. ההכרה אינה עושה בחירות אלה. הנשמה עושה אותן.

כל זה לוקח אותנו לתכנית של הנש
מה. תכנית הנשמה זורמת ברוגע עם האנרגיה הגדולה יותר של החיים עצמם. אנרגיית החיים תמיד נעה לכיוון של סינרגיה, הרמוניה, ביטוי נהדר והתרחבות. היא מחפשת חוויה של עצמה, במלואה.

כאשר אני מוסיף את השפה האנושית להבנה הזו אני מוצא עצמי אומר שאנרגיית החיים נעה תמיד לכיוון של מה שאני מכנה "אהבה". אהבה של העצמי, אהבה של אחרים, אהבה של החיים.

האנרגיה האישית שלכם נעה באותו כיוון. הנשמה שלכם ו"נשמת היקום" כל הזמן שואפות, מחפשות ומייצרות את אותו דבר. והסיבה היא, ש"נשמת היקום" מחפשת להחוות את עצמה.

ובמלים אחרות, החיים הינם אלוהים, המחפשים להכיר את עצמם בחוויה האישית שלהם.

הנשמה, אם כן, תמיד מחפשת לנוע בכיוון של אהבה. רק כאשר ההכרה, השכל נכנס לתמונה נראה הדבר כאילו החיים אינם מייצרים זאת, שמשהו נורא קרה, ושאתם הולכים בכיוון לא נכון.

על מנת להמחיש את דברי אני הולך להשתמש בדוגמא מהדוקטרינה הנוצרית. הברית החדשה מספרת לנו שישו הלך עם תלמידיו לגן במקום שנקרא גת שמנים. שם הוא ביקש מחסידיו לשבת, להמתין לו ולהתפלל. גם הוא, כך אמר, הולך הצידה להתפלל, אולם הוא הולך לבד.

ואז, בהיותו לבד, הוא חש כובד רב יורד עליו, כמעט עד למצב של מוות. והוא ידע מה הולך לקרות. הוא פנה לאלוהים: "אבא! אתה יכול לעשות כל דבר! אם ישנה דרך כלשהי שדבר זה יכול לקרות, הסר את הגביע הזה משפתי..."

בנקודה זו התערבה ההכרה של ישו, השכל שלו, והוא רצה לשנות את הכיוון בו הדברים הלכו. אך תיכף ומיד הרטט שלו עלה, פשוט באמצעות עוצמת כוח הרצון שלו. "אך לא הרצון שלי אלא שלך," הוא אמר. ועם מלים אלה הנשמה שלו שבה להיות בקנה אחד עם הנשמה של היקום – או, אם תרצו, עם אלוהים.

יש נשמה אחת בלבד, אך קיימים לה ביטויים רבים. היבטים אלה בעלי הצביון האישי של הנשמה מחפשים סינרגיה, הרמוניה, ביטוי נהדר והתרחבות. זו דרך אחרת לומר שהחיים בכל הצורות שלהם מחפשים בדיוק את אותו דבר שהחיים עצמם מחפשים. איך יתכן שזה יהיה אחרת?

יחד עם זאת, הנשמה וההכרה הינן דברים שונים בתכלית. ל"צורת החיים" אותה לקחתם יש הן נשמה והן הכרה [כמו גם גוף], והשלמות של השילוש הזה מצוידת במלואה לבצע את אשר באתם לכאן [ = לחיים הפיזיים]  לעשות.

תפקיד ההכרה לוודא שהגוף – האמצעי הפיזי, או הכלי – נשמר בטוח, כך שתוכלו להשתמש בו על מנת לעשות את אשר באתם לכאן לעשות. תפקיד הנשמה הינו לוודא שההכרה תמיד יודעת מה באתם לכאן לעשות, ושאינה מסתבכת בעולם העמדת הפנים שלה.

הדבר דומה להסתבכות במציאות וירטואלית באינטרנט. אני בטוח שאתם יודעים שקיימים עתה באינטרנט "עולמות" שלמים אליהם ניתן להיכנס, לאמץ זהות, ולחיות "חיים" שלמים – להתבגר, למצוא אהבה, לבנות קריירה, לרכוש בית, להקים משפחה, לחוות הצלחה ולהתעשר [או לא]... ניתן ליצור ממש חוויה שלמה של חיים במציאויות הווירטואליות האלה, ליצור קשר עם אחרים, להיכנס להסכמים משפטיים – הכול ממש בפרוטרוט, מתוחכם ומורכב. ושום דבר מכל זה אינו אמיתי. ברור ששום דבר מכל זה לא באמת קורה לכם. זה רק קורה "לכם", לאותו אתם שיצרתם בעולם המדומה.

לנשמה, החיים הפיזיים על פני האדמה דומים לכך מאוד. הטריק הוא לא ללכת "לאיבוד" בעולם המדומה של ההכרה, השכל, אלא להשתמש בגוף ובשכל לעשות את אשר הנשמה באה לכאן לעשות.

כולנו עושים זאת עכשיו, אולם חלק מהאנשים עושים זאת באופן מודע וחלק עושים זאת בצורה בלי מודעת. כלומר, מבלי לדעת מה הם עושים.

מה שקרה לישו בגת שמנים, זה מה שקורה לכולנו. מסיבה זו בדיוק אני אוהב את העובדה שסיפור זה נמצא בתנך. כאשר אנחנו יודעים שאפילו על ישו היה להתמודד עם איזון בין השכל לנשמה כחלק מהתהליך באמצעותו היתה לו חווייה מלאה של עצמו,  זה נותן לכולנו תקווה.

ולכן אל תתייאשו כאשר נראה שהדברים הולכים "רע".  יתכן שבעצם זו הפעם הראשונה בה הולכים "בסדר". תמיד זכרו: כל שינוי הינו שינוי לטובה.

המידע הנפלא אותו אני חולק עמכם בא מהתובנות בספר 'כאשר הכול משתנה, שנו את הכול'. אם עדיין לא מצאתם ספר זה, אני מקווה שתמצאו. הוא באמת יכול "לשנות" את חייכם.
 

...אהבה וחיבוקים,


 

 

להענקת תמורה

 

 

טואול בניית אתרים