המדריך המאסטר קיראל באמצעותו האוהבת של קהו פרד סטרלינג

http://www.kirael.com/

קיראל: ישנם אלה הבוחרים להאמין הרבה. ישנם אלו שבוחרים להאשים הרבה, וישנם רבים שעדיין בוחרים להאשים בכל דבר משהו שהוא מחוצה להם עצמם. ובכן, ידידי, אני חושב שניתנה לכם אחת המתנות הגדולות שבכל הזמנים – עולם שנראה שהגיע לרמת חוזק מסויימת, מקום בזמן בו אתם אמורים להתבונן בתהליך כשלם, ולהבין שאין שום חלק בבורא שיסכים לקבל את האשמה בקשר למרחב שלכם בעולם. האם אתם יכולים לדמיין את כח הבורא המסתכל דרך עיניכם, אתם השומעים את קולי או קוראים את מילותי?

האם אתם יכולים לתאר לעצמכם את הבורא מתבונן דרך עיניכם ותוהה מי יהיה הבא בתור אותו יאשים? אתם יודעים, נגמרו לכם האנשים, נגמרו לכם התפקידים, נגמר לכם האור המכובד, אז עכשיו אתם מחפשים את האחד שמתבונן דרך עיניכם. מה אם, ידידי, אלוהים הבורא היפהפה היה מתבונן דרך עיניכם כדי לראות איך אתם חווים את מה שמתרחש על כדור הארץ? אני מצטט את המדיום, כשהוא מדבר אל העולם, :"זכרו שיש לכם אני גבוה, זכרו שאינכם מה שאתם רואים במראה." אתם מה שאתם, כהתנסות מושלמת של הבורא. מה אם אמא אדמה היא לא מה שנדמה שהיא בפיזי, אלא מה שהיא בהתנסות השלמה של הבורא?

האם אנו יכולים לגלות מהי אמא אדמה? האם יש לה אני גבוה? אומרים, בפשטות, שהאני הגבוה של אמא אדמה היא אמא טבע, ואמא טבע עובדת באופן מאוד יפה. היא עובדת באותו אופן כפי שהאני הגבוה שלכם עובד. האני הגבוה שלכם מנסה להדריך אתכם בכל דבר שאתם עושים. הוא מנסה לוודא שאינכם מאשימים את אלוהים הבורא, ואפילו יותר חשוב מזה, ידידי, האני הגבוה שלכם אינו רוצה שתאשימו את בן/בת הזוג שלכם לחיים. האני הגבוה שלכם מבקש אתכם גם לא להאשים את החברה בה אתם חיים. האני הגבוה מבקש מכם לעולם לא להאשים לא את המלאכים ולא את המדריכים. האני הגבוה שלכם מבקש מכם בכלל לא להאשים שום דבר. אתם יודעים, ידידי, העולם נמצא במצב מושלם כפי שאנו רואים אותו עכשיו.

אתם אומרים, "מאסטר קיראל, איך הוא יכול להיות במצב מושלם כשכל האנרגיה הזו זורמת סביב העולם – גלי צונמי הורסים מדינות, מלחמות שאיננו מבינים, כספים וחובות בביליוני דולרים שלעולם לא נהיה מסוגלים להבין?" אני אומר זאת עם כל אהבתי.

אתם מבינים, זהו עולם שנפתח לפניכם כך שתוכלו לראותו באמת. ישנם כוחות במשחק שאינכם מסוגלים לראות. ידידי האסטרולוגים שם, היו סבלנים עמי בבקשה, כי אינני מסוגל להשתמש בכל המונחים שאתם אוהבים כדי להסביר איך הכוכבים נערכים. ואף על פי כן, בבקשה דעו: כשאנרגיית הקשת רעמה לעולמכם בתחילת 2005, שנת האהבה, היא רכבה על גבי הרבה סוסים, בדיוק כמו שאנרגיית הקשת עושה. מה שיתכן ואינכם יודעים הוא, שהאנרגיה היפהפייה של יופיטר מתיישרת עם האנרגיה של נפטון. חשבו על זה, ידידי. יופיטר נתפס לפעמים ככוח של השפע, ונפטון נתפס כחולם. מה חזרתי ואמרתי לכם במשך כל השנים הללו? האם לא אמרתי לכם לחלום, לא את החלום הבלתי אפשרי, אלא לחלום מה שאתם רוצים בחייכם? חלמו בזמן שאתם ערים, ונצלו את זמן השינה שלכם כדי לצאת למסעות לעולמות אחרים כדי לראות איך זה נעשה שם. הליכה בחלום הם חייכם ממילא.

אתם בטח יודעים, שהיופי של החלום הזה מתגלה. האם כל אחד ואחד מכם יכול להזכר בזמנים בהם הוא היה כל כך נפחד שהעולם מגיע לקצו? האם אתם יכולים להזכר בדבריהם של מנבאי השחורות שאמרו שכדור הארץ יאבד את הציר שלו, יעוף לחלל, וכל בני האדם ימותו? אני רוצה שתדעו משהו, ידידי, כל אחד מדרי כדור הארץ הינו חלקיק קטן של הבורא, ואינכם יכולים למות! זה בלתי אפשרי! האם אתם חושבים שהבורא מתכוון לאבד את כח הבריאה היפהפה שלו, את הפלנטה הזו, את אמא אדמה הזו שאתם מכירים? ברור שלא, מעולם לא ולעולם לא. הוא ישרוד, דרך עיניכם, לבבותיכם והמודעות שלכם.

אינכם יכולים להאשים את אלוהים הבורא בגלל עולם שרובכם, ללא צל של ספק, מסכנים. אתם שמתם אותה, בדרך זו או אחרת, במצב בו היא נמצאת, ואינכם יכולים להאשים את אמא אדמה בגלל האני הגבוה שלה – אמא טבע, ובגלל שהן עושות כל מאמץ לנקות את האדמה! אמא אדמה נושפת את הרוחות שלה, מנערת את האדמה שלה, ועושה כל מה שביכולתה כדי לרפא עצמה. הרוב הגדול של "אנו העם" מרחיבים ואומרים, "כרתו את היערות שלה, אל תדאגו בקשר לים האדריאטי, אל תדאגו בקשר לציר הצפוני, ואל תדאגו בקשר לפיזור מתקנים של נפט." יש כל כך הרבה אנשים שאומרים, "אל תדאגו בקשר ללוויתנים, אלו בסך הכל יונקים טיפשים השוחים סביב באוקיינוס."

כפי שהדברים עכשיו, אנו, בעולם הרוחני, זקוקים למערכת התראה שתזהיר אותנו כשמישהו הולך לתקוף מישהו אחר! אל תכעסו על אמא אדמה ולא על אמא טבע הכל כל יפה. כשהאמא מארגנת רוח חלשה, זה מתחיל היכן שהוא במרכז האוקינוס, והיא מנסה לשכוח איך זיהמתם את המים שלה. בכל מקרה, הרוח היפה הזו שהיא ארגנה גורמת לבריזה הנושבת על פני האדמה, מנקה את העלים מתוך חיקה של אמא אדמה. לפתע הבריזה הקטנה הזו מתחילה לנוע בסיבובים, כי אתם פלטתם כל כך הרבה זבל אל עורקי המים ולאטמוספירה שלה. הרוח מתחילה להסתובב ולהסתובב, עד שלפתע קוראים לזה הוריקן. אז זה נושב על האדמה, והדבר הראשון שאתם עושים זה להסתכל אל אלוהים ולומר: "אלוהים, איך יכולת לנשוב לחתיכות חלקים מפלורידה? איך יכולת לאפשר לאסון כזה להתרחש?"

הבורא מתבונן דרך עיניכם ואומר, "וואוו! האין זה מעניין? איך אני יכול להעיר עצמי בתוך הגופים האנושיים הללו? איך אני יכול לגרום לגוף האנושי לזהות שזה אני? איך אני יכול לגרום לכך שישמרו יותר טוב על אמא אדמה?" אלו הן כל המחשבות של הבורא. אתם מאמינים שהוא יושב וחושב, "אוף, אני ממש מעוצבן כי העולם האנושי כועס עלי." אינני חושב כך! הוא תמיד מחפש תרופה. הוא מחפש ריפוי,ידידי.

האם אתם יכולים לחוש בתשוקה הנמצאת באור הזה? הבורא אינו מחפש נקם. הוא מחפש ריפוי. הוא איננו רוצה לראותכם נופלים ופוצעים את ברכיכם בעודכם מנסים להבין מה קורה. הוא רוצה שתהיו מה שאתם מבינים שאתם. הוא רוצה שתהיו באהבה! האם אתם יכולים לחוש זאת? אתם מבינים, דברים רעים קורים לאלו הנקראים "טובים", כי אנו מאמינים שהטובים גדלים, חשים ואוהבים. אנו מאמינים שישנם סביבנו כל הזמן מלאכים מעולם ההשגחה. מרמת האור אנו מאמינים שמידי יום עוד ועוד מכם מתעוררים, ואנו מאמינים שיום אחד, שהחדר הקטן הזה בו אני יושב היום, לא יהיה גדול מספיק כדי להכיל את כל הקהל.

זה יקרה, אבל לא בגלל שתקראו מראשי הגגות, "היי, אני מכיר את קהו סטרלינג. הוא המדיום שמתקשר את מאסטר קיראל", אלא בגלל שאתם עומדים לומר, "ראו מה אני עושה עם חיי! אני מתקן אותם. אני משפר את עצמי מידי יום". ואז כשמישהו ישאל אתכם למה אתם זוקפים את השינוי הזה, תאמרו, "אני זוקף זאת לאלוהים הבורא שלי, לכוח הבורא שבתוכי. או כן, אני מכיר את הבחור הזה קהו פרד שם בהונולולו. הוא מספר סיפור נהדר - יתכן שתרצו להקשיב לו. אני מכיר את המאסטר המדריך הזה קיראל - מעולם לא ראיתי אותו, כי את מי שאני יכול לראות זה רק את המדיום. אבל אני יכול לחוש אותו, אני יכול לחוש את האור שלו, ואני יודע שיש סיכוי שנחלים, כי אמא טבע, האני הגבוה של אמא אדמה, מביאה עכשיו פירות על פני הפלנטה הזו שהם מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלכם.”

אמא אדמה הרעידה את הפלטות שלה מתחת לאוקיינוס כי היא התמתחה, בנסותה להביא את האור לאני הגבוה שלה. היא התחננה לאמא טבע, "עזרי לי! עזרי לי לעזור לעולם האנושי לדעת שאני אוהבת אותם. אני לא מאשימה אותם על מה שהם עשו לי. אני רק רוצה להירפא!" ולכן היא מתמתחת מעט, ואוה, רק אלוהים יודע, היא יוצרת גל ענקי של מים שמשפריץ על פני הפלנטה. נכון, זה לקח הרבה מאוד מילדי הבריאה חזרה אל האור, אבל איננו יכולים להרשות שזו תהיה התשובה, ידידי. אתם חייבים להיות מוכנים לומר, "לאן הולכים עכשיו, אלוהים הבורא? היכן ההזדמנות שלנו? היכן אנו שוב מתחילים לחוש? איזה הבדל אנו עושים? האם אנו יושבים בנחת ואומרים, 'טוב, שלחנו לשם כסף. שלחנו לשם בגדים, אז האחריות שלנו הסתיימה' ". לא, אתם לא עושים זאת, ידידי.

מדוע אלוהים הבורא מאפשר לדברים האלה להתרחש? הוא לא. זוהי התודעה של העולם הקיימת בתוכנו, היא זו שמניעה אותנו. האם אינכם יודעים שכל הנשמות היפהפיות שאיבדו את הקיום הפיזי שלהן לא מתו, ידידי? הן חזרו להיות חלק מעולם הרוח. הן היו בעולם הזה; הם ראו את הדברים האיומים שבו. הן ראו איך אותן מדינות שנהרסו חיו בערפל בתוך אנרגיה של נשמות יתרות, בתוך אנרגיה המאפשרת את קיומו של הצעיף או של האגו. הן חזרו עכשיו לאור, והן הצטרפו לכוחות שלכם – עובדי האור. אתם אומרים, "מאסטר קיראל, איך אתה יודע שאני עובד אור?" אתם קוראים את המסר הזה, זה עושה אתכם לעובדי אור.

אל תחושו צער בשביל אלו שאיבדו את חייהם באסונות טבע. במקום זה, הללו את האהבה שלהם כי הם נמצאים עכשיו במצב שהם יכולים לשרת אתכם! ואז, ידידי, תבינו מדוע אתם חושבים שאלוהים הבורא אחראי. אלוהים הבורא הנמצא בתוככם. האחריות שלכם עכשיו היא, לא לחיות בעבר. אל תחשבו מה היה דרוש כדי ליצור את העבר. חשבו על מה שאתם עומדים לעשות כדי לשנות אותו.

להלן יהיה אופן סיום המסר. אזכיר לכם שאתם יכולים להמשיך ולשלוח כסף לאלו הנקראים קורבנות. אתם יכולים להמשיך ולשלוח את הבגדים שלכם, בהם ללא ספק אפשר להשתמש, אבל יותר טוב שתשלחו את הידע שלכם. כדאי לכם להבין ששום דבר על פני הפלנטה שלכם איננו מקרי. אין זה משנה איך חייכם נראים, שיהיה ברור שיש מסר גדול יותר בקשר אליהם.

שיהיה ברור שהגוף הפיזי שלכם נמצא בתהליך של מיתה בכל שניה במשך היום, אבל הוא גם נמצא בתהליך של לידה מחדש. האם ידעתם שהמאסטר ישו הצלוב לא היה נוצרי? האם ידעתם שמאסטר בודהה לא היה בודהיסט? כן, חשבו על זה. הם היו סמלים של חלקיקי אור, ידידי, שבאו אל הפלנטה ארץ שלכם תוך חיפוש ורצון לחיות את הרגע, ולגעת בסובבים אותם. או כן, כך זה היה, ידידי. הם היו דוגמאות חיות למה שאתם עומדים לעשות. אינכם אמורים להניח לחושך להשתלט עליכם. האם אתם יודעים מהו החושך? זה לא השטן. זה לא מפלצת. זה האגו הארור שלכם! זהו הצעיף שיכול להשתלט עליכם.

אם אתם בוחרים לא לאפשר לזה לקרות, אתם תעברו דרך הצעיף היפה שבראתם כדי להגיע לכאן, ואתם תראו את התפארת של תפקוד לאורו של הבורא. אתם תראו את המלאכים קורנים סביבכם. ומה אתם חושבים שהוא הגוף התאי שממנו אתם בנויים? זהו אלוהים הבורא, ידידי! שוב, אני מצטט את המדיום שלי באומרו, "האם אתם מבינים שהקיבה בנויה מתאים, והתאים הללו אינם מעכלים אוכל כדי להזין את המוח?" המוח אינו חושב על האופן בו הקיבה תעכל את המזון. המזון מזין כח מאוחד של תאים שכל הזמן מתים ונולדים מחדש. האם אינכם רואים זאת, ידיד? אתם מאוד מחוברים אל האור. המפלצות שרדפו אחריכם כל חייכם, השטן בעל הצבע העמוק והכהה שאמור לחיות מתחת לאדמה בתוך כבשן האור, לאמיתו של דבר הוא האגו שלכם, הצעיף שלכם.

זוהי המפלצת היחידה בה אתם צריכים להילחם. כשתלחמו בה, תבינו מדוע אמא אדמה ניערה עצמה. תדעו מדוע אמא טבע משתדלת להיות בשרות, ותדעו איך להיות בשרות לאותם מיליוני אנשים שמצאו עצמם מחוסרי בית. תדעו איך להיות בשרות, כי תתפללו. אתם תתפללו, ידידי! אתם תתפללו שכח אלוהים הבורא - שזה אתם כולכם יחד עם האור של אלוהים הבורא – יכולים להתאחד, ולהאיר את האדמה עליה נמצאים עכשיו מיליון ילדים ללא הורים. אלו הם ילדי השינוי. אם הם היו אמורים לשוב אל הבורא, הם כבר היו נמצאים שם, אבל הם לא, ידידי! הם הפכו עכשיו להיות המורים שלכם. היזכרו בזמנים בהם הייתם ילדים קטנים והיתה לכם מורה שאהבתם אותה מאוד. האם אתם זוכרים מדוע אהבתם אותה? אתם לא אהבתם אותה כי היא היתה רעה אליכם. אתם לא אהבתם אותה כי היא חיבקה אתכם כל הזמן. אהבתם אותה כי היה לה משהו לתת לכם. היא נתנה לכם את הידע שלה של האור המלומד, ערבבה זאת עם המון אהבה וחייכתם יחדיו. זו היתה המורה שהכי אהבתם. אני מבקש מכל אחד ואחד מכם היום, להפוך להיות המורה. אתם אומרים, "אבל מאסטר קיראל, אם כולנו מורים, את מי למען השם נלמד?" האחד את השני. האחד את השני!

חדלו לחשוב שלדפוס אנרגיה אחד יש את כל התשובות. חשבו על כך, שלכל דפוס יש תשובה. חשבו את המחשבות הללו, ידידי. אם יש לכם את האומץ להסיט את הצעיף, אם יש לכם אומץ לאהוב את כוח הבורא, אם יש לכם אומץ לאהוב, נקודה, אז אתם תזהו שאתם הבורא. הבינו שהעולם הזה עומד להשתנות. היא עומדת להגיע לאור וכוח כמו שעוד לא ראיתם עד כה. אנו בעולם ההדרכה משרתים אתכם. אנו ממתינים שתתחזקו בכוח הקולקטיבי. הבריקו את האורות שלכם. היו באהבה.

אל תפלו טרף לחושך. אלו המטיפים לכם חושך רק משתדלים להקטין אתכם, כך שהם יוכלו להיות גדולים יותר. אינכם יכולים להיות יותר מאשר אלוהים הבורא, ידידי, ומזה אתם בנויים, אהבתו ואורו של הבורא שנקראים "חלקיקים" שהופכים להיות תאים המונעים על ידי כח של DNA.

הכל מתחיל עם הבורא. שחררו את השטן. דעו שהוא לא ילך רק בגלל שאתם אומרים לו ללכת. דעו שהוא קיים מאחורי הצעיף, וכל פעם שאתם מקרינים אור על הצעיף הזה, הוא נחלש. יום יבוא, בקרוב מאוד, אתם עומדים לראות את אלו הנקראים הרעים של העולם, פוגשים את העונש ההולם אותם. הגיע הזמן; הגיע הזמן ל"אנו העם". ישבתי מול אלף ארבע מאות איש במקום הנקרא זלצבורג ואמרתי להם, " התבוננו בנשים. אל תקחו את מילותי בדרך לא נכונה, הגברים הצעירים שבחבורה. התבוננו בנשים כדי להבין מה עבר אל אמא אדמה."

אתם יודעים, לנשים יש מחזור של עשרים ושמונה ימים, ואז הן מתחילות חיים חדשים, עוד מחזור אחד. התבוננו על הנשים וראו איך הן תעמודנה עכשיו ותאמרנה לילדים שלהן שיש לנו הזדמנות. יש לנו הזדמנות להיות אור. יש לנו הזדמנות להסיט את הצעיף. יש לנו הזדמנות לא להאזין לספקני החושך. איננו צריכים לדעת על השטן כדי לגרום לחיינו לעבוד. עלינו לדעת על אלוהים בורא, כי זוהי עבודת החיים שלנו, ובזה, אמרתי ל"אנו העם" בזלצבורג, "אם נעמוד ביחד, לעולם לא ניפרד." זוהי אמירת הפתיחה שלי.

שאלה: בעודי מתבונן בחדשות, אני בוכה בגלל הצער והבעיות שאנשים חווים באזורי אסונות. אני שולח אור, אהבה ואפילו כסף, כמו רבים אחרים. האם אנו יכולים לעשות עוד, אנרגטית, בשביל האנשים הנמצאים באזורים הנקראים אזורי אסונות הטבע?

קיראל: זו כזו שאלה גדולה. העוזרים שלכם, המדריכים שלכם, והמלאכים המבורכים, אומרים שעדיין ישנם דברים שצריך לעשות והם צריכים להיעשות בדרך הזו.

אמרו לחבריכם להוציא את ראשם מהחול ולהתחיל לזוז בעניין הזה. אתם שואלים, "מה אנו יכולים לעשות, מאסטר קיראל?" קחו עצמכם לכנסיות שלכם, היכן שהכנסיות שלכם ממוקמות, ובואו עם המשפחות. אתם אומרים, "מדוע כנסיות, מאסטר קיראל?" אני אומר כנסיות, בגלל שזה השם שנותנים לביתו של הבורא. כלומר אתם מתכנסים יחד כגוף, כאילו הייתם תאים ותודעה תאית בתוך גוף. האם אינכם רואים את היופי בזה? כאשר הם אינם מצליחים להגיע לכנסיות, אמרו לחבריכם להוציא את ראשם מהחול ולהתפלל עמכם.

אתם שולחים מעט כסף, אתם שולחים מעט בגדים, ואתם שולחים המון אור ותפילה. מה אם תתפללו עוד קצת ותשלחו עוד קצת אור? מה אם תמצאו עוד שני חברים שיחשבו שאתם מהחברה ה"מרחפים"? החברה ה"מחרפים" הינם אותם אנשים החיים באור ואינם מתייחסים לצעיף. "ריחוף" גם לכם! בכל מקרה, קחו שניים מהחברים שלכם, הגרעין הנוקשה שאומר: "אני עובד אור".

קחו את אחד מחבריכם שיש לו גישה לדברים כמו, "אני לא צריך לעשות שום דבר, כי אני לא מאמין באלוהים", ואני לא מאמין בזה, ואני לא מאמין בדבר האחר, ואפילו אלו שאומרים, "אני מאמין רק בדבר אחד וזה לא במה שאתה מאמין, ואין לי כוונה להקשיב לך", ואל תעצרו בעצמכם יותר. אמרו, "בסדר, אני אומר לך מה נעשה. אתה תספר לי על האמונות שלך, ואז תתן לי דקה להסביר לך במה אני מאמין." התחילו לשתף. אל תנסו לשנות אף אחד. השתדלו לשתף. כאשר אותו אדם יאמר לכם, "אני שייך לכנסיה שאומרת שאנשים כמוכם הינם אנשים רעים", אמרו, "אתה יודע מה? זה מוזר, כי אני שייך לכנסיה האומרת שאתם אנשים של אהבה, שלפעמים אתם קצת שוכחים את זה, אבל אכן אתם אנשים של אהבה." כאשר אותו אדם יאמר, "אני שייך לדת האומרת שזה בסדר למות על קידוש השם", ענו, "אתה יודע, זה מעניין, כי אני שייך לכנסיה המאמינה שאנו חלק מאלוהים הבורא, ושאיננו רוצים למות, אנו רוצים לשפר את הדברים".

כל פעם אמרו את דבריכם במעט יותר רכות. אל תצעקו זאת, ואחרון חביב, אל תתווכחו על זה. אם אתם מוצאים עצמכם עצבניים, אם אתם אומרים משהו כמו, "אני אדם רוחני, לכל הרוחות, ולא מעניין אותי אם אכפת לך או לא", אז באותו רגע אתה לא אדם רוחני. אתה אותו דבר שהאדם הרוחני מאמין שצריך לרפא אותו.

אני לא מדבר רק בקשר לכנסיה, אני מדבר על הפוליטיקאים שלכם, אני מדבר על מערכות האמונה שלכם, מערכות ההוראה שלכם. אלוהים אדירים, אתם צריכים לשנות את מערכות ההוראה שלכם. תגיעו אל המורים.

אינני מבקש מאף אחד לקחת על עצמו את מערכת ההוראה. במקום זה לכו אל משרד המנהל, ואמרו, "אדוני / גברתי המנהל/ת, הנה מה שאני עומד ללמד היום בכתה. אני עומד ללמד שאלוהים הבורא אוהב את כולם, ושאיננו אמורים להאשים אותו בשום דבר". לכו אל הכיתות שלכם, שבו עם התלמידים שלכם, ואמרו להם דברים ברוח הבאה: זהו עולם יפהפה כשאתם יודעים איך לחשוב על החיים. זה דבר נפלא כשאתם יודעים שכל דבר שאתם עושים זה ליצור את האופציה לדבר הבא שיקרה בחייכם.

חשוב לדעת שכל מילה שאתם הוגים יוצרת אופציות המאפשרות לכם להגיע לאן שאתם חפצים; חשוב לדעת שהבורא אינו שופט את ההחלטות שלכם, בין אם הן טובות ובין אם הן רעות. התוצאה היא הדבר החשוב, מה שיהיה לכם לכשתסיימו. כל דבר בעולם הוא בקשר ליצירת אופציות. ברגע שאתם יוצרים אופציות, אינכם יודעים מה יגיע, אבל מה שאתם כן יודעים הוא, שאם אתם יוצרים באהבה באותו רגע, אתם יכולים לקבל את כל מה שאתם רוצים. חשוב שתדעו שאינכם צריכים להיות במקום עבודה שאינכם אוהבים כאשר אתם מתבגרים. אינכם צריכים לחיות בקהילה שאינכם רוצים לחיות בה. מה אם כל מה שאני מנסה לעשות זה לעזור לכם ליצור אופציות? התלמידים ישמעו אתכם; הם ישמעו אתכם.

לא רק שהתלמידים ישמעו אתכם, אלא גם "אנו העם" ישמעו אתכם. את זה עליכם לעשות. עליכם לקום עכשיו, לרפא עצמכם, לעזור לעצמכם להירפא, האם אינכם יודעים, עלמים ועלמות, שכאשר תרפאו תדעו איך לעזור לחבריכם, ולאותו צעיף חשוך שמנסה להשתלט עליכם לא יהיה סיכוי. אתם תוצר של אור אלוהים הבורא, ואתם אנשים של אהבה. זוהי התשובה לשאלה. אני מקווה שזה מתאים למה שחיפשת. היה לי האומץ לענות לשאלה, כי היה לך האומץ לשאול אותה, ובזה הפכנו לאחד האחד עם השני. זה עושה אותך חלק ממאסטר קיראל, ואת מאסטר קיראל חלק ממך, וביחד אנו מקבלים תזכורת על החלק שלנו. נכון שזוהי מחשבה יפה?

שאלה: איך אנו יכולים להזכיר לעצמנו באופן קבוע שיתכן ואנו מאשימים מישהו אחר בבעיות שלנו?

קיראל: איזו שאלה נהדרת. הנה התשובה לשאלה שלך. ומבחינתי, זוהי תשובה פשוטה.

כשאנשים מבינים שבאמצעות תפילה, מדיטציה והארה, הם יכולים להיות כח אחד מאוחד של "אנו העם", אז לא רק שהם לא יתרגזו ולא יאשימו אחרים, אלא שגם יהיה להם איכפת מהם. אתם אומרים, "טוב, עכשיו הגזמת, מאסטר קיראל. ארור אהיה אם אני אחוש צער על מישהו שעושה מלחמות, שעושה קשיים או כל דבר אחר." יתכן שתרצו, ידידי, כי האם אינכם יודעים שממש מאחורי הצעיף שלהם הם בדיוק כמוכם! אתם חייבים לרפא אותם.

אתם אומרים, "אם איננו יכולים להגיע אליהם, אין באפשרותנו לרפא אותם". ואני אומר, אתם כן יכולים להגיע אליהם. יש לכם אני גבוה, יש לכם מדריכים רוחניים, ויש לכם מלאכים. כנסו את כולם יחד, ואמרו, "הבה נלך ונרפא את עולם!" האירופאים שכועסים על האמריקנים יאמרו, "רגע רגע, אינני כועס על האמריקנים! אני כועס על מה שהם מייצגים, ומה שהם מייצגים זה מה שאני מאמין שהם מייצגים. האמת היא שהם בדיוק כמוני. הם דווים וכואבים, יש להם לבבות ויש להם צער. יש להם צחוקים ויש להם חגיגות. מה אם היינו כולנו אותן הוויות? מה בקשר לאותם אנשים באפריקה, שיש להם עור כהה? מה אם לא היינו מתרגזים עליהם בגלל עורם הכהה?" מה אם לא היינו מתרגזים על אותם אנשים באפריקה שאומרים, "אינני רוצה שום חלק בעולם התרבותי שלכם? אינני רוצה מכונית שתתפוצץ לי בפנים! אינני רוצה מכונית שאתם יכולים לדחוף לתוכה פצצות שיכולות לפוצץ את הקהילה שלי! אני רוצה להלך בשבילי היער שלי, אני רוצה להתהלך בג'ונגלים ולהיות עם החיות."

מה אם תפסיקו להאשים אותם על היותם התפיסה שלכם של לא כל כך חכמים? אולי הם קצת יותר חכמים מכולכם! מה אם פשוט תחדלו להאשים? מה אם תקחו את כל הרגעים בהם אתם מאשימים את הממשלות שלכם, או את הדתות שלכם, או כל מה שאתם רוצים להאשים, ובמקום זה תחשבו, "אני חלום מהלך! אני בורא! אני הולך לברוא את חיי!" מה אם כל האוכלוסיה של העולם שלכם תתחיל לחשוב ככה? יהיה לכם השינוי הגדול של התודעה. אמא אדמה לא תצטרך לדאוג ולהימתח. האני הגבוה שלה, אמא טבע, לא תצטרך להעיף אתכם, או להעיף חלקים מכם. עדיין לא הגעתם לשם. הגיעו לשם! התשובה שלך היא כה פשוטה. התעוררו לאור שבתוככם. אתם מכנים עצמכם כ"עובדי אור". אני חושב שאולי הייתם רוצים לכנות עצמכם "אור". למה לעבוד אור? מדוע לא להיות?

שאלה: האם תתייחס לאיך המחשבות שלנו משפיעות על הבריאות שלנו?

קיראל: המחשבות שלכם בעצם שייכות לאני הגבוה שלכם. אתם מעוררים אותן במוח שלכם. יש לכם לב מאוד גדול בבית החזה שלכם, ואנשים מפרשים לא נכון את הלב הגדול הזה; הם חושבים שהוא נועד רק כדי להזרים את הדם בגופכם. זהו התפקיד המהותי שלו, התפקיד שלו, אבל האמת היא שהלב שבתוך החזה שלכם הינו הכח המחבר שלכם לבריאה כולה. האם אתם חושבים שללבכם יש כרגע מחשבות כמו, "אוה אני חייב לפעום כדי לגרום לדם לזרום כדי שהמח יוכל לחשוב"? לא, הלב אינו חושב באופן כזה, היות והלב בנוי מתאים, והתאים הללו הינם התודעה התאית של הבורא.

זהו חלק האור שבתוככם שיודע שהוא צריך להמשיך להחזיק בכם כאן כדי שיוכל להתנסות. המסע שלו, אם תתנו לו חצי הזדמנות, הוא לשמור על קצב אחד עם אמא אדמה. הוא מסוגל לשמור על אותו קצב כמו אמא אדמה כי זוהי הפלנטה עליה אתם חיים, והקצב של אמא אדמה מחובר לקצב של היקום בו אתם חיים. אתם רואים, זה הכל קו- קשר מחבר אחד. כאשר אתם חושבים שאתם עומדים לחלות במחלה כלשהי, מה שהמוח שלכם צריך לעשות זה לדבר אל כל התאים שלכם ולומר, "הנה מה שאני חושב. אני יודע שאתם חושבים רק אהבה, אני יודע שאתם חושבים שאתם רק רוצים להמשיך, ואתם רוצים להמשיך להחזיק את מהות הבורא בחיים כאן על פני האדמה, אבל עכשיו החלטתי שראיתי איזו מחלה חדשה. אני רוצה לנסות אותה. לכן זה מה שאני צריך שאתם תעשו. אני צריך שתלמדו עם אלוהים הבורא, ואני צריך מכם שתבינו איך אפשר לספק את המחלה הזו לתהליך הגוף הזה כדי להתאים את זה למה שחשבתי."

אתם אומרים, "טוב, אלוהים יברך אותך, מאסטר קיראל, אבל זה כשלעצמו 'מאשים' למדי, לא כן?" טוב, אפשרו לי להשלים את הסיפור. אתם מבינים, יש משל נהדר על תבנית אנרגיה צעירה שנקראה פחד. פחד פחדה לעשות כל דבר, כי היא לא ידעה איך לעשות משהו. לא היה לה עמוד שדרה ממשי. זו רק היתה תבנית של שאלות שהתקיימה היות והיא עטפה עצמה בצעיף גדול. היא לא יכולה היתה לחיות בתוך אותו הצעיף. היא לא ידעה כלום. היא רק ידעה שהיא היתה. היא נולדה להיות פחד. יום אחד פחד הלכה בכפר, והיא ראתה קבוצה אחרת של חלקיקים יושבים ביחד. היא אמרה, "מה שלומכם?" החלקיקים אמרו, "אוה, אני תום". "תום? מה זה תום?" תום אמר, "אני גוף של אהבה". פחד אמרה, "האם אני יכולה להכנס לתוכך כי אני קצת בודדה כאן?" תום אמר, "בטח, בואי, הכנסי".

כאשר פחד התקרבה למדי, היא אמרה, "חכה רגע. אני פוחדת! אני לא יכולה להכנס לשם! אני מפחדת!" המשל רוצה להראות איך הפחד הלכה בעקבות חלקיקי האור, וכל פעם שהיתה לה הזדמנות לעשות משהו, היא ניסתה להראות לאהבה של תום כמה עוצמתית היא היתה. ניסיתי להראות לתום שהיא יכולה לעשות דברים, גם אם הם לא דברים טובים, היא בכל זאת יכולה לעשותם. אתם יודעים מה? יום אחד הגיע סוף המשל הזה, ותום אמר, "אני הולך להכניס אותך בכל מקרה, לא משנה כמה את מפחדת. אני הולך להכנס דרך הצעיף שלך, ואני הולך למשוך אותך אל תוכי, וכאשר אעשה זאת, את הולכת להפוך להיות האור שלי." פחד אמרה, "באמת, אתה יכול לעשות את זה?" תום אמר, "כן, אני יכול." אז הגיע אל תום חיזיון שבו ראה את בחור צעיר שוכב על קורה מעץ.

תום הכניס אליו את פחד, ופחד הפכה לאור, ואז תום וכל האהבה שלו הפכו להיות אלוהים הבורא, שנכנס אל תוך הבחור הצעיר הזה, השוכב על קורות העץ. אתם בטח יודעים שזה היה היום בו האהבה נולדה שוב אל העולם. זה מה שאלוהים הבורא היה מאוד רוצה שתדעו. הוא מאוד היה רוצה שתדעו שהאור הנפלא של מאסטר ישו יכול לרפא כל דבר, אם תתנו לו הזדמנות. הוא אומר לכם, "תהפכו להיות אור. הכנסו אל תוך תוכי. חושו בנוכחות האהבה שלי והריפוי הארור יתחיל!" תום והחלקיק הקטן הזה שהיה פעם פחד, שעכשיו הינו אהבה, ממשיכים לחיות לנצח. בפעם הבאה שגופכם רוצה להיות חולה, אולי תום, מאסטר ישו והאני הגבוה שלכם, יאמרו, "היי, חכה רגע. פסעו אל תוך האור עמי. אולי אנחנו כבר לא צריכים לעשות את עניין המחלה הזה יותר. אולי יש כבר מספיק אנשים על פני הפלנטה ארץ שלומדים מחלה."

וכעת אמירת הסיום שלי. לאלו מכם שנקרעים מידי פעם, אומר תודה על כך שאתם מאפשרים לרגשות שלכם להדריך אתכם לשם שינוי, במקום המוח הזה שלכם. אולי הרגשות יכולים לקבל לתוכם את הפחדים שלכם. אולי הרגשות שלכם ידברו עם המוח שלכם ויאמרו לו שיש דרך טובה יותר. כי לא חשוב מה שיקרה, ידידי, חדלו להאשים את אלוהים, חדלו להאשים מדריכים, חדלו להאשים מלאכים, אל תאשימו אף אחד! פשוט עשו את המסע. אתם מבינים, אתם הולכים לסיים אותו, בדרך זו או אחרת, ואם אתם יכולים לעשות זאת בחמישה צעדים, עשו זאת. אם זה מצריך חמישים, קחו את החמישים! ובלבד שתמשיכו לצעוד ישר קדימה, והניחו למוח שלכם, הדבר הזה שאתם חושבים עמו, להיכנע לאהבה שלכם. תנו הזדמנות לאני הגבוה שלכם, ואפשרו לאהבתו של מאסטר ישו, ולכולנו ממציאות ההדרכה, להשתתף בעולם שלכם. אנו באנו הנה לדבר אחד: ללמוד לאהוב עמכם. אני אוהב כל אחד ואחד מכם. בשם האור הזה אני אומר לכם, ערב טוב.

מאנגלית: חמדה טלאור©