פיתוח החוש השישי

המדריך המאסטר קיראל באמצעות קהו פרד סטרלינג

http://www.kirael.com/

קיראל: אני יודע שמחצית הזמן אתם נאנקים ונאנחים על זה היותכם תקועים כאן כבני אדם. אני מקווה שיום אחד תיזכרו שלא רק שנכנסתם לכאן, אלא גם שהתחננתם להגיע. לא רק שהתחננתם לכך, אלא שכשקיבלתם זאת, התהלכתם כטווסים בין חברי האור שלכם ואמרתם: "אה הה, השגתי לי מסע; השגתי לי מסע אל כדור הארץ. מכל המקומות הצלחתי לקבל את כדור הארץ." זה כמו שאתם מתגייסים לצבא ונשלחים לגרמניה, או משהו כזה. טוב, בעולם האור, כשאתם מגלים שאתם עומדים לצאת למסע, לפני שאתם מתיישבים עם כל המדריכים והאהובים שלכם מהזירה הזו, אתם מסתובבים בגאווה ואומרים: "אתם יודעים, השגתי לי מסע לכדור הארץ. אני הולך לשם. אני הולך ללמוד את כל השעורים שלי, בתקווה שאצליח, והולך להיות לי שם כיף לא רגיל. אבל הפעם – נחשו מה? אני לא הולך לשכוח. "

אם היו לנו פנים, היינו מחייכים כשאנחנו שומעים אתכם אומרים: "אני לא הולך לשכוח". אנחנו יודעים שזה רק כפסע בינכם ובין היכולת הזו. כשאתם מגיעים לכדור הארץ, אתם יוצאים החוצה דרך האם, אתם מעיפים מבט אחד על העולם ואתם מנסים לומר משהו לרופא, וכל מה שיוצר לכם מהפה זה "ווואא". בדיוק אז ושם אנחנו מאבדים את רובכם. היינו מקבלים אתכם לו חזרתם מיד הביתה כשאתם אומרים: "אני לא עושה את המסע הזה. שכחתי, אבל עכשיו אני זוכר." וכך אנחנו יודעים שכמה מכם עוטים צעיף קצת יותר עבה מהאחרים.

היום אני רוצה לשוחח על המציאויות הממדיות שמתחילות להתמקד אצלכם על כדור הארץ. ברגע שתבינו שאתם באים ממקור אור מאוד עוצמתי, תבינו שכאשר אתם מגיעים לכדור הארץ העוצמה כה גדולה, שאתם צריכים לעטות את הצעיף. במובן מסויים אתם חשים הפרדה. לא הפרדה ביניכם ובין הבורא שלכם, אלא הפרדה בין הצעיפים והממדים השונים המתקיימים בעוצמה באותה נקודת מפגש.

הואילו בבקשה לשים לב לדברי. כאשר אתם כאן, מנווטים את זמנכם במה שאנחנו מכנים ההתנסות האנושית, אתם מחזיקים עצמכם די צמודים לחמשת החושים. מה שאינכם זוכרים לעשות, זה לטפח את החוש השישי. כולכם שואלים אותי: "ובכן, מאסטר קיראל, מה זה בדיוק הדבר הזה הנקרא החוש השישי?" אני חושב שהדרך הטובה ביותר להסביר זאת היא, שהחוש השישי הוא נקודת השיא של כל חמשת החושים האחרים העובדים ביחד במלוא היכולת שלהם. כתוצאה, הראיה נעשית ברורה יותר, הצלילים הופכים יותר הרמוניים לאוזן, הכול הופך להיות בעל רטט יותר גבוה, ובכך ניתנת לכם הזדמנות פז להיות מסוגלים לעבור בין כל הממדים הללו.

למשל, אתם לא ממש יכולים להכנס לשיחה עם חבריכם האֶלווֶנים (1) אם אתם נשארים צמודים לחמשת החושים שלכם הקשורים לממד השלישי. אתם תשתמשו בחמשת החושים שלכם, ואתם תעמידו פנים שאתם שומעים את חבריכם האלוונים, כשלמעשה אתם רק מרמזים שאתם שומעים אותם בתהליכי המחשבה שלכם. לפעמים אתם חושבים שאתם יכולים לראותם, אבל אתם לא לגמרי בטוחים, כי אתם נצמדים לחמשת החושים. כאשר אתם מערבלים ביחד את כל אותם חמישה חושים ומרוממים אותם לרטט הגבוה ביותר שביכולתכם, אתם מתחילים לעבור דרך התהליך הממדי. ברגע שהתחלתם להשתנות בדרך הזו, אתם מגלים שזוהי נקודה שאין ממנה חזרה.

הנקודה שאין ממנה חזרה - וזה בשביל כל אותם מידידי שרוצים להיות מדיומים, מתקשרים וכדומה – מתרחשת, כשאתם מגלים שכל אותן ישויות נמצאות ממש יחד עמכם. אתם תגלו שאינכם הישויות היחידות בקוסמוס. הישויות האחרות לא נמצאות במקום רחוק כלשהו. אתם והם הנכם חלק ממערכת הכוכבים הזו הנקראת שביל החלב, בעלת כוכב עוצמתי ובוהק שהינו כוכב השמש. אז – ברגע שאתם מאחדים את כל אותם חמישה חושים, ומרוממים אותם לפוטנציאל הגבוה ביותר שלהם – ובדיוק כאן נמצא המפתח – אתם הופכים להיות בעלי חוש שישי, ואתם יכולים להתרחב למציאויות אחרות.

טוב, אז מהו המספר שש? בנומרולוגיה שלי, המספר שש מסמל שליטה (2). האין זו שליטה על כל החושים? אתם אומרים: "כל החושים, מאסטר קיראל?" ואני אומר – כל החושים שאתם יכולים להתייחס אליהם, כי אתם משתמשים במערכת פיזית כדי להיות כאן על כדור הארץ. המערכות שאתם מאפשרים, או שהתודעה שלכם מאפשרת לכם להתרכז ולהתמקד בהן, אלו הם חמשת החושים. לכן אתם מרגישים בהפרדה מהבורא שלכם וחושבים שאתם נפרדים מהאור, אבל אנחנו כולנו יודעים שאינכם. חמשת החושים האלה ניתנים לכם לשימוש בעצם כדי שתוכלו להסתדר על פני המערכת הפלנטרית הזו שאתם קוראים לה כדור הארץ.

מה פרוש לשלוט בחמשת החושים? למשל, יהיו ביניכם מי שיחשבו: "איך משפרים משהו כמו היכולת להריח?" קחו את המדיום (קהו פרד סטרלינג) פעם לשיחה, ושאלו אותו איך מריח הפחד. שאלו אותו איך מריח השקר. אתם רואים, הוא שולט בדברים האלה. אתם כולכם יושבים ומקשקשים איתו, ועכשיו אמרתם משהו שהוא אמת מעורפלת. הוא אפילו לא ממצמץ, הוא ממשיך הלאה עמכם, אבל לאמיתו של דבר הוא הריח את הדבר הזה שבא מכם. הוא מפנה זאת אל ארבעת החושים האחרים; הוא מערבל הכל ביחד, ואורג זאת לאנרגיה בה הוא חפץ, מפנה זאת לאור השישי שלו, ואז הוא יודע מדוע סטיתם מהאמת כשדיברתם אתו.

כל התהליכים כולם, ידידי, הנם בקשר לשליטה על החושים. כאשר אני מדבר על שליטה על חוש הטעם, אני מבקש מכם ללכת מעבר להתנסות של הממד השלישי. אתם חושבים שהטעם זה בעצם רק בקשר לאכילה ושתיה. אבל אני מציע שתשתו יין מבלי להכניסו לפה. אם אתם "שותים" אותו בזה שאתם שואפים אותו דרך האף והפה, אתם יכולים לטעום את היין דרך ההכרה התאית שלכם. זה הרבה יותר טוב ככה. חוש הטעם קשור מאוד למודעות התאית שלכם. כאשר אתם אוכלים משהו, כל נגיסה שולחת הודעה למודעות התאית שלכם, כדי ליידע אותה על מה שעומד לקרות.

עכשיו תעקבו אחרי, בבקשה. אם אתם שואפים שאיפה גדולה מסיגריה, כל גופכם נכנס למצב תגובה. מצב תגובה קורה כאשר ההכרה של התא שוהה בתוך ההכרה המודעת, ושולחת אותות אזהרה שמשהו זר נכנס למערכת, משהו זר לאופן שבו תוכנתתם לבטא את עולמכם.

כאשר אתם נוגסים באוכל וחושבים מחשבות כמו: "או, אני לא צריך לאכול את זה," כל המודעות התאית שלכם אומרת :"או-או, הנה זה בא. כולם להתכונן. הוא עושה משהו שאסור לו לעשות. עלינו לחסום קצת את הדבר הזה." אם אתם אוכלים חתיכה גדולה של ברוקולי ואפילו אם אתם יודעים שזה טוב בשבילכם, אבל אתם מכניסים את הברוקולי לפה ואומרים: "או אלוהים. אני שונא את הדבר הזה", כל גופכם יאמר: "או, או, הוא שונא את הדבר הזה". כל ההכרה התאית שלכם מתחילה להתעורר ולהארגן לנגיסה שעומדת לרדת לקיבה דרך הוושט.

יש התארגנות שלמה של אנרגיה שמתאימה עצמה כדי לפגוש את האוכל כשיגיע לקיבה. הנה אתם אוכלים משהו שללא ספק נפלא עבורכם, אבל ישנן גם אותן מחשבות שליליות. שני הדברים הללו – מה שעובר לכם בפה ומה שעובר לכם במחשבה, נעשים ערים האחד לשני. הו, אילו רק ידעתם כמה חשובה עבורכם ההכרה התאית שלכם, לא הייתם עושים לה את הדברים שאתם עושים, כי כל פעם שאתם עושים משהו שאיננו בהתאמה מושלמת עם האור, אתם בעצם גורמים לעצמכם לעבור דרך קבוצה נוספת של נסיבות.

קחו למשל את חוש המישוש. האם אתם מבינים, שאם הייתם שולחים את ידכם ונוגעים בגב ידו של המדיום, הייתם מערבבים את האנרגיות שלכם עם שלו? הצבעים והצלילים שלו יהדהדו אליכם, וזה יתן לו הבנה מדוע השתמשתם במנגנון המגע. המודעות התאית שלכם תאמר: "אוה, אני מרגישה את מאסטר קיראל", ומיד זה מתארגן להשאר שם ככל שיוכל. תבינו שכאשר אתם נוגעים במישהו, כמו לחיצת ידיים, זהו מצב מושלם, כי שתי כפות הידיים נפגשות ביחד. וטוב מזה הוא כאשר אתם משלבים את זרועותיכם ומחבקים האחד את השני.

כאשר אתם מחבקים מישהו, אל תחבקו אותו אלא אם כן אתם מתכוונים לזה, כי ההכרה התאית שנוצרת מחיבוק הינה חילוף של חלקיקי אהבה. החלקיקים הללו מתחילים לערבל את האנרגיות שלכם כדי לראות מה הם יכולים לעשות כדי לגרום לאור הכנס אל הזוג המתחבק. האנרגיה נכנסת אל האדם אותו אתם מחבקים, היא מחפשת את חלקיקי האהבה שלו ומנסה לגרום לריקוד. בעצם היא מנסה לגרום לריקוד מהזכרון התאי. לעולם אל תחבקו אלא אם כן אתם מתכוונים לזה, כי הריקוד גורם למח המקומי לרטוט אל המח הגדול, והמח הגדול מתחיל לרטוט, כי שתי מערכות של הכרה תאית (3) חוו אהבה.

אתם שואלים: "האם זה נכון עבור כולם או רק עבור האנשים הרוחניים?" זה נכון עבור כולם. זו הסיבה שהרבה מאוד אנשים אינם אוהבים להתחבק. זה הרבה יותר מידי אינטימי עבור רוב האנשים. הם בורחים מזה, כמו שאתם בטח יודעים. הם אומרים לכם דברים כמו: "אינני אוהב את הדבר הזה שנקרא חיבוק; זה דבר רכרוכי וזה עניין של בנות."

כל "הפרויקט" הזה מתחיל להתחולל מהחיבוק הפשוט. אם אתם מרגישים אפילו מעט מאוד מדוכאים, אל תפחדו לבקש חיבוק. כאשר אתם מבקשים חיבוק, קבלו אותו, כי כאשר אתם מבקשים ממישהו חיבוק, אותו אדם הופך להיות היוזם של חילוף של חלקיקי אהבה או אנרגיה של אהבה. האנרגיה זורמת מהיוזם אליכם, והריקוד מתחיל. זוהי הסיבה שאוטומטית אתם מרגישים יותר טוב לאחר שקיבלתם חיבוק. למה אתם חושבים שכשהייתם תינוקות קטנים כל כך אהבתם לשהות בחיק האם? זה בגלל שהיא נתנה לכם אהבה. אתם קיבלתם אותה והייתם מבורכים – כי כאשר המח הגדול מתעורר, דברים קורים בכל המערכת שלכם.

עכשיו, אני מקווה, אתם רואים למה אני מתכוון כאשר אני אומר לשלוט בכל אותם חמישה חושים. אתם מתחילים לכוונן אותם אל אותו החוש השישי, או לשליטה עצמה. כאשר אתם שולטים בזה, אתם מרחיבים את המודעות שלכם ואתם מגיעים למציאויות אחרות, ממדים אחרים, ועולמכם פותח את שעריו לכל דבר שאתם רוצים.

מאנגלית: חמדה טלאור©

(1) האלוונים מתייחס לחברה מהממד החמישה עשר המבוססת על אהבת האלוהות.

(2) באתר של קיראל אפשר לקרוא באנגלית על הנומרולוגיה של קיראל, שמתחילה מאחד ועד תשע – מהבריאה ועד השלמות.

(3) המח המקומי מתייחס ל- 10 האחוזים של המח שלנו בהם אנחנו מתשמשים כל הזמן. המח הגדול מתייחס ל-90 האחוזים שהמדענים אומרים שאיננו משתמשים בהם. קיראל אומר שאלו הם 90 האחוזים או המח הגדול ששומר בתוכו את כל המידע הקשור לחוש השישי.