זמן ומרחב – האשליה

המאסטר המדריך קיראל באמצעות המדיום קהו פרד סטרלינג

http://www.kirael.com/

קיראל: ערב טוב. נראה שהנושא עליו נדבר גורם לעצבנות בקהל, מאחר ואף אחד אינו רוצה לשאול שאלה לגבי משהו שאין לו מושג לגביו. אם כך, בואו נראה אם אני יכול לספר לכם מעט על משהו שאתם יודעים עליו מעט, וזה עשוי לעורר כמה שאלות.

זמן הינו אשליה, ידידי. זמן אפילו איננו קיים. תשמעו אותי מתייחס לאלמנטים של זמן כמו "אמש" ו"מחר" כי זו הדרך הכי טובה בה אני יכול להתייחס לממד שלכם כך שתבינו על מה אני מדבר. יחד עם זאת, קיים "אזור" שיוציא אתכם מתוך רצף זמן-מרחב שלכם. בדיוק אמש, המדיום נכנס למדיטציה לפני שנכנס לתהליך ריפוי עם מישהו. הוא לא היה ברור בהחלטתו לאיזה עומק ברצונו לרדת, אולם כאשר הוא הגיע אל המרחב אליו שאף, הכול הפך להיות ברור. הוא נכנס לתהליך הריפוי עם הגברת, והוא מצא את "האזור". זהו מרחב מעניין. ברצוני להסביר לכם מהו ה"אזור" הזה.

המוח שלכם שולט ברוב הגוף הגשמי שלכם. יש המאמינים שהמוח הינו האיבר היחיד בגוף האנושי שאינו יכול לרפא עצמו. זו אינה אמת מוחלטת. למוח אין שאיפה גדולה לרפא עצמו, מאחר והמוח, או תודעת המחשבה, מדריך אתכם דרך היקום הנקרא הממד השלישי.

המוח יוצר פעימות של אנרגיה, ן שהינן המחשבות שלכם. בכל פעם שהמוח פועם, הוא עוצר, ואז הוא פועם שוב. אם תתבוננו בפעימות הללו, הן כמו אותות של מורס, סידרה של נקודות וקווים שיכולים להסביר כל דבר בתחום גיבוב המילים שלכם או השפה האנגלית או כל שפה שהנכם משתמשים בה.

במורס, ישנו מרחב בין כל אותן נקודות וקווים. המרחב הזה הינו הדרך היחידה באמצעותה אתם יכולים להבחין בין הנקודות והקווים. זה שונה מהמוח שלכם. המוח שלכם יוצר פעימה ואז פעימה נוספת. בין אותן שתי פעימות קיימת כמות מסוימת של דפוס אנרגטי בצורת מחשבה. אולם בקיבולת המוח הנוכחית שלכם, אינכם מזהים זאת. המרחב הזה בין שתי פעימות של המוח, הינו בעצם ממשות הקיום שלכם. המרחב הזה שולט בתפקוד הדנ"א, בתוך כל הזיכרון התאי ובתוך ההבנה התאית שלכם.

הסברתי למדיום, שלכל תא לבן בדם שלכם יש קַבַל של מוח. הווה אומר שהתאים הלבנים שונים מהתאים הרגילים מאחר ויש להם קבל השולח ומקבל תפקודים כמו תפקודי המוח. להבנה התאית בתוך הגוף הגשמי, לגוף התאי עצמו, יש זיכרון. הזיכרון נוצר על ידי בלוטת האצטרובל, או חותם התא – כפי שהוא נקרא, שסידר את ההבנה התאית.

ברצף הזמן-מרחב, ביכולתכם ללכת אל "האזור" או "הריק" או איך שתקראו לזה, מקום בו נמצאת התודעה האמיתית. הפעימות אותן הנכם מקבלים, או תבניות המחשבה שיש לכם, נמצאות בגבולות החיצוניים של מה שנקרא "האזור". תהליכי החשיבה הללו מוערכים כנחוצים למען תפקודכם במרחב הזה שנקרא כדור הארץ, או התפתחות – אם תרצו.

לכל החומר החי יש פעימות. הבה ונדבר על המוח כי ממנו כולכם סובלים – מהמוח. המוח הינו מה שלמעשה תופס את זמנכם ואת מה שנקרא המרחב שלכם. אולם, למעשה, במרחב, בין כל שתי פעימות, שוכנת האמת על הנצח. זה המקום בו הנכם יכולים לבוא במגע עם האמת. והדבר הראשון שברצונכם לעשות, הוא למדוד את המרחב הזה, היות והנכם רוצים למדוד כל דבר. המדענים שלכם מאמינים שאם יש משהו שאינו ניתן למדידה, הוא אינו קיים. ולכן המדענים שלכם יודעים שדרוש 1/50 של שניה על מנת שפעימה תעבור מראשכם אל כפות רגליכם. הפעימות נעות במהירות של כ- 300 ק"מ בשעה.

כל השנים שמעתם אנשים ומורים כמו המדיום שאומרים לכם למדוט, ואתם אמרתם: "הו, אינני עושה טוב מדיטציה; לכן לא אעשה". ידידי, בכל הכנות, אם אינכם מקבלים שום דבר מדברי הערב, קבלו את זה. אם אינכם עושים מדיטציה, אינכם חיים חיים מלאים כפי שיכולתם. אינני אומר שאתם רעים כי אינכם עושים מדיטציה. גם לא אמרתי שתוכלו להיות טובים יותר עם תעשו. אמרתי, שפשוט אינכם חיים חיים מלאים כפי שיכולתם. במדיטציה, הנכם יכולים להשתחל בין אותן פעימות של המוח ולמצוא עצמכם ב"אזור", או ב"ריק", שאיננו כל כך ריק, כי המידע נמצא שם. כאשר ביכולתכם להשתחל בין שתי הפעימות הללו, הנכם נמצאים הכי קרוב לבורא, עד כמה שניתן בזמן הימצאותכם בגוף פיזי.

וכך, במה שנקרא 'המרחב', הנכם יכולים לפגוש כל דבר. אינכם יכולים למדוד את המרחב הזה. אתם יכולים לשהות בו עשר שניות ולחוש כאילו הייתם שם מאז ומעולם, או שביכולתכם להיות שם זמן רב ולחוש כאילו הייתם שם שניה או שתיים. ה"מדידה" היחידה שיש לכם הינה הזיכרון משם, ואינכם זוכרים דבר כי אין שם גיבוב של מילים. אין שם שום דבר שניתן להשוותו למילים. זו הסיבה שאנשים אומרים: "אינני יודע היכן הייתי אולם וואו!" זה כל מה שיש – וואו.

אם כך, אלה מכם שמעולם לא ניסו למדוט, כאשר תעשו מדיטציה בפעם הראשונה ולא תוכלו לזכור דבר, אל תירתעו ואל תאמרו: "אינני רוצה לעשות זאת יותר כי אינני זוכר דבר". הבינו בבקשה שהייתם ב"אזור", ושב"אזור" נמצאת האמת.

הפעימות אותן הנכם מקבלים מהמוח הינן תגובות מתוכנתות על ידי העצמי באמצעות האנרגיה הקינטית שלכם או האנרגיה הדרושה כדי לשַמר אתכם במצב של הוויה. הפעימות הללו הינן בריאות שנועדו לעזור לכם להוביל עצמכם בתהליך ההתפתחות, או ההתגלמות בו הנכם משתמשים עתה. ההתגלמות, הבשר ודם הזה העשויים מהבנה תאית, משמשים לצורך הובלתכם דרך הממד השלישי. האמת שלכם היא ההוויה הגבוהה שלכם, המהות שלכם, החלק הלא פיזי, החלק שאינו רוטט. המהות שלכם נמצאת במקום שהאמת שלכם נמצאת. המהות הלא-פיזית שלכם יכולה לטייל בכל מקום, בין הממדים, בין הגלאקסיות, וכו'. אין לה מגבלות של פעימות מחשבה או גלי מוח, אם אפשר להתבטא כך.

ואז אתם אומרים: "ובכן קיראל, מהיכן מגיעים גלי המוח הללו?" הם מגיעים באמצעות הדנ"א שלכם. בדיוק אמש אמרתי למדיום, בזמן המדיטציה, לזכור את הרנ"א. הרנ"א הינו המקביל של הדנ"א, כמו אח תאום או משהו, אולם לרנ"א אין את כושר השמירה בצורה הספיראלית שיש לדנ"א. הרנ"א יוצא ועושה את עבודתו, אם אפשר להתבטא כך. הרנ"א עסוק עם הנוירונים ודברים מהסוג הזה.

יש לכם היבטים רבים של המתרחש שאינכם יכולים להבינם באופן מודע, מאחר והנכם תלויים בהבזקי המוח שלכם, אם אפשר להתבטא כך, הנקודות הקטנות שבגלי המוח. אתם חושבים שזהו הזיכרון שלכם. יש לכם שני מרכזים במוח – הימני והשמאלי – שצוברים זיכרון. האמינו לי הפעם. נוהגים להאמין שאם המרכזים הללו ניזוקים, הם אינם ניתנים לתיקון. זהו מיתוס נוסף הקשור להבנות הנוכחיות שלכם. אינני אומר שזו שגיאה. אני אומר שזהו מיתוס הקשור להבנות הנוכחיות שלכם.

כאשר אחד מהמרחבים ה'כאילו' ניזוקים מאבד את יכולת הזיכרון שלו, הוא עובר למרחב גבוה יותר, והוא אמור לנוע קדימה בקצב מהיר יותר. זה מה שקורה ל"קבלי" הזיכרון שלכם. הם מצמצמים את היכולת שלהם להיזכר במיומנויות המוח. הזיכרון שלכם אינו אלא מיומנות שבאה מהמוח. הזיכרון שלכם בנוי מחלקיקים המונחים זה ליד זה או זה על גבי זה, כך שניתן יהיה לשוב אליהם מאוחר יותר על מנת שתוכלו לחוות פעם נוספת משהו שכבר חוויתם אותו במלואו.

אם כן, זיכרונכם הינו כמעט בזבוז זמן, אם תרצו. יהיה נבון יותר לומר: "חוויתי משם. עכשיו, זה מה שברצוני לחוות בפעם הבאה". אינכם צריכים לבזבז את זמנכם במרחב הזה של הזיכרון. לכן, כאשר אנו מדברים על זמן ומרחב שהינם רצף, אנו מדברים על עובדה דמיונית של עיבוד הממד שלכם. אתם שואלים: "ובכן, מדוע אנו צריכים אותו אם הוא כזה בזבוז?" זה אינו בזבוז. לא הייתם מסוגלים לעבד את הממד הזה ללא תפיסה ליניארית של זמן ומרחב.

הבה וניקח זאת צעד אחד קדימה. אתם חיים על שעון של יממה בת 24 שעות. האם אתם מבינים שגופכם הוא זה המייצר את השעון הזה? השעון הזה אינו כמו זה הענוד על ידכם או משהו כזה. לכל אדם בקהל הזה – וישנם רבים מכם בקהל – יש שעות ביולוגיות שונות, או שעון ביולוגי שונה. ישנם שעונים ביולוגיים בני 24 שעות, ישנם בני 25, וישנם בני 23 שעות. אתם אומרים: "קיראל, אתה לא ממש הגיוני". לא באתי לכאן כדי להיות הגיוני. באתי לכאן כדי למסור לכם עובדות. העובדות הן שלכול אחד מכם יש שעון ביולוגי, או גופני, שנותן לכול אחד מציאות שונה.

עכשיו הגענו למרחב וזמן. איך מתייחסים לזמן ומרחב? אינני יכול לענות על כך משום שאין על כך תשובה. כל אחד מכם מתייחס באופן שונה. בממד הזה, יש לכם פיזיקה קוונטית, שהינה גשר בין הישן לחדש. עדיין לא התחלתם להבין את האמת של הפיזיקה. נראה שהפיזיקה הקוונטית שהנכם עובדים עימה בממד הזה, רק סותרת את התיאוריות הישנות.

והנה אחת לדוגמא. אם יש לכם קוורק או מולקולה או אטום, מה שלא יהיה, במיכל, ואתם מסתכלים בו במיקרוסקופ – ותצטרכו להיות בעלי מיקרוסקופ עוצמתי למדי – הוא ישתנה. ברגע שאתם ממקדים מבט אינטליגנטי בכל אחד מהקוורקים הללו, או במולקולות, או באטומים, או במה שלא יהיה, הוא מיד ישנה את המצב שלו. הוא ישנה את המציאות שלו. ולכן קל למדי לומר שקשר עין עם התגלמות כמו קוורק משנה את המציאות שלו לעומת מה שהיתה לפני שהתבוננתם בו.

וכעת, איך זה מתייחס בכלל לחייכם ולמה שהם אמורים להיות, ידידי? ובכן, המידע הזה אמור לעזור לכם לכוונן את חייכם לתהליך חלק יותר, בין אם זה ריפוי גופכם הפיזי או ריפוי גופכם המנטאלי. אם אתם או חבריכם הקשבתם למה שאמרתי זה עתה, בין אם הבנתם זאת או לא, אני יכול להבטיח לכם שדבר זה יביא רטט חדש אל דפוסי חשיבה שלכם שיאפשרו לכם את הזמן והמרחב כדי להבין שאהבה הינה תהליך תפיסתי, קונספטואלי, שבמהותו איננו ליניארי. האהבה צריכה להיפתח במלואה. כאשר לוקחים זמן ומרחב מאהבה, מאפשרים לה להיות במצב הכי טהור שלה.

ישנם דברים רבים עליהם אנו יכולים לשוחח הערב. ברצוני לשוחח על משהו שגורם להבדל בחייכם. לדוגמא, יש לכם תפיסה של הזדקנות. רובכם פוחדים ממנה. אתם דואגים בנחרצות לגבי הזיקנה כי זו הוכחה שהזמן לוחץ ושגופכם מתפרק.

ידידי, מחשבות כאלה הינן אמונה קולקטיבית. אתם מזדקנים אך ורק מאחר והתרבות שלכם החדירה לכם את המציאות המחשבתית שזה מה שקורה. אתם יכולים להיכנס אל "הריק", או "האזור", ולגלות שגיל הינה בחירה שאתם בוחרים, וזוהי המהירות בה אתם משתמשים כדי להנציח עצמכם. אתם תבינו שאינכם צריכים להזדקן לפני שתרצו בזאת.

לדוגמא, חותם ריפוי התא שהמדיום עושה בעזרת בלוטת האצטרובל, יכול באופן אוטומטי להאט את תהליך ההזדקנות. ואתם אומרים: "הו קיראל, אינני חושב שהמדיום ירצה שתאמר דברים כאלה". אינני יכול לעצור בעצמי. אני מרגיש קצת בר מזל הערב. הדבר האחר שהוא יכול לעשות בעזרת התהליך הזה, הוא להגביר את הצמיחה מחדש של השיער. המדיום עובד על פיתוח ושכלול האטת תהליך ההזדקנות ואת התחדשות צמיחת השיער. אנשים על סף המוות, וכן הלאה וכן הלאה, מחפשים ריפוי אצל המדיום, והוא עובד איתם כמיטב יכולתו. התהליך החדש הזה שהוא עובד עליו, הינו אפילו מעבר לציפיות הכי פרועות שלו.

[ניתן לקרוא עוד (באנגלית) על ריפוי חותם התא ב:

http://www.kirael.com/signature-cell-healing.html או הקשיבו

להקלטה של Signature Cell Healing: The Key to the Shift ב:

http://inward-products.stores.yahoo.net/sicehekeytos.html

ול: The Secrets of Ancient Lemurian Healers ב:

http://inward-products.stores.yahoo.net/seofanlehea.html

ול: Healer Heal Thyself ב:

http://inward-products.stores.yahoo.net/hehetha.html

כמובן שהאטת ההזדקנות והצמחה מחדש של שיער איננו המוטיב העיקרי של ריפוי. ריפוי קשור להבנה של מה שבין הפעימות וההבזקים. ההבזקים מגדירים את העובדה שיש לכם מחלה. ביניהם אין שום הגדרה. המחלה איננה קיימת! אם כך למה מקשיב גופכם? להבזקים! מה מזקין אתכם? ההבזקים!.

אני חושב שעלי להאט ולאפשר שאלה או שתיים.

שאלה: האם זה נכון שהמרחב בין ההבזקים, או המחשבה, הינם החוויה כאשר אנו חוזרים הביתה לבורא, ושהאור שאנו חווים באותו "ריק" הינו נקודת ההתייחסות שלנו, או האור הפנימי שלנו, אור הבורא, וכאשר אנו שבים הביתה לבורא, מה שאנו חווים בין המחשבות הינו מה שאנו מביאים עמנו?

קיראל: בדיוק כך. עבור רובכם, האור שב"ריק" יראה כחושך. כאשר אנו מדברים על השינוי בתודעה, אנו מדברים על שלושה ימים של חושך. אתם עשויים לשאול מדוע חושך כאשר אנו נכנסים לאור. החושך נוצר היות וכל כך הרבה חלקיקים מתנגשים זה בזה עד שאינכם יכולים לראות דרכם. זה נראה כאילו חושך.

[ניתן לקרוא עוד – באנגלית – על השינוי הגדול, על אנרגיית הפוטון ועל שלושת ימי החושך ב: Kirael: The Great Shift by Fred Sterling

http://inward-products.stores.yahoo.net/kigrshredspo.html ]

וכך, כאשר אתם הולכים ל"אזור" ואתם נכנסים בין ההבזקים, אתם למעשה נמצאים באור. יחד עם זאת, מאחר ויש כל כך הרבה אור, כדי שתוכלו לראות משהו, חייבת להיות לאור איכות רוטטת. איכות של ויברציה. אם מפרקים את האיכות הרוטטת, עיניכם לא יתפקדו. אם עיניכם אינן מתפקדות, הן מתנוונות כמעט מיד. עיניכם עשויות מנוזלים ויש להן את כל אותם חלקים מסובכים החייבים לעבוד כל הזמן כדי שתישארו במציאות. וכך, כאשר אתם הולכים ל"אזור", אינכם הולכים לשם עם עיניכם הפיזיות. אתם הולכים לשם עם התודעה שלכם. התודעה שלכם מזהה זאת כאור, אולם אתם, עקב החושים המאומנים שלכם והצורך להשתמש בעיניים, חושבים שאינכם מסוגלים לראות מאומה, ולכן אתם חושבים שזו חייבת להיות חשכה. שוב טעיתם, ידידי. אין חשכה בפנים. התקשור הזה בין ההבזקים, אם תרצו, עובר דרך ה"ריק". זהו החיבור הישיר שלכם. כאשר הנכם נמצאים ב"ריק", הנכם נמצאים קרוב מאות לתודעה האל.

אני מבטיח, שכאשר הנכם נמצאים ב"ריק", הנכם מוקפים בתודעת משיח, היות ונכנסתם אל המרחב המאסטרי של האור. המרחב המאסטרי של האור הינו מרחב המחובר, או הנמצא ממש ליד תודעת משיח, ומופרד ממנה במה שאנו מכנים חגורת האור הנמוכה. חגורת האור הנמוכה אינה אלא מודעות התודעה. חגורת האור העליונה אינה אלא מודעות התודעה.

וכך, בין שתי אותן חגורות, נמצאת תודעת המשיח שלכם. כדי לשוב אל אנרגיית הבורא, אתם חייבים להיכנס אל מה שנקרא "ריק", שם הנכם נזכרים בכל הקיום ובכל המציאות שאינם בצורה ליניארית, מסיטים כל זמן ומרחב מהרצף.

שאלה: אמרת שבני האדם אינם זוכרים את ההתנסויות שלהם ב"ריק", אולם זהו המרחב בו בהירות המחשבה מתעוררת. האם בתוך בהירות מחשבה זו ניתן לחוש את חמלת הלב ואת השלמות של האחדות?

קיראל: למעשה, מה שהנכם באמת חווים, הינם הקצוות של ה"ריק". ככל שהנכם יורדים יותר לעומקו של ה"ריק" והופכים יותר ויותר חלק ממנו, הנכם בוחרים לזכור פחות ופחות, מאחר וכאשר זוכרים זאת, ידידי, קשה לשוב חזרה לכאן ולתפקד באופן לו הנכם רגילים.

זו הסיבה שמדיטציה חשובה כל כך. כאשר הנכם נכנסים ל"ריק" בזמן מדיטציה, אתם נזכרים שהנכם חלק מתודעת האל. אי אפשר להיזכר בה, אי אפשר לחוות אפילו חלק זערורי שלה, ואחר כך לשוב אל הפלנטה ארץ ולהיכנס לקרב אגרופים או מאבק מילים עם מישהו. לא תהיה לכם שום תשוקה לתהליך ההתפתחות המצריך את אותם הבזקים שגורמים לתודעת השכל שלכם לעבוד. כלומר לא תאפשרו לעצמכם להשיב את שלמות החוויה.

הנכם מאפשרים לעצמכם את השימוש רק בנקודות הכניסה והיציאה אשר, שוב, הינן חסרות זמן ומרחב, רק את מה שאנו מכנים במילים. הכניסה יפהפייה כמו השלמות, ואותה ניתן להחזיר.

לדוגמא, הגברת הצעירה שרק עתה שוחחתי עמה, נמצאת בתהליך של ריפוי גדול שנחשב לרציני. בתהליך הריפוי היא השתמשה הרבה במדיטציות ובנשימות פראנה. נשימות הפראנה הללו עוזרות לפתוח את התודעה. אתם מבינים, שיטת הנשימה דרך האף והפה אל תוך זוג ריאות הינה צורה אחת של נשימה.

בזמן ובמרחב הנכם נושמים באמצעות כל גופכם, בדיוק כמו העץ, העלה או כל דבר אחר. אתם נותנים את כל הקרדיט לריאות שלכם, אולם האמת היא, שברגע שתלמדו לנשום כראוי, תשתמשו בנשימות פראנה ותשאבו את השאיפה דרך צ'אקרת הכתר. אתם יודעים שלתינוקות ישנה נקודה רכה בראשם? האם אתם חושבים שזו מקריות? הנקודה הרכה נמצאת שם כדי שהתינוק יוכל לנשום. אולם הדבר הראשון שאתם עושים זה ללמד את התינוק על האגו וכל השאר, ומה הוא רוצה לעשות? הוא רוצה לסגור את הנקודה הרכה ולנשום אך ורק בעזרת ריאותיו. אתם עוזרים לתינוק לעשות זאת מאחר ואתם אומרים: "הו, הנקודה הרכה הזו נעלמת מהר למדי".

שאלה: אמרת שה"ריק" הינו כל היש ושאז מחשבות מנטאליות הינן הבזקים. מה שמגביל אותנו הינן המחשבות הליניאריות. יש לנו מערכת של ארבעה גופים הכוללת את הגוף המנטאלי, ואנו מנסים להרים אותה גבוה ככל שאנו יכולים.

קיראל: נכון.

שאלה: מהי הצורה הגבוהה ביותר של גוף מנטאלי?

קיראל: אני הנני. נוכחות האני הנני הינה הצורה הגבוהה ביותר של הגוף המנטאלי. אפשֶר לי לנסח זאת מחדש. ההגשמה הגבוהה ביותר אליה ניתן להגיע כאן איננה מחשבה. כאשר הנכם שואפים להגיע להגשמה הגבוהה ביותר של משהו, הנכם מגיעים אל מרחב שאינו ליניארי. אינכם יכולים להוסיף עוד כל הברה או מילה שהיא. הנוכחות אותה הנכם מחפשים הינה נוכחות האני הנני, הכוללת בתוכה את כל ארבעת הגופים. ובכן, אם אנו מצמצמים זאת כדי להגדיר את היכולת המנטאלית הגבוהה ביותר, תאמרו שאתם משתמשים ב- 100.01 אחוז מהמוח שלכם., אולם המאה מתפזר וה- 01 הופך להיות המציאות שלכם.

שאלה: האם הזמן מתפתל בכיוון השעון או נגדו, ואיך זה משפיע על החישובים המדעיים כמו על velocity* נמוך?

קיראל: הזמן זורם בכיוון השעון, רוב הזמן, כאשר הנכם פועלים מתוך ההבזקים. כאשר הנכם פועלים בתוך ההבזקים, הוא נע בתנועה ספיראלית, במובן מסוים הוא נופל חזרה על עצמו, נע בכיוון השעון ונגדו בו זמנית. זו הסיבה שאינכם יכולים להפריד בין זמן ומרחב. זה קשור לשפל וליצירת זרמים בעלי בסיס שאינם ניתנים למדידה על ידי המחשבה האנושית. ולכן, אם היה עלי לשייך לזה מספר או יציבות, הייתי אומר שהזמן משפיע על הזרימה בכך שהוא לוקח אותה למרחב שונה של תגובה, ובתגובה הזו הוא עובד על עצמו, ויוצר מרחב בעל רטט שיכול, כתוצאה מכך, להפוך להתפתחות האנושית.

שאלה: ובכן, האם כאשר אנו ב"אזור", האנרגיה נובעת במעגלים בעלי מרכז משותף ולא בספיראלות?

קיראל: בדיוק כך. זה היה נפלא. מה בדיוק אתה רוצה לדעת, איש צעיר?

שאלה: אמרת שהפיזיקה הקוונטית הינה גשר בין פיזיקת מרחב ניוטוני מול הפיזיקה של הזמן החדש.

קיראל: נכון.

שאלה: אנו מנסים עתה להפוך זמן ליניארי לסוג מסוים של צפיפות.

קיראל: נכון.

שאלה: עכשיו, מהירות האור הינה 186,000 מייל לשניה או לשעה, אינני בטוח. שכחתי שלמעשה אין הגבלה.

קיראל: זה נכון.

שאלה: טוב, ברגע שהוא עובר את המגבלה הזו, הוא נכנס למצב אחר, ומה שאתה אומר, בעצם, שהפוטון נכנס ל"ריק, ל"אזור אפס".

קיראל: בדיוק. אם כך אפשר לי לענות לשאלה הבאה לפני שאתה אפילו שואל אותה. קח את מהירות האור. בוא נאמר שהיה לך שעון והסתכלת על התקתוק שלו. ברגע שאתה נכנס למהירות האור, אינך רואה את השינוי בזמן. השעון עדיין יתקתק 60 שניות בדקה ו- 60 דקות בשעה, מאחר ואתה תנוע במהירות האור כפי שהשעון עושה. הבעיה היא, שכל דבר שאינו מקושר לתהליך המהירות הזה ינוע בדרך המיוחדת לו.

לכן, כפי שאמרתי קודם, אתה תגדיר באמצעות הדנ"א שלך, ידידי, את אורך היום. ההגדרה הזו היא זו שיכולה לסכל את תהליך ההזדקנות, כי אתה יכול להגדיר כמה זמן תהיה כאן באמצעות ספיראלת הדנ"א שלך, שהינו החלק שעובד עם מרחב הנוירונים. זה יגבש את משך הזמן שייקח למחוגי השעון לעשות את הסיבוב שלהן.

עתה נעבור לצד השני של הפיזיקה הידועה שלכם. כאשר הנכם באים מחוץ ל"אזור", אתם מזהים את מבנה הדנ"א שלכם, וזה הדנ"א האינדיבידואלי שלכם שמבסס את הזמן בשעון היד שלכם. הוא לא רק מבסס את זה, הוא גם מבסס את היבטי הזמן בתוך מנגנון שיהפוך עתה חלק מהזמן הליניארי שלך.

ובכן מה שאני מנסה לומר לך, ידידי, הוא שכל אחד מכם, כפרטים, שולט באופן מוחלט בזמן שלו. אתם שולטים בו ללא שמץ של ספק.

שאלה: טוב, אנו שולטים בזמן שלנו. איך אנו יוצרים מכונה לשינוי בזמן, או מכונה שאינה מושפעת מכוח הכבידה?

קיראל: ובכן, אתה יכול לבזבז את זמנך כדי ליצור מכונה כזו, אם אתה רוצה, אולם לא תזדקק לה כאן בעוד כמה שנים. יש לכם ממשלה סודית כאן, ויש לה כבר מכונה כמו זו שחשבת להמציא. הממשלה הזו פשוט אינה רוצה שתדע על כך. כאשר תגיעו לצידו השני של השינוי, אם אפשר להתבטא כך, תעשו קפיצות בזמן, כפי שאתם קוראים לזאת, ללא מכונות, כי תבינו, בצורה הליניארית שלכם, שרצף הזמן-מרחב נוצר על ידי הדנ"א שלכם. אז יהיה ברור לכם שהנכם יכולים למוסס את ההתגלמות שלכם בכל רגע נתון פשוט על ידי העברת המבנה המולקולארי לנפרדות ועל ידי כך שתזכרו היכן תרצו להתגלות. זו הסיבה לכך שיש לכם זיכרון תאי. כרגע הנכם חושבים שהזיכרון התאי שלכם הוא רק בקשר לריפוי, אולם הוא לא. הוא גם בקשר ללזכור היכן להתגלות לאחר שההתגלמות שלכם תתמוסס. זה חשוב, האין זאת? אם הנך נע מכאן לשם, אתה רוצה להיות בטוח שהנך לוקח את כל גופך עמך. זה לא טוב להשאיר חלקים ממנו אחריך. ואינני מתכוון להתלוצץ, כי זוהי האמת. המכונה שברצונך להמציא קיימת כבר, והיא כבר מיושנת. הממשלה הסודית שציינתי יודעת גם איך לפצות על רצף הזמן-מרחב, שפירושו שהיכולת של המעבר בזמן שאתה חולם עליו, קיימת כבר. האם אתה זוכר את המקום שנקרא אישור 51? ובכן זה היה אחד הדברים שהממשלה הסודית נתנה לכם כדי להרהר בו ולהשתעשע עמו. בדיוק כפי שהם נתנו לכם את מדע המחשב ונתנו לכם לחשוב שאתם המצאתם זאת. טעות, טעות, טעות, טעות.

שאלה: אם כך, האם יש קבוע שנוכל להשתמש בו כסימוכין?

קיראל: טוב, אתה מחפש קבוע מסוים. כן, יש אחד עד שתגיע למרחב אליו אתה רוצה להגיע, ואז הקבוע לא יהיה יותר בתוקף, כי המרחב שתגיע אליו יהיה מעבר לרצף זמן-מרחב, ולא ניתן להתמקד בו.

המדע החדש שלכם יפתח צליל שיעבוד. זה יבוא במקומו של המדע ההשוואתי הנוכחי. המתמטיקאים שלכם יעבדו, למעשה, עם צלילים. הם יהיו מסוגלים לקחת את המשוואות שלהם ולשים אותן בצליל שניתן יהיה להשתמש בו על ידי משהו המסמל מכונה. אני אומר מסמל, כי אין חלקים העובדים בתוך ה'כאילו' מכונה הזו. אולם, מאחר ואין חלקים עובדים, כל שתצטרכו יהיה להכניס לשם את הצליל והוא יהדהד לתוך המרחב שיצור את המשוואה שאתם מחפשים.

שאלה: או קי, לכן נוכל להשתמש בשני קריסטלים המהדהדים באותו תדר ומשיגים סוג של שינוי זמן או תנועה הרמונית פשוטה.

קיראל: קרוב לוודאי

שאלה: זוהי הדרך להוכיח שהיה שינוי בזמן.

קיראל: בדיוק כך.

שאלה: מאסטר קיראל, האם אתה אומר שהמדענים יוצרים באופן מלאכותי את הרטטים הנחוצים לעשיית השינוי בזמן, ואז, בעקרון, נוכל לעשות זאת בעצמנו ללא שימוש במכונה?

קיראל: זה מה שאמרתי. המכונה כבר מיושנת. אין בה אפילו צורך.

שאלה: כלומר אנו עדיין לא נמצאים במרחב בו אנו יכולים לעשות זאת בעצמנו. זה כמו פרויקט מונטאוק** או משהו דומה לו, בו יצרנו ציוד כדי לעשות את שהיינו צריכים לעשות.

קיראל: זה בדיוק מה שקרה בפרויקט מונטאוק.

שאלה: ניסוי פילדלפיה, אותו דבר.

קיראל: אותו דבר. הם שיחקו עם מכונות שהגיעו מהאחווה הגלקטית והם נלכדו.

שאלה: נניח שאני משתמש באחת מהמכונות הללו כדי להחזיר לאחור את תהליך ההזדקנות שלי, ומסגרות הזמן שלי אכן מתהפכות. השכן שלי לא יוכל לראות זאת, יחד עם זאת זה מתרחש בתוכי. עכשיו, מה קורה אם אני מחליט לשנות את הזמן, ונניח, כפי שציינת קודם, שבתקופת זמן נתונה של עשר שעות, במקום להספיק לעשות חמש משימות אוכל עתה להספיק חמישים? ניתן לעשות זאת באותו מובן שבמקום למשוך את המשימות אל תוך הזמן, מתכננים את המשימות – רגע, האם אני מבין נכון?

קיראל: כן. המשך.

שאלה: מתכננים את המשימות ועוטפים אותן בזמן, וכך ניתן להשלים כל דבר שמתכננים לעשות, במקום להחליט על פרק זמן ואז להשלים בו מספר משימות. וכך אני תוהה אם אתה יכול להרחיב בקשר לאדם הרואה אותי אולם אינו מסוגל לראות את היפוכו של תהליך ההזדקנות. כאשר אנו נכנסים אל הממד השלישי שבו הדברים ליניאריים ובו, במקום לעשות חמש משימות בפרק זמן שעתיים, אוכל לעשות עכשיו, נאמר, כפול משימות, או עשר; איך זה שלמרות שאינני נע מהר יותר הן בכל זאת נעשות? בידיעה שלי, אני יכול לראות זאת מתרחש, אולם איך אדם אחר המתבונן בי רואה את זריזות התנועה שלי ביחס לזמן?

קיראל: טוב, זוהי שאלה ארוכה. היא הולכת לקבל תשובה קצרה. ראשית, היית מאוד קרוב בחלק הראשון של השאלה ביחס לעטיפת זמן סביב משימות, אולם מה שאתה באמת שואל זה כמה זמן ייקח לעשות חמישים דברים לעומת חמישה? זה לא ייקח שום זמן, זה המפתח. זמן הינו אשליה. זוכר שאמרתי שהדנ"א שולט בשעון? הדנ"א שלך שולט בכל האשליה. ולכן הסובבים אותך יראו בדיוק מה שתרצה שיראו, מה שתכנתת אל תוך המרחב הזה, לא לזמן, למרחב.

זכור, מרחב אינו קיים בדיוק כמו הזמן. למטרות ליניאריות, כאשר הנך נכנס אל המרחב ועושה בו מה שתכננת, אתה משתנה באמצעות הדנ"א. אתה משנה את כל האשליה הסובבת אותך מאחר ואינך מודד זאת בזמן. אתה מודד על פי מה שאתה יכול לכנות כתוצאה. התוצאה הינה השלמת הפרויקט, וכדי להשלים אותו, אתה חייב להגדיל את כל הסובב אותך. פירושו שאם ישנם אנשים בקרבתך וברצונך שהפתרון יהפוך למציאות, עליך לשנותם יחד עם המציאות. עליך להביאם אל האשליה.

טוב, אתה אומר, "רגע. אינני יכול להשפיע על אנשים אחרים כי מה אם אינם רוצים לשחק באשליה שלי?" אז הם לא יהיו שם. הם לא יהיו חלק מהאשליה שלך אם זו אינה הבחירה שלהם להיות עמך במצב הגדילה שלך.

אם כך התשובה הפשוטה לשאלה האחרונה היא שעליך להיות ברור, שבדומה לשעון, פליטת הנוירונים של הדנ"א שלך יעילה מספיק כדי לגרום לשעון להגיב אליך במקום שאתה תגיב לשעון. אתם מבזבזים תקופות חיים שלמות בתגובה לשעון. בקרוב תבינו שאתם גורמים לשעון להגיב אליכם. זמן, בהבנות החדשות של האנרגיה, הינו חלק מורשֶה שהבאתם כדי שירטוט אל ספקטרום שיאפשר לכם להגדיל את חווית ההתפתחות, או המסע.

שאלה: אם כך זה תלוי ברמת ההתפתחות והידע שלנו?

קיראל: זו האמת.

שאלה: כפי שאני רואה זאת עתה, מה שאתה אומר זה שאם אדם אינו רוצה להשתתף, הוא אפילו לא ישים לב למתרחש.

קיראל: זה לא יהיה באשליה של האדם האחר.

שאלה: נכון. הבנתי. תודה.

קיראל: הנה לך. אתה רואה, לכל אחד ישנה האשליה שלו. כאשר אינך נוטל חלק באשליה, אינך קיים בה.

שאלה: איך אנו יכולים להשתמש במצב החלימה השקוף שלנו לטובתנו כדי להגשים דברים במציאות שלנו או לנוע לעבר תהליך ההתפתחות שלנו?

קיראל: שאלה נהדרת, למרות שרבים לא יאהבו את התשובה. המצב השקוף הזה שבו יש לכם שליטה, אם אפשר להתבטא כך, של החלום שלכם, מסיט את תכנות מצב החלימה שלכם מתודעת המחשבה אל המרחב היותר שקוף הזה של החלום בו הנכם מגלים שאתם יכולים לחלוף על פני זמן ומרחב, ובהתאם, אתם יכולים לחלוף על פני חלקים של ההתפתחות.

מרחב החלום השקוף הזה שלפעמים הנכם נכנסים אליו ויוצאים ממנו, הינו מרחב בריאה. שם הנכם מארגנים את אשליית העתיד שלכם, אם אפשר להתבטא כך, למרות שהעתיד מתרחש באותו זמן בו הנכם עושים זאת. שם הנכם בוחנים באורח לא ישיר את דפוסי הרטט המאפשרים לכם לחוות את אשר בראתם באותו רגע. דפוסי הרטט כבר נוצרו, כי מה שנראה כעתיד הוא בעצם הווה. אתם פשוט יותר מדי עסוקים בהתעסקות עם הזמן והמרחב, שאינכם יכולים לחוות את הקטע המסוים הזה שהנכם קוראים לו עתיד.

[תכנות מצב השינה הינו העקרון התשיעי מתוך עשרת עקרונות הבריאה המודעת. למידע נוסף – באנגלית – ראו את הספר או הדיסקים של קהו פרד סטרלינג: Kirael: The Ten Principles of Consciously Creating http://inward-products.stores.yahoo.net/tenprofcocri.html]

ברגע שאתם עוברים את מה שיכול להתרחש במצב החלום השקוף, ברגע שתבינו שהנכם יכולים להיות שם ובמרחב אחר באותו זמן, האשליה של מרחב מתמוססת. רוב הערב דיברתי על האשליה של הזמן ומעט מאוד על האשליה של המרחב. האמינו לי, יש הרבה מאוד בקשר למרחב כפי שיש בקשר לזמן.

קחו את מורכבות המחשבות שאתם משתמשים בהן בזמן תכנות מצב השינה מתודעת המחשבה – שזו הדרך בה המדיום מלמד אתכם להשתמש בזה – והשתמשו בזה במרחב החלום השקוף. אז יהיה לכם את הטוב שבשני העולמות, היות ומשם, תודעת המחשבה שלכם תזיז עצמה באורח אוטומטי בספיראליות אל תוך ה"ריק".

ב"ריק", ישנו מרחב הבורא אליו תלכו בכול מקרה, בסופו של דבר. נחשו מה הולך להיות שם כאשר תגיעו לשם? אותה מחשבה. היא תתגשם למציאות. אתם חושבים שלשבת כאן ולשוחח עמי זו מציאות. המפגש הזה התרחש לפני פרק זמן. אתם פשוט מתעדכנים בחוויה של זה. אז בדיוק אמרתי זאת פעמיים ואתם אפילו לא שמתם לב.

שאלה: האם זו הסיבה שבמקרה הזה כל דבר נראה כמו בהילוך איטי?

קיראל: זה אינו איטי, ידידי. זה פשוט שאתם הופכים להיות הצופה המוחלט לכל הסובב אתכם. לדוגמא, אם אתה קורא ספר במהירות, זו תהיה הדרך בה הנך מבין אותו – מהר, ללא עומק. אם הנך קורא את הספר והוא הופך להיות חלק ממך ואתה הופך להיות חלק מהספר, שקוע בכתיבה, שקוע בהבנתו, יקח לך המון זמן לקרוא אותו, לא כן? יחד עם זאת זה אותו ספר.

אם כן זהו הצורך התפיסתי שגורם לכם לנוע מהר או לאט דרך מרחב. היכולת לעצור וליהנות מהמסע נותנת לכם את האינדיקציה שהדברים נעים באיטיות. הדברים נעים בדיוק באותו קצב, שהינו .01 . הכול נע באותו קצב. התפיסה שלכם של תנועה מהירה או איטית מבוססת על היכולת שלכם לקלוט את שלמות הידיעה שבתוך הטווח אותו הנך בוחן.

שאלה: לא ממש הבנתי למה התכוונת כאשר אמרת שהשעון הביולוגי של חלק מהאנשים הוא בן 23 שעות, חלק בן 24 שעות או 25. האם אתה יכול להסביר למה התכוונת?

קיראל: אני יכול להרחיב מעט, אולם מה שאתה יוצר הינו מרחב בו אנו מתחילים שוב למדוד זמן, ומה שאני מנסה להראות זה שזמן אינו ניתן למדידה, אלא אם כן אתם מאפשרים זאת.

כאשר הנכם פועלים מתוך מרחב הנקרא זמן, אתם מחליטים לעשות כמות של "X" דברים בפרק זמן מסוים, ואתם מחליטים את ההחלטה הזו בתהליך האשלייתי הזה הנקרא הבזקי מחשבה.

כעת, זמן בטווח של מי? הזמן בשליטתך; לכן, זהו הטווח שלך. החלטת מהו שעון 24 שעות, והזמן הזה, במדידה שלך, ניתן להגדלה או לצמצום, מה שתעדיף, כדי שיתאים למציאות שיצרת באותו מרחב. כאשר הנך נמצא באותו מרחב, באותה יצירה, החלק האחר שלך יוצר זמן במרחב אחר של זמן שנקרא תת-בריאה. תת-הבריאה הוא זה שעוטף את שלמות התודעה שלך. בתוך התודעה שלך, שלמות ההתעוררות שלך באה רק כאשר אתה מודע לכך שאותה שלמות הינה הפעימה של כל דפוס האנרגיה שבו הינך רוטט, ושבמהותו זהו גם מה שהינך רוטט ממנו.

שאלה: האם אותם "ריק" ו"אזור" הינם הנקודה בו בה נוגעים בנשמה ובה אנו מרפאים עצמנו, והאם זו התשובה לריפוי?

קיראל: זו התשובה לריפוי. יש יופי וכבוד לריפוי העצמי ואת זה בעיקר מלמד המדיום. עם כבוד להילינג, אם ביכולתכם להיכנס ל"ריק", תגלו שהנכם יכולים להביא חזרה כל דבר שאתם מוכנים לעבוד עמו בצורה של זיכרון, כאשר הנכם עוברים בנקודות הכניסה והיציאה. לדוגמא, במקרה של ההילינג, אתם יכולים להביא חזרה את ההבנה הכללית של הריפוי כפי שהם מתרחשים כאן. כאשר עולם הרופאים ממצה את הרעיונות שלו, זה אומר לכם שהגיע הזמן לראות מישהו כמו המדיום, מרפא אלטרנטיבי.

לכו לאן שאפשר לגעת בכם. נחשו מה יש למדיום למגע? אהבה, את זה יש לו. יש לו אהבה, אהבה ועוד אהבה. אתם יכולים להשוות אלוהים לאהבה, לא כן? העניין הוא שההילרים הללו מתגלים עתה. אחרי הרופאים באים ההילרים, ואחריהם באה המודעות.

בימי למוריה, לא היו הילרים, ידידי, אפילו לא מרפאים אלטרנטיביים. לא היו להם גם לא רופאים הילרים. כל אחד ריפא עצמו, מאחר וכל אחד ידע לא רק להיכנס ל"ריק", אלא להיות בו. ברגע שמגלים שניתן להיות ב"ריק" לא רק להיכנס אליו, אתם תפרקו את הצעיף שהפיזיקה הקוונטית מנסה לעזור לכם לעשות. הפיזיקה הקוונטית הינה הגשר להבנה שרצף הזמן והמרחב הינן מחשבות ליניאריות הנמצאות זו אחר זו. בסופו של דבר המחשבות תקומנה על עצמן, ותיצורנה דפוס אנרגיה שיהיה מהות החיים של הכול. בזה, תשתתפו במהות האור של כל מה שלמדתם עד לרגע זה.

הלוואי שהיה לכם עוד זמן. אני אוהב אתכם. ערב טוב. התענוג היה שלי.

מאנגלית: חמדה טלאור©

עריכה לשונית: ניצה תפארת

Velocity * - הינו חפץ שהמהירות שלו נעה לכיוון מסוים. מאחר והוא מוגדר כווקטור, הן המהירות והן הכיוון דרושים כדי להגדיר אותו.

** פרויקט מונטאוק היה לכאורה סידרה של פרויקטים סודיים של הממשל שהתנהלו בקמפ הָרו ו/או בבסיס האוירי מונטואק בלונג איילנד.