דנג'ה (Denjé),

לגרום לאגו להיות בן בריתנו


מאת: קהו פרד סטרלינג

http://www.kirael.com/


מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת


דנג'ה הינו חלק מהצורה העתיקה של פנג שווי, והוא קשור לתיאום, או איזון, של ארבעת הגופים. הוא דורש מאתנו לדבר מתוך ה'אני', לא האני האישי במובן של 'שלי', אלא במובן של 'אני' של 'כל היש', ה'אני' האוניברסאלי, אשר מעודד אותנו לקבל אחריות לחיינו. בדרך זו, נחדל לחפש אשמים אחרים במסע שלנו, וניצור שלום פנימי.

כאשר אנו נכנסים לכדור הארץ, אנו נולדים אל תוך אור טהור, ואז מוענק לנו גוף שעמו אנו חווים את העולם. עד גיל שנתיים, אנו חווים חיים מאושרים, אם יוצאים מתוך הנחה שהמשפחה מתפקדת. אנו חיים חיים מלאים באור אלוהים הבורא ואנו יודעים כיצד לאהוב.

אולם בסביבות גיל השנתיים, כאשר אנו לומדים שפה, מלמדים אותנו הורינו להיות בני אנוש. כאשר לימוד זה מתרחש, התודעה התאית, הגוף, חש צורך להגן על עצמו. לכן אנו יוצרים חלק נוסף לתודעה הנקרא אגו, אשר נוצר בהדרכת ההורים, בית הספר הרשמי, וכן כל דבר אחר המדריך אותנו כאשר אנו גדלים לבגרות. אנו לומדים לשחרר את חוויות האלוהות שלנו, החוויות של להיות אור הבורא, אנו בוראים את אשליית הנפרדות. אני אומר 'את אשליית הנפרדות' משום שלמעשה לעולם איננו עוזבים את אור הבורא. אנו פשוט עוטים את מסכת האגו, המאפשרת לנו לעשות את מסע ההתפתחות הזה.

האגו הינו תודעת גוף, שעל מנת לעזור לנו, הוא נמצא בשני היבטים - היבט העבר והיבט העתיד. כאשר משהו אינו בדיוק כפי שחשבנו שעליו להיות, האגו מחפש בעבר. הוא מחפש בבנק הזכרונות שלנו ומוצא מציאות ממנה הוא יכול למשוך – פחד. מאידך, אנו מסתכלים על העתיד כעל משהו בלתי ידוע, והבלתי ידוע מחולל פחד. אולם, כאשר הדברים מתחילים להתגלות, העתיד הופך להיות ההווה. למעשה, כל מה שיש לנו זה ההווה. אנו פשוט איננו מסוגלים לראות זאת מבעד לצעיף. האגו משתמש בפחד על מנת לשלוט בכל. עלינו לעבוד עם האגו, להפוך אותו לבן בריתנו. אנו עושים זאת כאשר אנו מדברים מה'אני' האלוהי.

הדנג'ה מזכיר לנו שאנו עדיין אור הבורא, ומאפשר לנו להפוך את האגו לבן ברית בכך שהוא הופך אותו ודורש את ה'אני' של 'כל היש'. אנו לומדים שה'אני' של כל היש רואה הרבה יותר מאשר העין הפיזית.

בהפיכת האגו, או הצעיף, האני הגבוה יכול לראות ביתר קלות את האגו בעבודתו. זה נותן לאני הגבוה פרספקטיבה טובה יותר של מה שאנו נאבקים עמו, בכל רגע במסע שלנו. לעתים תכופות, כאשר אנו מהססים לעשות משהו שאנו רוצים, או כאשר אנו נכנסים לוויכוח, זה משום שאנו מפחדים. הדנג'ה משנה את חלקיקי אור הפחד. בעשותו זאת, הוא הופך את האגו וכך ניתן לאני הגבוה לראות בבהירות גדולה יותר כיצד אנו רואים את הדברים, ודבר זה מאפשר לנו לעבוד הדדית, או לתקשר עמו יותר לעומק. הסימפוניה הרוטטת של התודעה שלנו, מנגנת צליל הרבה יותר ברור כאשר אנו מחוברים בדרך זו עם האני הגבוה. האני הגבוה יכול להדריך אותנו באופן יותר פעיל באהבה, או מתוך ה'אני' האוניברסאלי.

איננו יכולים להיות על פני הפלנטה הזו ללא אגו לחלוטין, משום שכדור הארץ הינו פלנטה מתפתחת של תודעה, וללא הצעיפים, הסיבה להיותנו כאן תיעלם. לא יהיה לאן להתפתח. למעשה, מאחר וללמוריאנים היה צעיף מאוד דק, הם בקשו לעתים תכופות מהאני הגבוה שלהם עוד מהצעיף כך שהם יכלו לחוות מסע התפתחותי מסוים כבני אנוש. בלמוריה, ההיפוך שנגרם על ידי אנרגיית הדנג'ה, איפשר לאני הגבוה להשתתף במסע בכך שנעל את ההוויה הלמוריאנית למסע בעל מטרות התפתחותיות, שפעם מתוך אהבה ולא מתוך פחד.

דנג'ה מאפשר לנו לשלוט במערכת האגו באופן יותר יעיל. כאשר אנו עובדים עם האגו על מנת להתחבר לאני הגבוה שלנו, אנו יכולים לתפקד מאהבה, מתוך ה'אני' האוניברסאלי, ושלום פנימי הופך להיות מציאות ממוקדת, משהו שאנו יכולים לברוא באופן מעמיק. אנו הופכים להיות מוקסמים מהמסע שלנו, ודבר זה מתפשט לעולם הסובב אותנו.

בתקופת חיים זו, ישלוט השלום על פני האדמה. יתכן שאיננו מזהים אפשרות זאת כאשר אנו מסתכלים היום על העולם, אולם באמצעות אמנות הדנג'ה, יכולים אנו לברוא שלום על פני האדמה. בכל פעם שאנו פועלים בדרך שהשלום הינו הכוח הדוחף את החוויה האישית שלנו, שלום העולם הופך להיות אפשרות ברת מימוש. הדנג'ה עוזר באיזון ארבעת הגופים ומתאם את הסביבה הפנימית שלנו, משום שאנו פועלים מתוך ה'אני' של 'כל היש, האור האוניברסאלי של ה'אני'. בבריאת שלום פנימי, שלום בסביבה החיצונית שלנו הופך להיות הסתברות יותר מאשר רק אפשרות.


טואול בניית אתרים