ריפוי חותם התא^TM*: המפתח לשינוי

המאסטר המדריך קיראל באמצעות קהו פרד סטרלינג

לפני יותר מעשור, בהדרכתו של המאסטר המדריך קיראל, הוציא קהו פרד סטרלינג לראשונה את המודל של ריפוי חותם התא *TM. גישה מאוד גמישה זו לריפוי המבוססת על חכמה למוריאנית עתיקה, מאפשרת לעוצמה של חותם התא להביא איזון והרמוניה לכל ארבעת הגופים שלנו: הפיזי, הרגשי, המנטאלי והרוחני.

"ריפוי חותם התא הינו תהליך מתפתח" אומר פרד סטרלינג. "כשאני מלמד את המודל הזה, זה אף פעם לא חוזר על עצמו כי זה כל הזמן מתפתח, בדיוק כמונו. והיופי של פילוספית ריפוי זו הוא, שאפשר להשתמש בה במקביל לכל טכניקת ריפוי אחרת. ככל שאנו מתקרבים אל השינוי הגדול אני מרגיש שזהו המפתח לריפוי".

אתם מוזמנים להכנס ל-  www.kirael.com כדי להשתתף או לארח סדנא באזור המגורים שלכם.

קיראל: היום נדבר על משהו מאוד קרוב ויקר ללב, ריפוי חותם התא. דברי הפתיחה שלי מלאים באנרגיה של האהבה עצמה. האם אתם מבינים שכל מה שקשור בכם הוא בעצם להעיר את האהבה שבתוככם? לא האהבה המסחררת בה אתם הופכים להיות תוססים ונרגשים. מדובר כאן באהבה מאוד עמוקה בתוככם, אהבה חסרת גבולות. אין לה חומות. זהו סוג אהבה של חופש. דהיינו, עשו כל מה שברצונכם כל עוד הנכם פועלים מהאור.

דמיינו לעצמכם  חיים בהם יש ביכולתכם לחבק את אחיכם או את אחיותיכם ולאמר להם "אני אוהב אתכם". אתם אומרים, "אוה מאסטר, לעתים קרובות אני שומע, שכאשר אומרים את המילים האלה, אנשים מפרשים אותן בדרך לא נכונה". אי אפשר לטעות בפרוש לאהבה. אם אתם אומרים אני אוהב אותך למישהו והוא או היא מוטרדים מכך, אל תרגישו אחראים לכך. פשוט הבינו שהיא או הוא טרם התעוררו. זה לא שהאדם כאילו מתהלך ישן. לא, לא, לא, כולם ערים, אך לערנות זו ישנן רמות רבות מאוד. כשאנו מדברים על ריפוי, ידידי, אנו מדברים על היכולת שלכם לפתוח את לבכם, להסתכל עמוק אל תוך עיניו של מישהו ולאמר אני אוהב אותך.

תארו לעצמכם יחד עמי, אם תואילו, מצב בו אתם נתקלים באדם שכרגע נפצע והוא שוכב על מדרכה קרה וקשה, תוהה בלבו האם יחיה או ימות. ואז תארו לעצמכם מישהו רוכן עליו, רק לרגע, מביט עמוק בעיניו ואומר לו: "תחזיק מעמד כי אני אוהב אותך. כל כך הרבה אנשים אוהבים אותך". על מה עשוי אותו אדם השוכב שם לחשוב? יתכן שהוא כלל לא יחשוב על לחיות או למות. יתכן שהוא יחשוב רק על לחיות, לכמה דקות הבאות ואולי לתמיד. תארו לעצמכם, ידידי, שהריפוי לא היה יותר מאשר להתעורר לידיעה שאתם חלקיקי האור של אלוהים הבורא, ושההרפתקאה, למרות שבחרתם אותה בדרך חכמה ביותר שיכולתם, השתבשה היכן שהוא בדרך. אולי היא הלכה עקום, אבל דעו, ידידי: אתם חופשיים. אתם חופשיים מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלכם, חופשיים להתמחות באהבה, להתמחות בריפוי.

יתכן שריפוי חותם התא הינו עוד חותם, נקודה על מפת החיים; אולי החותם שלכם מאוד עוצמתי, שכן הנכם הוויות מאוד עוצמתיות שהבורא ברא. ישנו אותו בחור צעיר שחסר לו חלק מהרגל. המדיום שלח אותי לאחל לאיש הצעיר רפואה שלמה. הקשבתי למחשבות של האיש הצעיר הזה לפני שקטעתי אותן. הוא חשב על זמנים עברו מאוד רחוקים, על בנו שלא דיבר אתו כבר זמן רב מאוד, ולמרות שלא היו דמעות בעיני הבחור הצעיר, היו דמעות בלבו. הוא ישב שם מביט למטה על האדמה, תוהה היכן שגה, איך איבד את הקשר עם בנו. התקרבתי אל מוחו של האיש הצעיר ונתתי לו התחלה קטנה, כי הוא לא היה מורגל לקולי. אמרתי לו: "אתה כזו ישות יפה, והעצב בעיניך כה בהיר ונוצץ. אינני יודע איך מישהו יכול לעשות משהו אחר מלבד לאהוב אותך בגלל מה שאתה." האם אינכם מנחשים ידידי, ששבר של חיוך עלה על זוויות שפתיו? זה היה כמעט חיוך. זה היה כמעט חיוך, והיה נצנוץ בעיניו, ואני ניצלתי את זה.

אמרתי לו "כשבן בוחר לא לדבר אתך בפרק זמן מסויים של החיים, זה לא בגלל שאינו אוהב אותך באיזו רמה יפה שהיא. זה בגלל שעולמו כל כך הפוך, שהוא איבד את המודעות של האהבה עצמה. תן לו זמן, בחור, תן לו זמן. הוא שוב ימצא את האהבה, כי אני הולך לשלוח אליו כמה מהמלאכים שלי. אינני יודע אם תשמע ממנו היום או מחר, או אולי לעולם לא בתקופת החיים הזו, אבל יום אחד, יום אחד תראה את הבן הזה." ואז אמרתי, "אוה, דרך אגב, קוראים לי קיראל, ברמה הזו". עיני הבחור התרחבו והוא אמר:, "או אלוהים". אני חושב שהוא בסדר עכשיו, כי אתם מן הסתם יודעים שיום אחד הוא והבן הקטן הזה שלו יפגשו. הם יפגשו באורו של אלוהים, באורו של הבורא, הם יאהבו זה את זה ויבינו הכל.

האם אינכם יודעים מהו ריפוי, ידידי? ריפוי הוא למעשה אומץ. להיות אמיצים לעולם לא ללכת אחורה, להיות אמיצים ולא לתת למה שאתם מחפשים להיעלם מעיניכם, להיות אמיצים ולעולם לא לוותר. אוה, אתם עתידים לראות זמנים שיראו לכם מעורפלים ואולי אפילו חשוכים, אבל אם לא תוותרו, אם פשוט תמשיכו לנוע קדימה, תרפאו. אמרתי זאת כבר, ריפוי זה בקשר למסע, חמשה צעדים או חמישים. אתם אומרים: "מה זה יכול להיות, מאסטר המדריך קיראל?" אם הבנתם שאתם רוצים משהו ושזה ייקח לכם חמישה צעדים להגיע אליו, ואתם פוסעים בכבדות את הצעד השלישי או הרביעי שלכם ואתם חושבים: "הנה, זה כמעט כאן, זה כמעט כאן. אני עוד לא ממש יכול לראותו, אבל הוא כמעט כאן. אני יודע שיש לי רק עוד צעד אחד כדי להגיע". אתם פוסעים את הצעד הזה ואומרים: "טוב, עשיתי את זה. הגעתי." אתם מסתכלים סביבכם, ומה שחיפשתם עדיין לא שם. האם תתיישבו שם, בצעד החמישי ותמתינו? האם אתם חושבים שמישהו יגרור את מה שאתם מחפשים אליכם? זה לא יקרה. מה שתעשו, זה תמשיכו לצעוד עוד צעד, ועוד צעד. לא אכפת לי אם תצטרכו לצעוד עוד חמישים צעדים. כל עוד הנכם מחזיקים בתחושת האומץ, אתם יודעים שבדיוק כמו שאתם חיים ונושמים, לעולם לא תתנתקו מהתשוקות שלכם. האם אתם שומעים זאת, עלמים ועלמות? לעולם לא תתנתקו מהתשוקות שלכם, כי העולם שלכם הוא עולם של מחשבה, הצטברות של חלקיקיוּת מגנטית שיכולה להתקבץ ביחד באור מדהים ביופיו.

בהמון אהבהאני אומר לכם, לעולם אל תוותרו על מה שאתם רוצים. אל תניחו לרגע חולף לעמוד בדרככם. בחרו היכן ברצונכם להיות והיו שם, ודעו, ידידי, ישנם הרבה מאתנו, הכוחות הבלתי נראים, שמחכים לקריאה שלכם. אתם אומרים: "קיראל, מה אם אינני יודע את השם?" שאלו מה השם. כאשר אתם חשים בנוכחות סביבכם, שאלו לשמה ושאלו עוד שאלה: "האם את פועלת מהאור הגבוה?" כשתקראו להם, הם ייענו לכם עם חיבוק ועם תחושה של עור ברווז. אתם יודעים למה אני מתכוון. שם מתחיל תהליך הריפוי.

מהו ריפוי חותם התא? זהו אומץ. וכשהמדיום פונה אל ההמונים ואומר להם להיות אמיצים, יש כאלה שזה קשה בשבילם. ישנם כאלה שרוצים לשבת במקום בו הם נמצאים, ולבכות את מר ליבם. אתם לא תבכו כי תהיו עצובים. אתם תבכו כי תבינו שהריפוי אפשרי. כל אחד מכם היושב על קצה המיטה שלו, או על כסא נח בביתו, כאשר דמעה מתגנבת לה מזווית עינו, הדבר הראשון שבא לו לעשות הוא לייבש אותה כדי שאף אחד לא יראה. יש לי רעיון יותר טוב. למה שלא תניחו לדמעות שלכם לזרום? אתם אומרים: "טוב, האם בכי הינו ריפוי, מאסטר המדריך?" אוה, תאמינו לי שכן. זהו ניקוי, ידידי.

אל תעצרו את הדמעות, במיוחד ידידי הגברים שביניכם. מישהו אמר לכם, לפני הרבה מאוד זמן, שזה לא טוב לבכות. טוב, אני לא מישהו. אני קצת מכולם, ואנו אומר לכם שזה בסדר גמור. אם אומר משהו היום שיגע בגוף הרגשות שלכם, זכרו שגוף רגשות זה הינו תכנית השעור הגדולה ביותר שיש לכם על פני האדמה הזו. אתם אומרים: "או, רגע, רגע קיראל. חשבתי שזהו הגוף הפיזי. אתו הגענו לכאן." ידידי, כשתלמדו לשחרר את הרגשות שלכם, כשתתבטאו דרך האמת שלכם ותעשו זאת באהבה, תמצאו גוף שמאוד מעונין להירפא, גוף שיתפשט דרך הגוף הפיזי, הגוף המנטאלי, ואפילו דרך הגוף הרוחני שלכם. אז מהו ריפוי חותם התא, ידידי? זו התשוקה להיות אמיצים, אומץ שיאמר לכם שאי אפשר לעצור אתכם.

אם אתם רוצים שעולם הכסף שלכם ישתנה, היו אמיצים לשנות אותו. אם יש לכם כאב בגוף הפיזי שלכם, היו אמיצים כדי לדרוש שיעזוב אתכם. כשאתם מתבוננים אל מערכות היחסים שלכם, זכרו שאינכם אנשים של מערכת יחסים אחת, אתם יודעים. אתם אנרגיות של מערכות יחסים רבות ואתם יכולים לגעת ולקבל מגע מנוכחות של אהבה. ריפוי חותם התא הינו התשוקה לנוע אל עבר רמת מודעות של תודעה בעלת מארג וציפוי של האומץ עצמו, האומץ פשוט לומר: "לעולם לא אפסיק, אלא אמשיך בדרכי, כי אני יודע שאלוהים הבורא קיים. אני הולך להמשיך בדרכי. אני הולך לחפש את המדריכים והמלאכים שלי, וכשאמצא אותם, אני הולך להתחשבן אתם, ואז אני הולך לשאול אותם מה עלי לעשות, ואני הולך להקשיב." ואז האומץ האמיתי ישתלט. אתם הולכים להבליט את החזה, להרים את הסנטר ולהיות מוכנים להחלים.

יתכן שתשאלו אותי, "קיראל, מה אם אינני יודע מה באתי לכאן לרפא?" בטח בי כשאני אומר לך, ידידי. אתה יודע. יתכן ועדיין אינכם יכולים ממש לחשוב על זה, אבל כל אחד מכם יודע מה הוא בא לרפא כאן. אולי באתם לרפא מצב של עוני, אולי הנכם מרפאים אלימות, אולי מערכות יחסים, היו אמיצים לעשות זאת בהווה. חמישה או חמישים, ידידי. אל תדאגו ביחס למספר הצעדים. אף אחד כאן למעלה, אינו סופר. אינני יכול לומר לכם אם עשיתם חמישה, חמישים או חמש מאות צעדים, אבל אני כן יכול לומר לכם זאת. אם אוכל לחוש באומץ, ברצונותותיכם בתשוקותיכם, אני הולך לעשות הכל כדי לעזור לכם, ויש יותר מאתנו מאשר אתם. אתם אוכלוסיה קטנה של רק 6 ביליון אנשים קטנים. הייתי יכול לשים ששה ביליון אנשים קטנים כאן, בתוך היופי של הנשמה של העולם ולעולם לא תדעו שהיו ששה ביליון מאתנו כאן. אני יכול לצייר קו כחול קסום, לקחת אתכם דרך הקו הכחול הזה, ואתם תמצאו עצמכם בממד אחר לחלוטין. אין לכם שום מושג כמה זה יפה.

אתם תקועים במרוץ אחר שטרות הדולר המפורסמים. אתם כל כך תקועים בנסיונות לתקן את גופכם, שכלל אינכם מסוגלים לראותו באמת - בית ספר ענקי שיש לכם זכות גדולה לבוא ולהיות חלק ממנו, בית ספר ענקי שבו אהבה הינה הדבר היחיד אותו תחפשו בו, והדרך היחידה למצוא אותה, היא לאזור אומץ וללכת על זה. ריפוי חותם התא הינו דרך מבריקה, דרך שלא תאכזב אתכם אם לא תאכזבו אותה.

ידידי, אם זה יהיה המדיום שלי, אם זה יהיה אחד מהמלאכים הנעלים, אם זה יהיה המאסטר הצעיר ישו עצמו, מי שזה לא יהיה שיהיה לו האומץ לדבר אליכם, היו אמיצים והקשיבו לו, ואז אזרו אומץ ועשו את הצעד הראשון מתוך החמישה או החמישים, ורק המשיכו לספור אותם. יום אחד, כשתתקלו במשהו הקסום שאתם מחפשים, כשתגיעו אל אותה מערכת יחסים נהדרת, או כשמישהו יחבק אתכם בזרועותיו ויחזיק אתכם לרגע כל כך חזק ותחושו כמו שלא חשתם מעולם, או כשמישהו יאמר לכם: "קבלתי את כל השפע הזה ואינני יודע מה לעשות עמו. איך אני יכול לשרת אותך עמו?" ואולי, הכי חשוב, בוקר אחד תתעוררו, והברך הדוויה שלכם לא תזכיר לכם כדרכה שהיא עדיין שם, תאמרו: "או אלוהים, בטח עשיתי את החמש או החמישים."

ואולי, ידידי, ישמש דבר זה כמקפצה שתיקח אתכם לרמת האומץ הבאה. האם אתם יכולים לחוש אמיצים בתוככם? כן, אני מתערב שאתם יכולים. לפעמים זה מגיע בצורה של רעד. זה מגיע בצורה של ידיעה, אבל הכי הרבה זה מגיע בצורה של עוד קצת ידע לגבי אהבה. אומץ, זה מה שאני מציע לכם, אומץ לפעול אתי, אומץ לשבת ולהתרכך באוֹרי.

להיות אמיצים לפתוח את הלב ולאפשר לאהבה לנצח. אני מוכן, יותר ממוכן, כי אתם יודעים, יש לי אומץ, יש לי אהבה, ואני אוהב כל אחד ואחד מכם. אני אוהב אתכם כאילו שום דבר אחר אינו קיים בעולם. אותם אומרים: "מאסטר קיראל, האם הסתכלת אמש כשעשיתי משהו ממש ממש רע?" יתכן והתבוננתי, ויתכן ולא ראיתי את זה כמשהו ממש ממש רע; אולי רק אתם רואים את זה כדבר הכי רע שיכול להיות. אולי אתם יכולים לשחרר זאת עכשיו כי זה מאחריכם כבר, ואולי אתם יכולים לפתוח את לבכם. חושו בנוכחות האהבה בעוד אנו מאפשרים לריפוי להתחיל.

שאלה: מהם התפקידים והחשיבות של השלשות בריפוי חותם התא?

קיראל: הרבה מאוד בעולם שלנו מבוסס על שלשות. אתם אומרים: "מדוע זה כך, מאסטר קיראל?" האם אינכם מבינים שאתם מתחילים כשלשה? אתם הופכים חלק משלָשה ברגע שבו הביצית מופרת על ידי הזרע. הביצית והזרע הנם שניים מהשלשה. החלק השלישי הוא הניצוץ של אלוהים הבורא.

כל דבר בעולמכם החל כשלשה. כאשר אלוהים הבורא הביא לעולם הזה את ישות האור הראשונה, היא נוצרה משלשה. ולכן, כאשר עושים את ריפוי חותם התא, כאשר אתם שמים את אצבעותיכם או ידיכם על מישהו ואתם נוגעים בקצות שלוש אצבעות או בכל צורה של שלוש נקודות היוצרות שלשה, זה מעורר את התודעה התאית בתוך הגוף לדעת שמשהו עומד לקרות באור הגבוה, כי הוא זוכר את ההתחלה שלו. אתם יודעים, לכל תא יש זכרון, והוא זוכר שהוא נוצר כחלק משלשה. כשאתם נוגעים במישהו, האזור כולו של המקום בו הנכם נוגעים נזכר שזו ההתחלה. אם יש לכם בעיה בחזה, ואתם נוגעים באזור החזה בשלושה מקומות, יוצרים שלשה של ריפוי, אדוות האנרגיה הקטנות הנוצרות מהנגיעות הללו מגיעות לכל מקום בתוך מסגרת השלשה הזו, כדי להזכיר לכל תא שחייבת להיות התחלה. ההתכוונות של מחשבותיכם והיכולת שלכם להניע אנרגיה באמצעות ידיכם כדי להעיר את הצ'י שבתוככם כדי להרגיש את הרטט העובר דרככם, זה מה שמפעיל את אותן שלוש הנקודות. זו פשוט ההתעוררות לכך שמשהו חדש לגמרי עומד לקרות. כשהתחלתם, התחלתם כחדשים לחלוטין, ולעולם לא תדעו משהו אחר פרט לחדש לחלוטין.

כשהדברים מתחילים לחזור על עצמם ונדמה לכם שחייכם מאוד יציבים במה שאתם עושים, אינכם מרפאים את הדברים הזקוקים לריפוי. לדוגמא, אתם הולכים אל אותו מרחב מידי יום, אתם יושבים ליד אותו שלחן מידי יום, אתם מרימים את אותו עפרון מידי יום וכותבים מילים דומות מידי יום. אתם לא נמצאים כאן כדי לחזור על עצמכם. אתם כאן על מנת למצוא מידי יום משהו חדש באותו מרחב. מצאו דרך חדשה לאחוז בעפרון. תמיד חפשו משהו חדש. ושוב, געו שלוש פעמים בגופכם בצורת השלָשה, ואותו חלק של הגוף יגיב: "אלוהים אדירים, משהו חדש, כמה מרגש," והתאים מקשיבים. המדיום יסביר את זה יותר בסדנא בה הוא מלמד את ריפוי חותם התא, אבל לידיעתכם זהו הבסיס לריפוי חותם התא. היקיצה של השלשה.

שאלה: בעשותנו את ריפוי חותם התא, מה קורה לצ'קרת הלב, כאשר מציתים את בלוטת האצטרובל?

קיראל: לעתים קרובות, כאשר מציתים את בלוטת האצטרובל, זה מעיר את הקשר בינכם ובין הכח הבורא. טוב, אני יודע שלכמה מכם יש קושי עם זה, כי אתם חושבים שהכח הבורא הוא מאסטר ישו, או מאסטר בודהה, או ליידי קוואן ין, או אלת האור היפהפייה, או מה שלא יהיה. ובכן הבורא, ידידי, הוא הבורא. אנא היו עמי בענין הזה עוד רגע. כאשר המרפא שם את ידיו על קצה הכתר וגורם לאנרגיה לזרום בעוצמה ולהצית את בלוטת האצטרובל שם נמצא תא האלוהים שלכם, כל גופכם מתחיל לשים לב. רובכם עשויים לחוש כאילו אתם רוצים ללכת לישון כי בלוטת האצטרובל מתחילה את תהליך ההתרגעות. היא אומרת לכל תא בגופכם: "החזיקו מעמד, זהו משהו חדש. אלוהים כאן." זה מה שהיא אומרת. ואז כל תא בגופכם מתחיל: "איזה כיף. אלוהים כאן."

הם אינם מזהים שזהו בעצם התא האלוהי שהתעורר. שהכח הבורא זורם במורד הגוף. הרבה פעמים האנשים משמשים במילה "לב" או "צ'קרת הלב" כשהם מתייחסים לאיבר הנמצא במרכז גופם. האם אתם יודעים היכן ממוקמת צ'קרת הלב שלכם? מעולם לא אמרתי זאת על פני האדמה הזו, אז ברוך בואכם לשינוי הגדול. צ'קרת הלב שלכם היא צירוף של כל תא בגופכם. זוהי צ'קרת הלב. ולכן, ברגע שהאנרגיה יורדת דרך בלוטת האצטרובל ומפעילה את בלוטת התימוס, היא מעירה את צ'קרת הלב, והאנרגיה הזו מיד מגיעה לנקודות הקצה בכל גופכם. כאשר אתם מפעילים את האנרגיה הזו, היא יוצאת אל כל חלקיק בגופכם, אל כל אחד מהתאים החיים, היא ממשיכה לרדת עד להיכן שהיא יכולה, ואז היא מסתובבת ויוצרת לעצמה שביל חזרה אל הלב שנמצא במקום בו האנרגיה מרגישה שזהו מרכז גופכם. זהו מיקום צ'קרת הלב שלכם, וזו הסיבה שניתן לה הצבע הירוק, כי זה מתאים למה שאלוהים הבורא ברא - מערכת פלנטרית יפה וירוקה. אז הנה, בבקשה.

ברגע שאתם עושים את התהליך של שליחת האנרגיה דרך בלוטת האצטרובל אל אזור התימוס, אמרו: "אני מעורר את הכרומוזום של הנעורים והחיות ואני מאפשר לאהבה להתחיל". בדיוק כמו בשמיכה במארג, ביטוי אהבה זה שנשלח על ידי התא האלוהי, נוגע בכל סיב בגוף עד קצות האצבעות. כשהוא מגיע אל האצבעות, הוא מגיע אל כלום, והוא אינו יכול להתקיים בכלום. האם אתם מצליחים לעקוב? זו הסיבה שהוא מתקדם בשביל שלו חזרה אל הלב, שבתוכו הוא כן יכול להתקיים. הוא מוצא את צ'קרת הלב, והצ'קרה הזו היא מרכז הקיום שלכם ושל מה שהנכם. משם הוא פועם, ממתין לדבר הבא שתבקשו. בפעם הבאה שתעשו מדיטציה, אולי תרצו לאפשר לאנרגיה לזרום אל עומקה של האצבע הקטנה שלכם, ואז תאפשרו לה לזרום חזרה, ותרגישו כאשר היא שבה למרכז. אתם תדעו, אתם תדעו מתי היא הגיעה אל צ'קרת הלב.

שאלה: מאסטר קיראל, איך אנו מרפאים חיים קודמים בעזרת ריפוי חותם התא?

קיראל: תמיד כאשר אתם עובדים עם דברים מתקופות חיים אחרות, אתם מתעסקים עם אנרגיות שנשלחו אל תודעת התא שלכם כדי שתסיימו משהו שאתם חשים שלא סיימתם בזמן ובמרחב אחר. כאשר אתם מגיעים אל נוכחות פיזית, אתם כותבים תכנית עבור תקופת החיים הזו, והתכנית מורכבת מדברים שאתם הולכים לרצות לטפל בהם בהווה. אתם ממלאים את התכנית עם משימות רבות ככל האפשר. את הדברים שעלול להיות קשה לזכור, כי הם מעט יותר מידי עצובים, מכניסים לקטגוריה של חיים קודמים. כשמגיע הזמן המתאים עבורכם להסיק מהם מסקנות ולאפשר להם להיות חלק מאוד יפה מכם, הכיסים הקטנים האלה של תודעה תאית מתחילים לרטוט, ולכם ישנה המחשבה: "אני תוהה האם זה היה מתקופת חיים קודמת?" ברגע שהמחשבה הזו חולפת בראשכם, ידידי, סביר להניח שאתם צודקים. אתם תתחילו ליצור מחדש חלק ממסעכם הנוכחי כך שהוא יגיע אל כיסי האנרגיה התאית הזו, ויאפשר לכם לעבוד עם אותו משהו שהבאתם מאותה תקופת חיים.

אינכם צריכים להגיע לקריאה של חיים קודמים, למרות שלפעמים זה עוזר. מה שאתם צריכים לעשות באותו רגע, זה להכנס פנימה אל תוככם ולומר: "בסדר אם היתה לי מחשבה כזו, לכן חייבת להיות לזה סיבה מאוד מסוימת." אפשרו לרטט לצאת, וברגע שהוא יצא, הוא יוביל אתכם אל שביל הארה חדש. זה הזמן לעשות את המסע, בין אם זה חמש או חמישים.

לפעמים, כבני אדם, אתם יוצאים מתוך מסגרת האמת. האם אינכם יודעים שהאמת הינו העקרון הראשון מתוך "עשרת העקרונות של הבריאה המודעת" (1) שהבאתי אל כדור הארץ? לפני שהגעתי לכאן, היה להם משהו שנקרא עשרת הדיברות – לא תרצח, לא תעשה את זה, לא תעשה משהו אחר. אני הבאתי את עשרת העקרונות והם "תעשו", ותמיד תהיו בַאמת. אתם שואלים, "מה יקרה אם משהו קטנצ'יק מסוג של קצת לא ממש אמיתי נפלט משפתי כזה?" הייתם רוצים לבלוע אותו חזרה, אבל אינכם יכולים. דבר ראשון, הכירו בו בפני עצמכם: "או אלוהים, עכשיו סטיתי מהאמת." אם תרגישו שזה דרוש – ולדעתי אתם אכן צריכים – הכירו בכך בפני האדם שלגביו סטיתם מהאמת. כאשר אתם מכירים בכך בפני עצמכם, התודעה התאית שלכם, כולל תקופות חיים קודמות, נארגת פנימה. ואז, כאשר אתם מכירים בפני עצמכם "אוה אלוהים, כרגע אני סטיתי מהאמת," והמילה הבאה שצריכה לצאת מפיכם תהיה "אני" כי אתם צריכים לבוא מהמקום של "אני". עליכם לומר משהו כמו: "אני מרגיש שהבהירות שלי היתה עקומה באותו רגע. אני צריך לסדר אותה מחדש בגלל זה. אני מאמין באמת, ומה שעכשיו אמרתי, לא מרגיש אמיתי כמו שהייתי רוצה. האם אתה מוכן להניח לזה, לאפשר לי לדבר מהמקום של "אני" ולאפשר לי לומר מה שיש לי לומר?" באותו רגע אתם תחגגו את חייכם.

אולי זוהי הסיבה, שהסטיות העקשניות האלה מהאמת מצליחות להתגנב מידי פעם, כי לא הכרתם בנוכחות של האופן האמיתי בו אתם רוצים לראות את חייכם. האם אתם יכולים לתאר לעצמכם חיים בעולם בו כולם מדברים אמת? אוה אלוהים, איזה חיים שמחים יהיו לכם. הייתם יכולים לחיות אלפיים שנה, חווים מחדש ומגלים דברים חדשים על גופכם ועל חייכם. לא תהיה לכם יותר סיבה לחיים קודמים, כי תהיו כל כך עסוקים בגילוי החיים הנוכחיים. אתם תתחילו לבנות אותם, ולבנות אותם, ולבנות אותם, וכל דבר יהיה כזו התנסות גדולה שמאוד יתכן שלא תצטרכו להשתמש שוב באחת מאותן אמיתות אפורות, כי אתם עשויים למצוא עצמכם כל כך מתרגשים מאמירות של אמת.

זכרו את הכללים. תפסו את חוסר האמת ברגע שהיא יוצאת מפיכם; תפסו אותה, והמילה הבאה שצריכה לצאת מפיכם היא "אני". מהר מאוד תגלו שאתם הופכים להיות יותר ברורים לפני שהמחשבה שלכם נתפסת במארג המוח שלכם. על המחשבה לעבור דרך מארג המוח אל תוך פעימה של תודעה תאית שמעצבת אותה, ומזרימה אותה אל מיתרי הקול שלכם דרך האויר, והחוצה משפתותיכם. יש מרחק גדול בין מחשבה למה שיוצא החוצה, במיוחד כאשר אתם חושבים "אני" וכאשר אתם חושבים אמת.

לסיכום אני רוצה לומר רק זאת: רבים מכם צריכים לדעת שהגיע הזמן לזכור, כי זהו ריפוי חותם התא. דהיינו לזכור שאינכם מסה פיזית של רטטים של חלקיקי אור. הנכם רוח השולטת על הדברים. לאור זה אתם תדעו שריפוי חותם התא נמצא בתוך לבכם. חשוב שתהיו אמיצים כדי לאהוב. שמעתם? היו אמיצים לאהוב ועם זאת, ידידי, לאור מי שאני, לאור מה שהנכם, אני מאחל לכם שלום מכל הלב, וערב טוב.