|
|
|
קריאה מתוך הרשומות האקשיות הקוסמיות
המאסטר המדריך קיראל באמצעותו האוהבת של קהו פרד סטרלינג
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
קיראל: ערב טוב. לכל אלה המחפשים את עולם הרוח באמצעות המלאכים והמדריכים, וכן, אפילו ברמת ההשגחה שלי, לכל אחד מכם יש מקור אור יפהפה המחובר אל סביבתו. הוא נקרא האני הגבוה. קחו נשימה עמוקה והעסיקו אותו. עתה הצטרפו אלי בעוד אני מעסיק את מה שמעבר לאני הגבוה של המדיום, כדי להעביר מסר.
אני מכנה את התכנית הזו "קריאה מתוך הרשומות האקשיות הקוסמיות". יש רמות רבות מאוד לרשומות האקשיות הללו, שהינם חלקים שונים של אור. הביטוי האנושי שלכם לכך הוא, שאתם מקבלים מידע מאוד חשוב ברגע הגעתו. במלים פשוטות, כשהתלמיד מוכן, המורה מגיע. אני מופיע היום בפניכם, במצב תודעה הכי ערני שאפשר. בקשו מהאני הגבוה שלכם לגעת בי ברגע זה, כי אין מרחק שיפריד בינינו. למעשה, אנו נפרדים אך ורק על ידי המחשבה, ואם לא תאפשרו מחשבה של הפרדה, תחושו בלהבה הסגולה שלי נוגעת באני הגבוה שלכם ומעבירה את הרטט הנפלא שלי אל התפישה האנרגטית של האני [ה- self] האנושי.
אני אקרא מתוך הרשומות האקשיות הקוסמיות. לידיעתכם, ידידי, הרשומות האקשיות מתוכן אקרא, זמינות לכולם, אם תלמדו לאחוז באור האני הגבוה שלכם באותה הערכה גדולה כפי שהוא מעריך אתכם. אינני מוריד, ולו לרגע, בערך הרשומות מתוכן אקרא. אני מוסיף את מה שאני מעריך כיופי. אבקשכם לבקש את האני הגבוה שלכם, מתוך כוונה עמוקה, ליצור את השאלה שלכם, ואני יכול להבטיח לכם שאם תעשו כן, השאלות שלכם יפתיעו אפילו אתכם. נסו זאת, ידידי. פתחו את לבכם, עוררו אותו לחיים והרטיטו את הערוצים שלכם.
האקשה הקוסמית שולטת מתחילתו של כוח הבורא עד לזמנים בהם אני קורא ממנה היום. המפתח לעתיד נמצא ברשומות הללו, אולם לא באופן שאתם עשויים לחשוב. הם מחזיקים באותו עתיד שאתם חושבים שיהיה. אלו מכם בעלי רטט מחשבה גבוה, אלו מכם החושבים באהבה, עבורם אנו יוצרים את העתיד ברגע. אתם אומרים: "הו מאסטר קיראל, מה בקשר לכול אותם בעלי המחשבות הרעות?" אתחיל עם קריאה של רשומה מספר 693271624 מתוך הרשומות האקשיות הקוסמיות, שתעזור לכם להבין את ההבדל בין הרמות השונות של הרשומות. והנה זה:
|
|
באור, שהוא המשתנה היחידי שיכול לחשוב על עצמו, אנא הבינו אחת ולתמיד: מה שאינו משרת את האור יכול להגיע רק לרמת הבנה, אך אותה אנרגיה אינה יכולה להיות ממוקמת בעתידו של העולם המתוכנן כי אין לה במה להיאחז, והיות והיא דוחה אנרגיה של אהבה, אין היא יכולה לבוא לפני האהבה בכל צורה שהיא.
|
|
אסביר לכם את הקטע הזה, ידידי. הוא אומר שהאהבה הינה הקבוע שמחזיק את הכול בתנועה. אם העתיד אמור להיות, הוא יהיה היות והאהבה הינה רטט שפותח אותו. אלו שהנם, בואו נאמר, השחקנים הראשיים של האפלולית, נועדו להיות מוצללים על ידי האהבה. יש המאמינים שאיכשהו הכוחות האפלים הללו שולטים באנרגיה. אולם, אם אתם בוחנים את האקשה הקוסמית אתם מבינים שרק האהבה יכולה להתרחב, ושהאפלולית אינה יכולה להעמיד את האהבה בצל. אם כך עולה השאלה: "האם ביכולתנו לחזות את העתיד מתוך הרשומות הללו?" בוודאות. יחד עם זה השאלה הנכונה הינה: "מי מורשה לחזות את העתיד?" ושוב התשובה הינה: "בוודאות". תאמרו: "טוב, זה איננו בן אדם, מאסטר קיראל. זוהי מילה." המילה מגדירה את הביטוי שלכם, ורצף של מלים משפיע על ההבנה של אופן התגלות האנרגיה. לעומת זאת, חלקיקי אור אינם ניתנים לשליטה אולם ניתנים הם להדרכה.
אתם הנכם שומרי העתיד שלכם, שומרי העתיד שלכם. אם אתם מבינים את זה, אתם מבינים שהעיסוק של המדיום במאמץ לגרום לשלום על פני האדמה הינו בעצם בתוך המציאות שלכם. ובמלים פשוטות: האהבה, או אור הבורא חייבים לבוא לפני כל דבר אחר.
הרשומה האקשית הקוסמית הזו אומרת שהאור, האהבה, הבורא, כל הזהה עם העתיד נשמר על ידי נוכחות המחשבה, ואז מאומה אינו נגרר אחריה. העתיד שלכם עדיין לא התפתח, אולם כשתדעו אותו, כשתדעו אותו, הוא יהפוך למציאות.
קריאה מרשומה אקשית נוספת שמספרה: 432961117. הרשומה הזו, ידידי, הינה בקשר לתחילת הבריאה, זמן במרחב שיתכן והייתם בו בהתפתחות. אתם אומרים: "איך יכולנו להתפתח לפני בני האנוש, לפני הזמן, ולפני כל מה שנוכח?" כך זה היה מעולם, ובתחילת הזמנים, הרשומה הזו מצביעה על כך: |
|
באמצעות חלקיקי האהבה, הם צברו את המרחב שלהם בזמן כדי לפעול הדדית, נגעו זה בזה, עד שהאהבה כבר לא התחוללה במרחב אלא יחד עם המציאות שבה מתמקדים. המיקוד הזה החל בהתגשמות חוזרת ונשנית אל תוך חלקיקים של אור בעודם מושכים לשם חלקיקים דומים של אהבה, אור ובריאה. כאשר הם נמשכו יחדיו, מן הסתם הגעתם להבנה הבאה: שושלת החיים החלה ונוצרו גדילים של חלקיקים.
|
|
הרשומה ממשיכה להסביר שכאשר החלקיקים נוצרו, חלקיק אחד נגע בחברו ונוצרה המחשבה. אתם עשויים לשאול: "מהי מחשבה?" הרשומה מגדירה מחשבה כך: "החומר הרלוואנטי הנצרך על ידי הרוח האתרית". לאור זה, ידידי, המחשבה הפכה להיות המחשבה שאימצה לעצמה מחשבה אחרת. כלומר המחשבה חיפשה מחשבה אחרת ורקמה את נוכחותה, ובתוך המארג הזה, גדילי חלקיקי האור בטאו אהבה שאינה ידועה בחוויה האנושית, אהבה שבראה את כל מה שניתן.
המחשבה בראה את המארג משום שהיא חשבה שהיא יכולה. הרשומה ממשיכה ואומרת, שהמחשבות הללו הפכו להיות הוכחות חשובות. ההוכחות החשובות הפכו להיות זרימת אנרגיה. הזרימה הפכה להיות ביטוי, והביטוי חזר על עצמו עד שהוא גדל בחוויות האתריות שלו. החוויות יצרו צורה ומהחלקיקים נולד הקוסמוס ונרשם.
קריאה מתוך הרשומה האקשית 762119877 : |
|
המחשבות דברו אל ההוויות שיצרו אותן ואמרו: "ואיך עלינו לדבר על האור הנפלא הזה עליו אנו יודעות?" והאור אמר: "למען ידעו כולם, אני הנני". האנרגיות שהביאו למימוש את המחשבות של אותה האנרגיה שאמרה את המלים: "אני הנני" התחילו להתמזג עם כל מחשבה, מייצרות באורח מסוים את חלקיקי האור, מחשבה נוספת, עד שהמחשבה הנוספת הפכה להיות עוד מחשבה, עד שהמחשבה הפכה להיות הידע האוניברסאלי של כל האור והאור החל לעטוף את עצמו וכך החלו החיים כפי שאתם מכירים אותם היום.
|
|
הו, יש לי קריאות רבות עבורכם, ידידי. אולם ברצוני לעבור אל רשומה קרובה ויקרה יותר ללבכם, רשומה 273698117. הרשומה הזו מדברת על עולם שיום אחד "ייווצר על מנת לאפשר לפוטנציאל הגבוה ביותר של מחשבת הבורא שיום אחד תיקרא התפתחות. באמצעות הפליאה של הבורא ולקיחת החלקיקים של עצמו, הוא ברא מישור גבוה שממנו הוא פועל, והרמה הזו התאהבה באופן מופלא, אם תרצו, בחלקיקים נוספים."
אני מדבר על החלק ברשומות האקשיות הקוסמיות, המדבר על הפלנטה עליה הנכם נמצאים. כאשר החלקיקים התאחדו, הם רטטו בתבנית חשיבה משלהם. אותו הבורא, האני הנני, התבונן בהתפתחות המחשבה הזו, הזין אותה ונתן לה עוד מאורו, עד שהמחשבה הפכה להיות כדור אנרגיה. כדור האנרגיה הזה התפתח, ותוך כדי כך נוכחות האני הנני של הבורא חשבה על הבריאות הנפלאות האחרות שהיא בראה. כל אחת מהמחשבות הללו הפכה להיות למציאות במיקוד כדור האנרגיה הזה עד שכדור האנרגיה הפך להיות אוקינוסים והרים ורטטים של אור מכל אחד ממקבצי הכוח האחרים של זמן ומרחב.
הבורא אני הנני התבונן בפליאה בכדור האנרגיה, וחשב שמידע ממקורות אחרים צריך לצאת לאור. הבורא אני הנני קרא בכל רחבי היקום, קיבץ את אנרגיית הקריסטל ושתל אותה אל כדור האנרגיה. וכך אותו כדור אנרגיה ראה מקור חדש.
כדור האנרגיה חשב על עולמות אחרים ויצר עצמו בחן. וכך היתה שם תבנית אור חסרת גבולות. הברוא אני הנני התבונן על תבנית האנרגיה הזו, ומצדו השני של היקום קרא למקור המועדף שלו. חלקיק אחד צף לכיוון הבורא אני הנני, וכל הבריאה חדלה כדי להתבונן. בעוד הוא מתקרב אל האור האוהב של כוח המרכז של הבורא אני הנני, חלקיק האור היפהפה הזה קד לפני הבורא ואמר: "רצון כבודך לעולם יהיה הפקודה שאענה לה". הבורא אמר: "הסתכל על זה יחד עמי. התבונן על העולם שבראנו, אתה ואנכי וכל חלקיקי האור". הרשומות האקשיות הקוסמיות מציינות, שההוויה הזו, שהיתה לפני הבורא אני הנני, אמרה: "האם אוכל להיות הראשונה שתיהנה מהבריאה שלך?" הברוא אני הנני, כל הבריאה, הרגישו שחולקים להם כבוד גדול בזה שמישהו הציע כזו הצעה. הווית האור הזו נשלחה אל כוח הבורא, אל כדור האנרגיה הזה, והגיעה אל עומקי האוקינוס הגדול, שנוצרו מהמחשבות של עולמות אחרים. הווית האור הזו שכבה רק לרגע וחשבה במעמקי האוקינוס יחד עם הבורא, חלקיק אור בודד.
הבורא אני הנני התבונן כיצד האור הכחול היפהפה הזה זינק קדימה, הכפיל עצמו, שילש וגם ריבֶעַ. האור הכחול הזה התייחס לאנרגיה הגבוהה שלו כאל כוח המחשבה. הרשומה האקשית הקוסמית מסבירה, שבסופו של דבר האור הכחול הזה הפך להיות "אני", "אני" שמקורו הבורא, וב"אני" הזה הוא ראה את בריאתו של הבורא ואת בריאותיהם של כל הבוראים, והוא יצר את האנרגיה המאוד אהובה שלו, את הלויתן הכחול.
הלויתן הכחול האדיר הזה צלל ממעמקי המים היפהפיים אל תוך האנרגיה עם החמצן, ואז צלל חזרה לאוקינוס. זה היה הסימן הראשון של חלקיקי האור של האנרגיה הזו שנוצרה. הו, יכולתי לחפש ברשומות ואפילו לומר לכם את המועד, אבל המועד הינו דבר חסר חשיבות, כי האור שממנו נוצרתם, לעולם אינו נמדד בזמן. הזמן רלוונטי רק כאשר האנרגיה בוחרת התנסות מסוימת. אקרא עוד רשומה אחת, מתוך תקווה שאגע בלבכם. הרשומה האקשית הקוסמית 973226144 : |
|
כאשר הבורא בחר את המלאכים הכי מפותחים שלו, הוא ביקש אותם להפוך להיות חלק מההתפתחות הקוסמית.
|
|
המלאכים הללו לא היו הוויות עם כנפיים. אלו היו חלקיקי בריאה מוגשמים אל תוך אור (ובאנגלית: particle-izations of light). הם לא התגשמו אל תוך חלקיקי אור כדי שתוכלו לראותם. הם התגשמו אל תוך חלקיקי אור כדי שתוכלו להיות הם.
ברשומה הזו נאמר, שכל אדם שהמלים שלו נמצאות בתוך אותה רשומה אקשית קוסמית, צריך להיות ער לכך שאינכם נפרדים. אתם אינכם אלא מציאות פשוטה של אור, ההתפתחות של כל מה שלעולם יהיה. המלאכים שלכם, השומרים, המדריכים, מכבדים את אלה שהופיעו על פני הפלנטה, נותנים לאור שלכם את חופש הביטוי בדברי הימים של החוויה האנושית. מי יתן והאור האנושי הזה, צבע הריח, ישתדל לסייר בקוסמוס וינצח את שיא הביטוי שלנו. הרשומה ממשיכה לומר: "אנו מפתחים את האנרגיה שלכם כך שתוכלו לפתח את זו שלנו, וביחד ניצור את נוכחות המאמץ כולו."
הקטע האחרון מהרשומה הזו, ידידי, אמור לענות על שאלה שרבים מכם עד כה לא קבלו תשובה עליה. הוא אומר: |
|
להווה ידוע לכולם על ידי האני הנני, נוכחות הבריאה, שאני מאפשר לביטוי של בן האנוש להיות המחשבה הקודמת לאהבה. אי לכך, בכל רטט שיכול להכיל את החלקיקים שלנו, נאפשר למבנה הזה של אהבה להיות האבות הקדמונים של כל מה שהמקום הזה יהפוך להיות. ישויות האור הצבעוניות הללו תיקראנה מכאן ולהבא בני אנוש, וחשוב שיהיה ידוע שהן באו לפני כל מה שבא אחר כך. אין זה משנה היכן ישנם חלקיקי בריאה מוגשמים אל תוך אור הנמצאים במצב של התפתחות, הביטוי האנושי יתפתח באותו מרחב. יש לדעת באמצעות כוח האני הנני של הבריאה, שהישות הזו הנקראת בן-אנוש, תהיה האנרגיה הראשונה שתבוא לפני כל מה שיבוא לאחריה, ואין זה משנה היכן נמצא עצמנו באור, תהיה ההתהוות הזו, בן האנוש הזה, הוא זה שיפתח אותה כך שנוכל להבין את אשר בראנו. הבה ותהיה זו החלה חושית שתמצא את המודעות שלה, וכאשר זה יקרה כולנו נרוויח, כי בן האנוש הזה ינוע קדימה בציפייה המולקולרית של האטום והגרעין של האדם הצבעוני.
|
|
לאלה מכם שדעתם מסתחררת, אפשרו לי להאט את הסחרור. כמה מכם היו רוצים לראות את העתיד ולהיזכר שהם העתיד? בראו בחכמה. הבינו שאתם הנכם אהבה. הבינו שאתם מנוכחות האני הנני ודעו שקבלתם מתנה יפהפייה שאתם קוראים לה אדמה. אל תחפשו את אחיכם מהעולמות האחרים היות והם נמצאים בהתנסויות האנושיות הקוסמיות שלהם. אתם הנכם ההתגלמות של האטום והגרעין. אתם מחזיקים בידיכם את המתנה של בריאת העתיד שלכם. אתם הנכם מתנת הפלנטה הזו. הגנו עליה.
שחררו את רעיון ההפרדה והבינו שהנכם בוראים את המציאות, לא בדרך קוסמית מעליבה, אלא באורו של האני הנני של האני הנני. אתם חושבים שהעולם הזה הינו והוא אכן כך. האם אתם מבינים, ידידי? האם אתם רואים שאינכם יכולים להבין? אני אינני אלא משרת שלכם, משרת של אהבת הבורא. אני באתי אל הפלנטה שלכם כדי להזכיר לכם, הלמדנים הגדולים, חכמי קדם הגדולים, ההוויות הנהדרות שהנכם, לשחרר את המחשבה שהנכם בן אנוש פשוט. אינכם לבד. להיות כאן זו מתנה. התבוננו אל אחיכם ואחיותיכם וראו אותם כבפעם הראשונה. ראו אותם לא כאנשים אלא כבני אנוש. ראו אותם כמתנה שהברוא שלח אל פני האדמה כדי להנציח ולבטא את אהבתו לשלום.
בערך בעוד 2000 שנה, מישהו ישלוף את ההצהרה הזו מתוך הארכיב של התכנית הזו. ולהם אומר, "זה אלפיים שנה בעתיד, והבורא עשה עבורכם כל שיכול היה. עתה הגיע הזמן לאפשר לכל החלקיקים הללו לנוח. אלפיים שנים ויותר מעתה, אני מאמין שתבראו זמן ומרחב בו האדמה וכל בני האנוש יתמזגו חזרה יחדיו אל הבורא, ומה שמילא את המרחב הקטן הזה בזמן שנקרא כדור הארץ, ינוח לעולמים בזרועות הבורא. אני מאמין שרגע לפני שזה יקרה, הלויתן הכחול יצלול מתחתית האוקינוס למרקם האתרי וינפנף אַלוהה ((Aloha באורו היפהפה.
הרשומות האקשיות הקוסמיות הנן עצומות, ידידי, ולאף אחד מכם אין את היכולת להישאר ולקרוא את כולן, כי במשך הזמן הזה תפרשו אל נוכחות אלוהים הבורא, ומשם - אהבו עצמכם מספיק פשוט להיות "אני".
העתיד אותו הנכם מחפשים הינו העתיד אותו הנכם בוראים, ואם אתם בוראים אותו, אתם עשויים לרצות לעשות זאת באהבה. זוהי הדרך היחידה להתפתח, ידידי. העמעום, האפלה יזללו את עצמם, ואלה מכם האמיצים להמשיך לפתח את אורכם באהבה, יהיו שם כאשר תראו את השינוי הגדול ביותר של האנושות מאז ימי למוריה. למדו היטב מאחיכם ואחיותיכם הלמוריאנים. בתקופת המעבר אמר הקנצלר: "הו אלוהים, הו אלוהים, הו הבורא אני הנני, אני הוא המיקוד של אורך המחולל ובזה אני חולק כבוד לאהבתך." כתגובה הכנתי הצהרה עבור הקנצלר שתגיע אל אזני כל הלמוריאנים: "קנצלר, השאר בחלקיקים של מי שאני הנני", ובעקבות זה הקנצלר הלך, בהשאירו להמון את מסירת למוריה ללויתן הכחול שעד היום משתוקק הוא לאנרגיה הזו הידועה כלמוריה.
עדיין לא ראיתם את הלויתן הכחול, ידידי. ראיתם את דודניו הקטנטנים. הלויתן הכחול ענקי, והוא משתלט על חלק גדול מדרכי המים שלכם. זכרו, "אני" בנוכחות "אתם" לא קיים, ורק "אני" בנוכחות ה"אני" יכול להתמיד j.
שאלה: אני עובדת אור שחיה בארץ הקודש. האם יש לך מסר לאנשים החיים בישראל ובלבנון במהלך הזמנים הללו של אלימות ומצוקה?
קיראל: יש לי מסר שאני מקווה שיהדהד לכל השומעים אותו. אני אתפלל תפילה של שפע. אני קורא לבורא נוכחות האני הנני ומבקש שאלו שבישראל, בלבנון ובכל האזורים המקיפים אותן יזכרו שהיה זמן שפוטנציאל האור באזור היה כה גדול, עד כי משך אליו אנרגיה מעורפלת, אנרגיה שלא היתה ברת התפתחות יותר. אני מציע את תפילת ההתעוררות הזו לכל האנשים החיים בישראל. פתחו את לבותיכם ומצאו אהבה.
לא אבקש מכם לאהוב את מי שיורה אל החופים שלכם. לא אבקשכם למצוא אהבה בלבכם אל זה שיוצר את ההרס, אבל אני מבקש שתזכרו שהם חלק מאותם חלקיקי אור שגם אתם הינכם. הם עומעמו, ידידי, היות והם אינם רואים יותר את העתיד שלהם. אין להם יותר אהבה בליבותיהם כדי לברוא יופי. הם אינם בני אנוש רעים. הם אבודים במיזוג של אנרגיה שאינה מוצאת באהבה את המדריך שלה. אלו הן ישויות שבחרו להיות בחלק העולם שלכם כדי לחוות את עוויתות הכאב האחרונות של האור העמום הזה. האין זה המקום הטוב ביותר לעשות זאת, המקום בו מתקיים האור הכי דינאמי, המקום בו הילך המאסטר הצעיר ישו, נסיך השלום.
הדרך היחידה לסיים את החיכוך הזה היא ליצור את העתיד עתה, ברטט הגבוה ביותר שביכולתכם. הבינו שכולכם אינכם אלא כלים של כוח האני הנני של הבורא. היכנסו פנימה והציתו את אור לבכם, ואם הכדור לוקח אתכם מהפלנטה הזו, התנגדו לחזרתכם אל הבורא באותו רגע. במקום זה היכנסו אל אחד מאחיכם או אחיותיכם והעצימו את אורם. המשיכו להעצים את אורם עד שלבו או לבה ישיר מילות אהבה והעולם יקשיב. העולם של אמריקה, של גרמניה, העולם כולו ישיר עמכם. אנו העם – לא המנהיגים שלכם, לא הממשלות שלכם, לא הדתות שלכם – נשיר עמכם. אנו העם נשיר עם האנשים של ישראל, השרים הכי חזק. שירו על שלום, על עולם בו האורות העמומים מוצתים. הלוואי שאפילו אדם אחד בעל אורות עמומים יראה את האור ויאמר: "אתם יודעים מה? אני יכול לחוש זאת". אני מתפלל שאותו אדם ישליך את נשקו ויצעד אל האור. יתכן וירו בו בגלל המעשה הזה, אולם אורו יעלה ויכנס אל אחד מכם שהצית את אור השלום והאהבה. אתם תהפכו להיות בהירים יותר. העמים באמריקה, באסיה, האלוונים, המלאכים והעולמות שאינכם יודעים כלל על קיומם, ימשיכו לעורר את האור. הם ימשיכו לאפשר לאהבה להיות המדריך שלהם, ובסופו של דבר האור יגבר, היות וזה העתיד היחידי שהבורא האדיר יאפשר לפלנטה הזו לחוות.
הבורא ממתין לכם, סַמני האור שלו, שתצמיחו את החוזק שלכם, את האומץ והחכמה כדי למצוא את לבכם. ובכן, ידידי, האמינו – לא בגופכם אלא באנושיות שלכם. האמינו שאלה שעוזבים את הפלנטה יאירו את אורם. הבורא של נוכחות האני הנני אומר שכל חלקיק אור שאינו חי יותר בין בני האנוש ישוב, ושלום ישלוט בעולם.
שאלה: אומרים שהרשומות האקשיות הקוסמיות טבועות בחומר אתרי עדין שנקרא אקשה או מוליך קול (ובאנגלית: soniferous). האם הם מחוללים ספציפיים והאם הצליל הזה הינו בהתאמה לצליל תאי הגוף שלנו?
קיראל: זוהי שאלה עם המון חכמה. אזכיר לכם להסתכל על האני הגבוה שלכם ולמצוא בחכמתו את הידיעה שכל חלקיק משולב בגלל הצליל. כאשר קראתי ברשומות האקשיות הקוסמיות ציינתי נחרצות שחלקיקים התחברו יחדיו בצליל הרמוני של אהבה. אין זה משנה כמה פעמים נשמה עוברת התפתחות כבן אנוש, אין זה משנה כמה פעמים היא פוגשת חיים על פני האדמה או על פני כל אחת מפלנטות ההתפתחות האחרות, היא לעולם איננה שוכחת את הצליל שלה. הרשומות האקשיות הקוסמיות אומרות שחומר מתקיים היות והרוח מרטיטה אותו. זה נמצא ברשומות כדי שכל אחד יוכל לראות.
במהלך הימים האחרונים נכנסתי לתבניות הללו, לרשומות האקשיות הקוסמיות, ונתתי את צליל הנשמה לכ- 260 תבניות אנרגטיות שביקשו זאת. אולם הצלילים הללו עדיין טבועים ברשומות האקשיות הקוסמיות. הרשומות האקשיות הקוסמיות הינן מארג של החלה ניסיונית של חלקיקים ההולכים בשורה. הכניסו אותם לערבול הפוטנציאלים של מחשבות מתפתחות, וראו את המציאות של כל היש. כל היש אינו כל היש כל עוד איננו נקודה של היש. כאשר כל היש הינו חלקיק אור של היש, הוא הופך לתבנית מחשבה של רטט צליל המבטא את סדר הגודל שלכם בארבעת הגופים – הפיזי, הרגשי, המנטאלי והרוחני – המתפתח בהבזק מחשבתכם. ולכן, הצבע הזה שלכם, ידידי, נוצר על ידי צליל הרטט שלכם, והצליל שלכם נוצר על ידי האני הנני.
שאלה: מהו הסיפור של הלויתנים והדולפינים בזמנים שהיינו בני אנוש, או בכל צורה אחרת שבה היינו. האם פעלנו יחדיו בדרך יותר עליזה ושובבה? אולי נוכל להשתמש בזה עתה כחזון כך שנוכל שוב לנוע לקראתו.
קיראל: חיכיתי שמישהו ישאל אותי את השאלה באופן פשוט מבלי להיכנס למורכבות של הסיבה מדוע אנשים הורגים אותם.
רשומה 723691188 היא כמעט תת פרק לסעיף. אתם אומרים: "האם לא טעית, מאסטר קיראל?" לא, לא טעיתי. זהו תת פרק לסעיף. את הסעיף יזמו הלויתנים, ואז הדולפינים יצרו סעיף נוסף. והנה הסיפור, או בעצם חלק אמיתי מההיסטוריה.
באריאס, עולם שהתקיים הרבה מעבר ליכולת הקביעה שלכם של זמן ומרחב, חיו בעלי חיים שהיו העתק מדויק ללויתנים ולדולפינים. הגיע הזמן בו היה על אריאס לחדול מלהתקיים. הרשומה האקשית הקוסמית הרלוונטית אומרת: |
|
נוכחות האני הנני של הבריאה פנתה אל הלויתנים והדולפינים ושאלה אותם מה תהיה המשאלה של אלו שעוזבים בדרך הכה מרגיזה הזו, כי היה נראה שפני העולם נופלים אל תוך קטל וטבח. כל אחי ואחיותי מעולם הלויתנים והדולפינים, מה אתם אומרים שיעזור לאריאנים לעזוב ללא פחד?
|
|
הלויתנים והדולפינים פנו זה אל זה ואמרו: "אתה יודע, נהגו בנו מאוד גרוע בפלנטה הזו, אולי הכי טוב שנעזוב אותם למוות שלהם." רוב הלויתנים והדולפינים עזבו, בעוזבם קומץ מעולמם באריאס. הנשארים עשו כמיטב יכולתם לדבר עם העולם האנושי, אולם הם אחרו את המועד.
העולם האנושי של אריאס התפרק לחלקיקים, והלויתנים והדולפינים שנשארו בכו עד שמלח דמעותיהם מילא את המים בו הם חיו, ובכך יצרו כנראה את האוקינוס המלוח הראשון. כל אותם לויתנים ודולפינים שהפכו לחלקיקים וחזרו אל הבורא, התקבלו באהבה ופנו אל עולם ההדרכה. דברנו אליהם במצב החלקיקי שלהם ואמרנו: "היו מאוהבים באנרגיות שלכם, מאחר ולא אכזבתם את המערכת של אריאס. אתם נתתם לעצמכם את ההזדמנות לנוע קדימה באור. מצאו לכם מטלה אחרת, קחו לעצמכם את אותה הצורה, והפעם הישארו עד הסוף ואפשרו לעולם לגלות את האמת על האהבה".
היום, אותן תבניות אנרגטיות שחיו תחת שלטון האריאסים, שוחות באוקינוסים שלכם. אתם אומרים: "טוב, מה בקשר לכול אותם לויתנים ודולפינים שצדים אותם ברשתות והורגים אותם מסיבה בלתי ברורה?" אמרתי ללויתנים ולדולפינים לאפשר לבני האדם ללמוד מהם. הם מתמסרים בקלות. אין זה תירוץ להרוג את אחיכם ואחיותיכם מעולם הלויתנים והדולפינים. הלויתנים והדולפינים הללו מעולם לא עזבו את פלנטת התודעה שלכם. הם מתקיימים ברמת אור הנחשבת ליד הימנית של התנסותו של הבורא אני הנני. הם שם, משוּחים שוב באורם, לא המשיח האדם, שהילך, אלא המשיח, המחשבה של כל היש. הם חזרו עם ידע חדש, תקווה, ותפילה שאורם יהיה חזק יותר מאשר בפעם הקודמת שהם היו כאן. הם ממשיכים להביא עוד ועוד אור לעולם.
כאשר אתם, מהעולם האנושי, מסתכלים על גופם החלקלק, אתם רואים אור בגלגול, כי הלויתנים הקיימים עתה, נמצאים בשלבים האחרונים של הלמידה שלהם. הם לומדים להיות מורים. אתם רק חושבים שאתם מכירים אותם. ראיתם אותם, חשתם בהם, הרגתם אותם. אף על פי כן, האמינו לי כשאני מספר לכם שלפני כחמישים אלף שנה, הבורא בקש אותם להלך על פני הפלנטה זו. הם ניסו, אולם באותו זמן הם לא היו חזקים כמו בני האנוש. בני האנוש השתמשו בחשיבה שלהם באורח שונה, ולאט אך בטוח, הלויתנים החזירו אחורה את התהליך וחזרו לאוקינוסים, בהשאירם מעטים מאבותיהם הראשונים להמשיך ולהיוולד על פלנטת התודעה הזו.
עבור כל אלה שעדיין אפופים באור עמום, אשר אינם יכולים למצוא את נוכחות הבורא אני הנני. אלה שהנם נפרדים, שעדיין סורקים את השמים בחפוש אחר בני אדם חוצנים כדי שיהיו חלק מהאור שלהם, קיימת סבירות חזקה מאוד שלפני שזה יקרה, אתם תקראו לאוקינוס מקום משכנם של הלויתנים והדולפינים. הם יצאו מהאוקינוס כדי לשוחח עמכם, והם יתנו לכם מתנה חלקיק מאהבתו של נוכחות הבורא אני הנני, ואתם תביאו חלקיק זה לחיים ותשלחו אותו אל המרקם האתרי. חלקיקים אלה יחפשו אחר כל אחד מאוהבי הלויתנים והדולפינים, הם ימלאו אותם עד שכל אחד מהם יתעורר לידיעה שהאהבה הינה התשובה היחידה שיכולה להנציח עתיד שנקרא כדור הארץ. זה יהיה הזמן בו הלויתנים והדולפינים ינוחו בשלווה, היות וזוהי תכנית הלימודים שלהם - לשרתכם ולקבל שרות מכם, בני האנוש. זה מופיע ברשומות האקשיות הקוסמיות עבורכם, על מנת שתקראו מתי שתחפצו.
שאלה: מה ההבדל בין "הספר על האני"kוהרשומות האקשיות הקוסמיות?
קיראל: אם הייתם נמלה ההולכת על מדרכה, המדרכה הזו היתה נראית לכם כמו המדבר המוגאבי (Mojave Desert)l, אולם ארוכה פי עשר. בהגיעכם לקצה המדרכה, הייתם רואים לפניכם מה שנראה כמו כר דשא ירוק בגודל של 150 אקר. לו טיפסתם ונפלתם מאחד מהעלים המוארכים הללו, הייתם מן הסתם נהרגים, כי העלה הזה היה כה גדול בהשוואה אליכם. לו הסתכלתם על כל כר הדשא הזה, על כל 150 האקרים הללו, באנלוגיה – הייתם מסתכלים על הרשומות האקשיות הקוסמיות. עלה אחד ארוך של דשא היה מכיל את כל הדברים שאי פעם קרו או יקרו בפוטנציאל לכדור הארץ. כל עלה הינו חלק מקיום היתר של הבריאה. לדוגמא, העלה שנמצא במרחק 3 מטר מהעלה המכיל את המידע על כדור הארץ, הינו העלה המכיל את כל ההיסטוריה של הכוכב מרס הרבה לפני שמרס נשרף. זה יתן לכם מושג על הגודל העצום של הרשומות האקשיות הקוסמיות.
"הספר על האני" אוסף את האנרגיות שלו מאחד מהגדילים היותר מרכזיים של הרשומות האקשיות הקוסמיות, שווה ערך לעלה דשא אחד, תא אחד, והוא יהיה בגודל של חלקיק. הגדיל הזה במרכז אותם 150 האקרים הינו רק אחד מתוך כשמונה טריליון עלים של דשא. אתם מבינים, אם כן, את היקף האפשרויות ברשומות האקשיות הקוסמיות. הרשומות האקשיות הקוסמיות כוללות כל מחשבה שאי פעם עלתה.
שאלה: איך אנו בוראים את כדור הארץ החדש?
קיראל: ברשומות האקשיות הקוסמיות רשומים חמישה כדורי ארץ פעילים. אולם האמינו לי, הם לא נמצאים בחלק היקום שלכם. בדומה לאקשות הקוסמיות, היקום הינו מרחב עצום של תודעות. שבעה כדורי ארץ קיימים בשלבי התפתחות שונים, בשלבי התעוררות שונים. אולם אף אחד מהם אינו בר השוואה לזה שאתם מדברים עליו. כל אחד מתצורות הארץ האלה הינו ביטוי רגוע של האור הקוסמי החוקר, שפירושו שניתנת להם שכבה של צורה קוסמית כלשהי או התגשמות אל תוך חלקיקים של אור, כדי לגרום להם לחוות. במסע הזה לכול אחד הניחוח המיוחד שלו.
אלו הנמצאים בגלגול חיים ויכולים להבין את מה שדיברתי עליו כאן היום, יכולים לעזור לברוא כדור ארץ נוסף. בדומה למחשבה של נוכחות הבורא אני הנני, מה שהנכם חושבים הופך להיות מציאות. כאשר מחשבה נוצרת, היא נוצרת ומתיחסת גם לרשומות האקשיות הקוסמיות. כל מחשבה שלא תהיה, החל מ: "הו אלוהים, אני הולכת להתעטש" ועד "אפשֶר לי לחלק את האטום" קיימת שם. כאשר מספיק צורות אנרגטיות או מחשבות מתרחשות בתוך האקשות הקוסמיות, יש מיקוד על מציאות וצורה או מחשבה רשאית. צורה או מחשבה רשאית הינן תכנון המקבל אישור להפוך למציאות. מכאן שכדור ארץ חדש יכול להיווצר אם מספיק בני אנוש ירצו בכך.
בהירות גדולה יותר היא כאשר מחשבה היא כבר רגש. אם ברצונכם ליצור משהו בעל חשיבות, הוא חייב להיות מתודלק בעזרת ה "הנעה" של הרגש (ובאנגלית: "e" in motion), או אנרגיה בתנועה. רגש הינו הניחוח של כוח החיים שלכם, שממנו הנכם יוצרים את הוֶרד.
שאלה: האם תכבד אותנו בקריאה מהרשומות האקשיות הקוסמיות בקשר לאלת האור על הפלנטה שלנו?
קיראל: ברשומות האקשיות הקוסמיות, האנרגיה של האלה מצומצמת לרשומות מועטות. למעשה, יש כ- שלושים וחמישה, אולי ארבעים טריליון מהן. האמינו לי, אלו רשומות מועטות.
רשומות האלה צומצמו אך לא הופחתו. רשומה 722634199 הינה אחת מתוך מעט הטריליונים. רשומה ספציפית זו מצביעה על משהו שאני מקווה שיעזור לכם להבין את עולם האֶלה.
אתם מכירים אותי ויודעים שאני משתמש במלה "צנוע". כל רשומה בעלת חשיבות ביחס לאלה מתחילה עם המלה "צנוע". רשומה מס. 722634199 אומרת: |
|
בצניעות, הנני מעניקה לכם את ניחוח הפעולה המאוד יפה, את ההגשה של איך שאנו יוצרים את המאמץ שלנו.
|
|
ברשומה הזו, אלת כל האלות מסבירה, שכל צורת חלקיקים ידועה, כל אור שיכול לבטא עצמו לבגרות ובכך להפוך למתפתח בדרכו שלו, ימולא מהליבה באור האלה. הוא לא יהיה זכר ולא נקבה, ולא יוכר כאחד מהם. תמיד יתיחסו אליו כאל האלה. זהו החלקיק הניתן לכל אלה על יד אור הבריאה.
רוב הנמצאים בתכנון התפתחותי והנם בעלי מחשבה מתמשכת וזמן/מרחב מתפתחים, יהיו ערים לכך שחלקיק האלה מתקיים רק כאשר הם מגלים את האהבה הפנימית שלהם. במקרה זה האלה התעוררה. הרשומות האקשיות הקוסמיות מצביעות על כך ששומרי התפתחות הקהילות יבחרו את אלה מביניהם שיכולים להביא את אורו של כוח הבורא אל מערכת פלנטארית מתפתחת בחשיבה של אהבה, כדי שיהיו אחראים על אור האלה. הרשומות אומרות גם, שהאלה תתגלה בדיוק כאשר הפלנטה תהיה מוכנה לנוע מרמת הקרנה מחשבתית בודדת, או תודעה מתפתחת, לרטט אחר של התגלות שיטתית. התגלות האלה איננה כדי להודיע ולבטא את מציאות המיקוד שלה, אלא כדי להקדיש מאמץ על מנת להאיר פנימית את כל מי שהיא באה עמו בקשר, כלומר את אלה שהאלה עשויה להנחות בכל תפקיד שהוא: |
|
אומר לכל אלה שילכו בעקבותי שבאני הנני של אור האלה שלי, להווה ידוע, בבריאה לא אחזיק אף אחד מעל. לא אחזיק אף אחד מתחת. אסכים אך ורק למה שיש בו את האני הנני, ובכך כל ה"אני" ישאר קטע תמידי של אנרגיה הממקם עצמו להתעוררות בביטוי המתאים ביותר של שינוי התפתחותי.
|
|
אני קורא לאלה מכם שיהיו בקשר עם השומר וישמעו את מילותי, להקשיב לזאת בניחוח תמידי של מי שהנכם. לעולם על תדברו עליכם, אלא דברו על ה"אני", כי באותו אני הנני אתם ואני, אני הופך להיות הניחוח של כל החוויה. השומר הזה שיתכן ותפגשו, יספר לכם על צבעים שבהם אני קיים, על הצלילים שבראו את הצבעים שלי ועל אלה שמדריכים אותם, ואותו שומר יקרא לכם יום אחד מתוך הרשומה אותה אני כותב. האם יודעים אתם עתה מדוע אני תמיד פותח באנרגיה הצנועה שלי, אני הנני, עבור כל אחד המתעורר לאלה? לעולם אל תתיאשו. הכירו בכך שאתם הנכם בוראי צורת האהבה וברצונה של האלה געו באלו הנוגעים בכם, ואני חוזר, אם הנכם מבחינים באור האלה שלכם, השגתם את האני הנני שלכם. בכל היש, הצניעו עצמכם, לא לפני, לא בפני השומרים, לא בפני אף אחד פרט ל"אני", ובזה המאמץ שלכם ימוקם. לאחר שתקראו זאת, שחקו את הצורה שלכם, מה שלא תהיה. שחקו את צורת הצבע שלכם, שחקו את צורת הצליל שלכם, אולם תמיד שחקו מאהבה.
|
|
זה ממשיך הלאה, אולם אני חושב שזה נותן לכם את הרעיון הכללי.
שאלה: מאסטר קיראל, איך אנו יכולים להשיג גישה אל הרשומות האקשיות הקוסמיות והאם אנו יכולים לברוא את העתיד שלנו בעשותנו זאת?
קיראל: להוויה האנושית יש היום אנרגיה הבנויה מזרימה רוטטת שיש לה את כל הכוחות הנדרשים לחיבור, ובהתאמה עם הרשומות האקשיות הקוסמיות. האקשות הקוסמיות ניתנו לקריאה רק עם מחשבה מחברת, לכן התכנונים אינם מוגבלים. בעצם הם חלק מהשלם. חייבים להיכנס אל האקשות הקוסמיות דרך האני הגבוה, רטט המתרחב אל תדרי קודים שונים.
אלא אם כן ניתן לכם מפתח, קוד מספרי, תגלו שזה קשה להיכנס אל האקשות הקוסמיות. הסדרה השלישית בעלת שלוש הספרות בקוד האקשות הקוסמיות, תאפשר לכם להיכנס. כל סדרה בת שלוש ספרות בקוד בן תשע ספרות, תהיה ברת גישה למיליון נגזרות של כל סדרה. לסובב את הצירוף אם כן, איננו דבר כה קל, אבל זה ניתן, כי אני הייתי שם, ואם אני הנני, מהו "אני"?
שאלה: האם יש מישהו המנוע מלהיכנס אל הרשומות האקשיות הקוסמיות?
קיראל: מסתבר שתשובתי היתה מעט מעורפלת. כל מי שהוא מבהיק באהבה ואור, אינו נדחה מהאקשה.
שאלה: איך אנו יכולים להשיג את המידע ביחס לעבר או לילד שבנו מתוך הרשומות האקשיות הקוסמיות ולאזן אותו לאהבה בדרך ההילינג?
קיראל: הילד שבתוך הביטוי האנושי הינו זכרון בתוך חלקיק. הוא נמצא בתוך העצמי (self) היות והנכם מתפתחים. כאור אנושי, הכול קשור למסע ההתפתחות שלכם. להיות חלקיק אור של נוכחות האני הנני ולהיות אור מחוֹלל, אתם חייבים לחיות ביטויים רבים, גלגולי חיים, וכל אחד מהם מתחיל בלידה. ולכן הנכם חווים אני של ילד.
האני הילד מאוד פגיע כשהוא לומד מהורים שאינם מוארים. ההורה הבלתי מואר מלמד לפעמים מעשי כשפים מתוך הערפל, או הצעיף, או חלק של אור, מצלק את שביל ההתפתחות ויוצר עניינים לעצמי הילדותי באותם נושאים. וכשזה נאמר, ידידי, כדי לנהל את אותם עניינים, אתם חייבים לחזור אל העבר. זכרו, אם לעצמי הילדותי יש עניין, הוא מחזיק אותו במחשבה, ואם הוא מחזיק אותו במחשבה, הוא יכול לבטאו באמצעות המחשבה. ניתן לבטאו מתוך התודעה התאית שלכם.
כדי לרפא תודעה תאית, עליכם להבין שכיסי הקבוצות התאיות שבתוככם יוצרים נגזרות של תצורות חשיבה שמתוכן אתם יכולים להתבטא. הקבוצות הללו נותנות לאני הילדותי את אותו הביטוי. למדו לתקשר עם האני הילדותי, שחקו עמו, שחקו את האני הילדותי ותמצאו את השמים על פני האדמה.
שאלה: האם אלברט איינשטיין וישו קבלו את המידע שלהם מהרשומות האקשיות הקוסמיות?
קיראל: לאיינשטיין הצעיר היה ללא ספק כוח שחיבר אותו אל תוך הרשומות. הוא נהג לומר: "אינני יודע בקשר לעניין ההתפתחותי הזה", כי הוא לא רצה אף אחד עמו שם. אולם מאסטר ישו, מן הסתם לא היה ארכיאולוג של האקשות הקוסמיות. ביום שלפני שישב לארוחה האחרונה, קרא מאסטר ישו לשומרים ואמר: "מה החמצתי ברשומות?" אחד השומרים דיבר ואמר: "מאסטר צעיר, החמצת את האני המעורפל". ובזה מאסטר ישו היה מוכן לעזוב את הפלנטה. כשאמרתי לו זאת באותו יום, התכוונתי לכך. הוא לעולם לא יחווה את הערפל שוב, כי הוא האור.
כאשר תזהו את אור המשיח באהבה, תבינו את אני הנני. אינני מדבר על המשיח האדם שנלכד על הצלב; למעשה אני מדבר על אור האדם שדיבר על שלום באחדות עם היופי של מרי מגדלנה, שהביאה אותו אל אלת האהבה.
היום קראתי לכם ישירות מהאקשות הקוסמיות. אולם אינכם זקוקים לי לשם כך. אתם רוצים אותי, ולכן אני שפל רוח. ערב טוב.
j אנו יוצרים מתוך האני הנני, ולכן "אני" בנוכחות ה"אתם"- האני שלכם - לא קיים, ורק
"אני" בנוכחות ה"אני" יכול להתמיד.
k "הספר על האני" – הינו אחד מספרי ההיסטוריה העתיקים ביותר הקיימים בתוך הרשומות האקשיות הקוסמיות. הוא נמצא במרכז הרשומות, והוא מכיל את המידע על הבריאה וההתפתחות של כל החיים.
l המדבר המוגאבי - נמצא בדרום קליפורניה, ומשתרע גם בדקוטה, יוטה, ואריזונה. |
|
|
|