משל הנחל

המאסטר המדריך קיראל באמצעות קהו פרד סטרלינג

http://www.kirael.com/

המאמר הבא הינו קטע מתוך "השינוי הגדול עם פרד סטרלינג" תכנית רדיו באינטרנט, שידור שבועי ב- http://www.kirael.com/ באמצעות קהו פרד סטרלינג. המאסטר המדריך קיראל הציע לנו את משל הנחל, מבט על המסע שלנו על פני כדור הארץ.

שימו לב בבקשה, שהמאסטר המדריך קיראל אורג את הקסם שלו בדרך הדיבור המיוחדת לו – עם היגוי קלטי בולט – וסגנון הדיבור הזה נשמר במאמר הזה.

קיראל: ערב טוב. שאלתי את המדיום אם אני יכול לקבל רגע מזמנכם, והוא הציע כל כך יפה ואמר: "בבקשה, בבקשה, בוא".

רציתי לתת הצהרה די פשוטה. אתם מן הסתם תנסו להכניס לה קצת סיבוכים, אבל בואו נשאר עם הדברים הבסיסיים, והקשיבו עם לב פתוח לרווחה. רק הקשיבו למה שאתם עומדים לשמוע ואל תנסו לשפוט זאת, אל תנסו לחשוב טוב או רע, למעלה או למטה, אחורה או קדימה, רק הקשיבו, ושימו לב מה קורה לתודעה עם ההשראה שלכם.

אם תסתכלו על 'עשרת העקרונות של יצירה מודעת' (1) מה שתגלו הוא מקור אוניברסלי למידע של אור שהוא בעצם מארג חיבורי המפַשט עצמו על ידי ארגון מחדש של הנקודות המרכזיות שלו על נחל של חלקיקים. כאשר הוא מתחיל לארגן מחדש את הנקודות המרכזיות שלו, רואים שלנחל יש נטיה לזרום עד לנקודה מסויימת, ואז נראה שהוא נעצר תוך כדי דחיה של התוצאה הסופית שאליה אתם חותרים.

עכשיו תעקבו בבקשה. אם אתם שולחים נחל חלקיקי אור למטרה מסויימת, אבל הוא אינו מגיע למטרה שקבעתם לו. האם אתם חושבים שישנה אפשרות שלא העצמתם מספיק את הנחל כפי שיכולתם או כפי שהייתם צריכים?

אבל מה אם, ידידי, המקום בו הנחל נעצר הוא בעצם המקום בו אתם אמורים להיות? מה אם הנחל – השורה היפיפיה הזו של חלקיקים, שהם כמו קרן לייזר, נעצר לפני שהשיג את מה שחשבתם שאמורה להיות התוצאה הסופית שלו? מה אם קביעת אותה מטרה סופית היה כדי להגיע למקום שהגעתם - שהוא איננו אותה מטרה, כדי שתראו את מה שאתם רואים באותו רגע?

אתם אומרים: "אם כך, למה שבכלל נטרח להציב מטרות?" כי אולי זה מה שהיה צריך לקרות כדי שתגיעו לאן שהגעתם. הקשיבו אלי עכשיו. למרות שיתכן והיצבתם מטרה, ולמרות שיתכן ולא הישגתם אותה בזמן המתאים, אל תתיאשו. היו נרגשים מהאפשרויות, כי המקום בו אתם נמצאים עתה, עומד לקחת אתכם אל המטרה הגבוהה ביותר שאתם מחפשים - - ומה אם המטרה הזו שונה מזו שהתחלתם איתה? טוב, כמה רע זה כבר יכול להיות? זה בכלל לא יהיה רע. בַאמת של המהומה הזו שאנחנו קוראים לה עולם, יש לכם התנסות מבולגנת הרוטטת אל תוך מערכת חלקיקי אור שמביעים ויוצרים עצמם כמקור קסום של יצירה. בצורת היצירה הזו, הכל משתבץ במקום בצורה רב מימדית בו-זמנית.

הצעתי לכם היא זו: כשאתם מציבים לעצמכם מטרה, מה שלא יהיה הדבר שאתם מחפשים או שאתם רוצים להיות חלק ממנו – חדלו לדאוג בגללו. במילים פשוטות, ברגע שהבהרתם לעצמכם מה אתם רוצים, הפנו את תשומת לבכם למסע שיקח אתכם לשם.

אבל, המסע ייפסק היכנשהו בדרך. שימו לעצמכם מטרה להגיע אל קצה נחל, ואז לכו בעקבות הזרם. נניח שהנחל הוא באורך של 10 ק"מ. הוא מתחיל כמעיין קטן, נחמד ומבעבע, והמטרה שלכם היא להגיע אל קצה הנחל הזה שהופך להיות נהר מאוד גדול, ועליו ישנה ספינה מאוד גדולה וחדישה המחכה, כשעליה מצפים לכם מיליונים של דולרים. קודם כל עליכם להגיע לנהר. ובכן, אתם קופצים אל הנחל הקטן הזה ומתקדמים בשיט על גבי עלה. בעודכם צפים אתם מסתכלים למטה על נחל, ואתם נלהבים; אתם חייבים להגיע אל הנהר ההוא. אתם חייבים להגיע אל סופו הגדול של הנחל וכל הדרך במורד הנהר, אתם ממוקדים רק בזה. אבל הבורא, המלאכים, המדריכים וכולם עושים לכם: "פסט, הי הסתכלו לכאן, הסתכלו לצד הזה". ואתם מסתכלים אל הצד הימני ורואים שם מפרצון קטן, ואתם אומרים: "או קיי, רק רגע, תנו לי לטייל לרגע במפרצון הזה".

או שאתם עשויים לשוט במורד הנחל, ולפתע אין תנועה בנחל. אין רוח, אין כלום. ואז אתם פשוט יושבים שם, דוממים. כשאתם נעים במהירות הטובה בקצב המהיר ומתקדמים אל אפיק הנחל ההוא, ולפתע אתם מגיעים אל הכיס השקט הזה, אתם יושבים דוממים ומסתכלים ימינה, והנה אתם רואים את המפרצון שדיברתי עליו.

אתם מכוונים את העלה הקטן שלכם לאותו כיוון כשמטרתכם היא המפרצון. כשאתם נכנסים לשם, אתם פוגשים את האדם היפה ביותר שאי פעם ראיתם מימיכם. האדם הזה מבלה עמכם, וגורם לכם למקד מחדש את פוקוס המחשבות שלכם, ואתם מאוד נרגשים ממה שלמדתם ממנו. לאחר פרק זמן, האיש מאבד בכם ענין, ואתם מוצאים עצמכם שוב שטים בתוך הנחל, בקצב טוב, וחושבים לעצמכם: וואו, זה היה מזל. נכון שהיה לי מזל שפתאום נפסקה הרוח?

מה אם זה לא מזל, חברים? מה אם זוהי התפתחות המסע בדיוק כפי שהיה אמור להיות? פגשתם את אותו אדם ששינה את חייכם ועכשיו אתם מתקדמים הלאה. אתם שוב נעים במורד הנחל ומתקדמים במהירות טובה. אתם ממש כבר יכולים לראות את הנהר שנמצא בקצה הנחל, ואתם מאוד מתרגשים. "הנה המטרה שלי, הנה המטרה שלי, ואני חייב להשיג אותה, אני חייב להשיג אותה". ואז שום המים דוממים תחתכם, ואתם רואים עוד מפרצון, אתם נכנסים אליו וחושבים: "אלוהים, אני נורא רוצה להגיע למטרה שלי. תפסיק להציק לי עם כל הדברים האלה". בפעם הזו, אתם פוגשים אותי, ומגלים שיש הרבה יותר במטרה שלכם ממה שחשבתם. למעשה אתם מגלים ששם, במעלה הנחל, כל החברים והאנשים שהייתם אמורים לפגוש בזמן שאתם בהרפתקאה הזו, כולם נמצאים באותם מפרצונים שהיו בדרך ועליהם דילגתם בגלל שהזדרזתם להגיע אל הנהר.

אז תמצאו עצמכם חותרים חזרה במעלה הנחל. אתם תראו את הכאב והסבל שגרמתם לעצמכם ותחשבו: "מדוע אני מכאיב לעצמי ככה?" יש לי תשובה עבורכם, ידידי. אינכם מכאיבים לעצמכם. אתם גיליתם שהיה משהו במסע הזה שלא השלמתם, ואתם מכריחים עצמכם לשוב כדי להשלים זאת. אבל יש לכם בחירה. אתם יכולים לשבת ולרטון מדוע אינכם מקבלים מה שאתם רוצים, או שאתם יכולים לחתור חזרה במעלה הנחל, להשלים את החסר, ואז לשוב ולשוט חזרה במורד הנחל.

לידיעתכם, העולם שאתם רואים נקבע בעיניכם על ידי קבוצה של סיפורים היסטוריים חסרי כמעט כל בסיס מציאותי. למעשה אני כותב ספר על למוריה עם המדיום שלי, ודיברתי על התכנית הזאת של לעשות ילד. כאן, על פני הפלנטה ארץ, לרובכם קשה להחליט אם אתם רוצים ילד או לא, אבל הילד נכנס כבר לרחם, ואז אתם מתהלכים עם: "או, אני לא ממש יודעת אם אני רוצה להרות". אגב, נחשו מי שומע את זה? ... הילד החדש.

בלמוריה זה ארך בערך – ואני אומר בערך כי הזמנים נמדדים היום קצת שונה – זה ארך כעשרים ושבעה חודשים כדי לקבל ילד. הריון בעשרים ושבעה חודשים. האם אתם יכולים לתאר זאת לעצמכם? רוב הנשים אומרות: "הו אלוהים בבקשה. אני אפילו לא רוצה להתחיל לחשוב על עשרים ושבעה חודשים". אבל בהריון של הלמוריאנים, זה היה כך. השלב הראשון בן תשעת החודשים היה מיועד לאם לסיים דברים שהיתה אמורה לסיים, כמו לעזור לילד לכתוב את התכנית ואת כל הדברים שיכנסו למשחק.

בשלב השני בן תשעת החודשים היה על האם לארוג את האור המקבל את פני הילד למשפחה אליה הוא יצטרף. בשלב השלישי האב נכנס לתמונה והחל ללמד את הילד לגבי תרבויות וכל הדברים האחרים.

כאן, בזמנים העכשוויים, כשאתם מתעברים, כל מה שאתם רוצים זה שהילד יצא כבר לאויר העולם כדי שתוכלו להמשיך בחייכם. זהו הנחל, חברים. כל הדברים שתפספסו אם תמהרו במורד הנחל - - אם זה שיהיה לכם ילד או להתחתן, להפוך להיות עשיר או להיות רוחני במלוא מובן המילה. אתם תישלחו חזרה במעלה הנחל כדי להתנסות בכל החוויות האלה אם יש לכם בכלל מדריך.

אלו שעובדים עמי, לעתים מתייאשים ממני. אבל לא איכפת לי. מה שכן איכפת לי, זה שכשאני שולח אתכם חזרה במעלה הנחל כדי למצוא את אותו חלק שלא התנסיתם בו, אתם יושבים ומקטרים על זה. זה לא עובד, ההוא לא עובד, ועוד משהו לא עובד. אני כאן כדי לומר לכם את זה, ידידי. אתם תגלו את הבהירות שבה הכל קורה בצורה מושלמת. כל מה שאתם זקוקים לו, הוא את האומץ לחפש את השלמות. בטח יש לכם חבר שיש לו אנרגיה חיובית. פשוט חיובית, חיובית, חיובית. הכל מושלם בעולמו. לפעמים אתם רוצים לתפוס אותו בחזית החולצה הקטנה שלו, לנער אותו ולומר לו: "האם אתה לא רואה שאינך חי בעולם מושלם? אנשים מתים בכל העולם, יש מלחמה, והמיסים שלך נבלעים על ידי הממשלה שלך שבכלל לא איכפת לה, ואנשים מתים כי הם מאמינים במשהו שאף אחד אחר לא מאמין בו. איך אתה מעז לומר שזהו עולם מושלם?" ובכן, לי זה נאמר כמה וכמה פעמים, חברים, וזה מה שאני אומר לכם: זהו עולם מושלם.

אתן לכם דוגמא. היתה רעידת אדמה גדולה במזרח אסיה, באזור סרי לנקה והודו, ואומרים שבין מאה וחמישים למאתיים אלף איש עזבו בה את כדור הארץ. אני הולך לשתף אתכם במשהו שלא יעשה אותי למדריך הכי פופולרי בשבעת הממדים. למעשה, זה עלול לעשות אותי לבכלל לא פופולרי, אבל בעוד כמה דקות, אני אלך לי לדרכי, ואתם תשארו עם הידע הזה ותצטרכו להחליט מה אתם חושבים עליו. בחלק הספציפי הזה של העולם, ואינני שופט, אני אומר לכם את העובדות כפי שאנחנו רואים אותן, - היתה כמות עצומה של נשמות צעירות, כמות עצומה שלהן. האם אתם יודעים מה זו נשמה צעירה? אם אתם נשמה, פרושו שאתם נוסעים ומגיעים לכאן, אל פלנטת המודעות הזו, וזה אומר שכבר הייתם כאן בעבר; מן הסתם הייתם כאן הרבה פעמים, והסיבה היחידה שגורמת לכם לשוב לכאן היא כדי ללמוד. ככל שאתם לומדים יותר אתם נחשבים לנשמה מבוגרת יותר.

אם אתם מוצאים עצמכם עוזבים את הערב הזה, מתהוללים משתכרים ונוהגים במכונית, אז אינכם כל כך מבוגרים כנשמה, כי אם אתם הורגים מישהו או הורגים את עצמכם, ובכן, זה לא מה שנשמות מבוגרות באו לכאן לעשות. אם אתם יוצאים מכאן הערב והולכים להזיק לעצמכם באיזו שהיא צורה, אז אתם לא ממש נשמה מבוגרת. אבל אם אתם שם עכשיו וחושבים דברים כמו: "מה שמאסטר קיראל אומר מתחיל להיות קצת הגיוני. אני הולך להיות יותר מעורב בזה". זה אומר שאתם נשמה מבוגרת. כלומר, לאחר שבקרתם פלנטות שונות, רמות שונות של מודעות, ממדים שונים, או שחייתם עם המלאכים, או שעבדתם עם כל מיני אפשרויות שונות, אתם מתחילים להזדקן כנשמות.

אז כשאני מדבר על אותו אזור שבו קרה האסון ואומר שהיו בו הרבה נשמות צעירות, אני אומר זאת כי נעשו דברים נוראיים עם הילדים, ניצלו אותם וכדומה. נשמה המגיעה למקום כזה, בדרך כלל רוצה ללמד – זה הולך להיות יותר מידי מבלבל, לכן אינני הולך להכניס אתכם עמוק בכל הפרויקט הזה - - אבל הבינו את זה: קבוצה שלמה של נשמות צעירות עזבו את הפלנטה באותו אזור באסיה.

אני חושב שאתם עומדים לגלות, שלהיות נשמה צעירה על פני הפלנטה, בכל מקום שהוא, בין אם אתם נמצאים בסין, בין אם אתם באפריקה, או אמריקה, בכל מקום שהוא, להיות נשמה צעירה הולך להיות מאוד לא נח כאן. הסיבה היא בגלל מה שאנו קוראים לו השינוי הגדול. זה מתגלה בקצב חסר תקדים. הזמן מואץ לנקודה בה אתם בקושי יכולים לנשום וכל השינויים מתרחשים. וכאן השינוי הגדול, חברים – ולזה ניסיתי להגיע כשהתחלתי בדרך הזו – אתם צריכים לבחור את גיל הנשמה שלכם. אם אתם יוצאים ומוצאים עצמכם שותים הרבה בירות, ליקר ודומיהם, ואז נכנסים למכונית שלכם, מאיצים ובוחנים מהי המהירות אליה אתם יכולים להגיע, אל תתלוננו בפני הבורא כשתגיעו הביתה והוא יאמר לכם שעליכם לשוב, כי זו הדרך בה לומדים. אינני מצדיק מה שאתם עושים, אני אומר שאתם צריכים לראות לאיזה רמת מודעות הנשמה שלכם שואפת להגיע.

אז אם אתם יורדים בנחל הקטן ואינכם מקדישים זמן כדי להריח את הוורדים, כמו שאומרים, אולי אתם עלולים להפסיד יותר מידי. ואולי, רק אולי, לא כך אתם אמורים להיות כאן.

אתן לכם נקודת מבט אחרונה. יהיו כאלה שיאמרו לי שאני טועה ואינני רוצה לנהל עמם משא ומתן, אבל אומר לכם, שככל שגיל הנשמה שלכם צעיר יותר, אתם יותר מהר תגרילו את הפרס הגדול בלוטו, את הפרס הגדול ביותר. אתם יודעים, ככל שהנשמה שלכם מזדקנת, ככל שאתם מתחילים לראות את היופי האמיתי של החיים, זה לא בקשר לזכיה בלוטו; זה לא בקשר כמה כסף יש לכם. זה בקשר ליכולת שלכם להסתכל החוצה דרך החלון ולראות את העץ הסבא הזה שנמצא שם. זה בקשר ליכולת שלכם להסתכל אל עיני בן זוגכם לחיים בעיניים, לראות את הפחד שישנו שם, ולאהוב אותו באותה עוצמה כאילו הפחדים האלו אינם קיימים. כשתתחילו לראות את הדברים האלה, תגלו שהכסף הינו תוצר לוואי טבעי של האהבה שתבטאו.

זוהי האמת והחכמה שאני חולק עמכם היום. אתם יכולים לכנות זאת אמת או חכמה, אתם יכולים לכנות זאת כחוסר אמת וכחוסר חכמה - - ממש לא איכפת לי. מה שכן איכפת לי הוא זה: כשתגלו שכל היופי בעולם משתקף במראה שלכם, כשתבינו שאין שום דבר יותר חשוב ממה שאתם רואים כשאתם מסתכלים במראה, כשתבינו שאתם כאן כתוצאה מהאנרגיה היפיפיה של מה שנקרא הבורא ושהוא אוהב אתכם בגלל כל מה שאתם ואותו בורא מעריך אתכם ביותר כי אתם כאן עושים את המסע, אז תבינו שלהגיע אל הנהר זה לא מה שחשוב. את המסע על הנחל - זה מה שבאמת באתם לעשות כאן. הנהר הינו הבונוס בסיום הירידה במורד הנחל, כי הבורא הוא אנרגיה כל כך נותנת ואוהבת, שלעולם לא תדרוש מכם לעשות מסע בלי לתגמל אתכם בסופו. עשו את המסע, שוטו בנחל, אל תדאגו בקשר לנהר שבסוף. הוא שם; אתם תשוטו ישר אל תוכו, ואתם יודעים מה? ברגע שתגיעו לנהר, תתחילו לחפש נהר גדול יותר, עד שתוכלו למצוא את האוקינוס; זה תמיד ממשיך להתפתח.

עשו את המסע הזה, ידידי. התבוננו אל בני הזוג שלכם בעיניים; הסתכלו בתשומת לב רבה. ראו את הפחדים ואהבו אותם בגללם. אל תצפו מהם רק להיות שם בשבילכם ולשמש לכם משענת. התבוננו בעיניהם, ראו את הפחדים שלהם, וראו, אם אינכם יכולים להסביר להם שאלו בעצם אפילו לא פחדים, שאלו הן רק אנרגיות שצריך להתפתח דרכן, ושאתם תעשו את ה"חמש או חמישים"(2) ששמעתם את המדיום מדבר עליו.

ובכן, חברים, כשאתם עושים את מסע החיים בנחל המשל, זכרו לעצור בדרך ולהריח את הוורדים, פגשו את האנשים שאתם אמורים לפגוש, ולמדו את השעורים שאתם אמורים ללמוד. תגלו שהמסע הזה, החמש או חמישים הזה, זה המקום שהכי כדאי שתשומת הלב שלכם תהיה שם. זה מתוכנן לגרום לנשמה שלכם להתבגר, למלא אותה חכמה ונסיון, וכאשר תגיעו למטרה שחשבתם שאתם ממוקדים בה, תבינו, שכד הזהב הזה שמחכה לכם בספינה על הנהר, הינו רק הזיגוג שעל העוגה, והוא הדבר שגרם לכם לעשות את המסע. ערב טוב.

(1) עשרת העקרונות של יצירה מודעת הינם כלים עוצמתיים להתעוררות המאפשרים, כאשר לומדים אותם ומשתמשים בהם, ליצור את החיים שאתם באמת רוצים בם. כל עקרון הינו מפתח המשמש לפתיחת רמות גבוהות של מודעות, ולצעידה אל תוך עוצמת היצירה שלכם. לפרטים נוספים בקרו ב- kirael.com.

(2) כאשר מאסטר קיראל מדבר על "חמש או חמישים", הוא מדבר על המסע כדי להגיע למטרה שלכם, מה שלא יהיה. המסע עשוי לקחת חמישה צעדים או חמישים (או מאה). אל תוותרו. חמש או חמישים מייצג את המסע.

מאנגלית: חמדה טלאור©