.jpg)
~ האם אתם אמיצים? ~
גיליון 460
28.10.2011
ניל דונלד וולש
מאנגלית: חמדה טלאור
עריכה לשונית: ניצה תפארת
הלו חברי הנפלאים...
על מנת לעבור את החיים, צריך כמות עצומה של אומץ. מעולם לא שמתי לב שצריך, אבל זה כך. כלומר, כאשר הייתי צעיר, לא נראה לי שהחיים דורשים גבורה באופן מיוחד. נחישות, אולי. התמדה, אולי. הרבה סובלנות עבור הזקנים שלא מבינים שום דבר, אולי. אך לא בהכרח כמות גדולה של גבורה.
טעיתי.
ברגע שהבנתי במה החיים באמת כרוכים – דבר שאגב לא אירע לפני הגיעי לגיל 50, - מהר מאוד הבנתי שאומץ יהיה דבר נחוץ. אך אפילו אז, אינני חושב שהיה באמת ברור לי כמה. עכשיו ברור לי.
למעשה החיים עוסקים במסע של הנשמה. אנו נמצאים בהילוך בלתי פוסק דרך הזמן, בעודנו עוברים מממלכת הרוחניות לממלכה הפיזית וחוזר חלילה. ברצוני להבהיר שזה מסע משמח, וזו הסיבה שיצרנו אותו ושאנו עוברים אותו. השמחה במסע נובעת מכך שאנו חווים ושוב חווים, בוראים ושוב בוראים, יודעים ושוב יודעים, מי אנו באמת. אך למרות שזה מסע משמח, הוא עדיין מצריך אומץ, משום שהתהליך עצמו מבקש מאתנו ומזמין אותנו להתעלם בעצם מכל מה שאנו רואים סביבנו וכמעט מכל הדברים שאנו חווים בתוכנו. במלים אחרות, הוא מבקש מאתנו לזוז הצידה מעשרת האשליות של בני האנוש [ראו אותן בספר 'אחדות עם אלוהים'].
עתה אנו נמצאים בממלכה הפיזית. באנו לכאן מממלכת הרוחניות. באמצע הדרך בין שתיהן נמצאת ממלכת ההוויה הטהורה. זה המקום בו אנו מתחברים מחדש עם המהות החיונית ברגע האושר המתואר על ידי מיסטיקנים מהמזרח כ"נירוונה". בכל מקרה אין צורך להמתין על מנת להגיע לשם. דהיינו, אין צורך שהחיים בממלכה הפיזית יסתיימו על מנת שנאכלס את ממלכת ההוויה הטהורה. אנו יכולים להשיג אושר זה ממש עתה.
כל זה מתואר בפירוט יפהפה בספר המשמש מסקנה יוצאת מהכלל של סידרת הספרים 'שיחות עם אלוהים': 'הביתה עם אלוהים' בחיים שלעולם אינם מסיימים. ועתה, כאשר אני יודע בדיוק מה קורה כאן, אני יכול להמשיך עם הסיבה האמיתית להיותי כאן, על פני האדמה.
אין זה אומר שחיי היומיום שלי השתנו. אינני צריך להחליף מקום עבודה. אינני צריך לעבור דירה. אינני צריך לשנות את סטאטוס הנישואים שלי. אינני צריך לשנות שום דבר הנמצא עתה בחיי. מה שאשנה, לגמרי בהתנדבות, אינו מה שאני עושה ביחס לחיי, אלא האופן בו אני עושה זאת.
אם אני מבין שהחיים הפיזיים האלה נוצרו עבורי כאמצעי להחליט ולברוא, להפוך להיות ולחוות מי אני באמת ומי אני בוחר להיות, אזי הדרך בה אני עובר כל רגע מחיי תהיה שונה למדי מהדרך בה הייתי עושה זאת לפני שהבנתי את הדבר. שכן, אתם מבינים, בכל רגע מחיי אזמין עצמי – לא, זה יותר מכך... אאתגר עצמי – להפוך להיות הגרסה הבאה המפוארת של החזון הגדול ביותר שאי פעם חשבתי עליו ביחס למי שהנני.
אם אומר שאני הנני "זה שהוא רחום," לא יהיה מספיק להיות פשוט רחום כפי שהייתי אתמול. מאחר ואני בורא עצמי מחדש ברגע הפז הבא של העכשיו, אינני יכול להסתפק בדרך שבה התייחסתי לחמלה בחודש שעבר, או בשנה שעברה, או בעשור הקודם לעשור הנוכחי.
אם אומר שאני הנני "זה אשר אוהב," זה לא יספק אותי להיות פשוט אוהב כפי שהייתי אתמול. מאחר שאני בורא עצמי מחדש ברגע הפז הבא של העכשיו, אינני יכול להסתפק בדרך בה התייחסתי לאהבה בחודש שעבר, או בשנה שעברה, או בעשור שקדם לעשור הנוכחי. וכך גם עם כל היבט של אלוהות שאבחר לבטא באמצעותי, כְעצמי.
לנוע לרמה הבאה מצריך אומץ רב. וכאשר מגיעים לשם, מייצר הדבר שמחה רבה. שאלו כל מחליק [על קרח או על גלגיליות – חמדה] אולימפי. שאלו כל רקדנית בלט. שאלו כל סופר שבדיוק סיים לכתוב ספר, כל אתלט שבדיוק התקבל לקבוצה, או כל שחקן אשר בדיוק צורף לצוות השחקנים. או שאלו כל מי שלא יהיה אשר שאף למשהו בעל ערך עצום לחייו, ואכן השיג אותו.
לדוגמא, התחייבות יפהפייה למערכת יחסים עם בן אנוש אחר, בחולי ובבריאות, בזמנים של עושר ושל עוני, לטוב ולרע, עד שהמוות יפריד בינינו.
המסע בין שרטוני החיים הרעועים של מערכת יחסים הנמשכת לכל אורך החיים, ושמירה על מערכת יחסים זו ללא פגע, מצריך אומץ רב. זהו אחד מהדברים היותר אמיצים שאדם יכול לעשות, ולבטח אחד מהקשים ביותר הקיימים. דבר זה נכון עקב חוסר ההבנה שלנו ביחס למי שאנו באמת [וכמובן ביחס למי הוא באמת האדם האהוב עלינו].
הדבר נכון אף ביחס לכל התחייבות לכל מטלה בעלת משמעות ועל אחת כמה וכמה כאשר אנו מדברים על מערכת יחסים הנמשכת לכל אורך החיים עם האל... ועם האני הגבוה שלנו [שהינם, כמובן, אותו דבר].
אנשים רבים עוברים את כל חייהם ומעולם לא היתה להם מערכת יחסים משמעותית ובעלת משמעות עם האני הגבוה שלהם. אנשים רבים כלל אינם יודעים מה זה. אנשים רבים כה שבויים בסיפור שלהם ביחס למי שהם, שהם מפספסים לחלוטין את ההזדמנות בתקופת חיים זו ליצור ולפתח את מערכת היחסים שאני מדבר עליה עם האל ועם העצמי.
זה איננו שיפוט. זו אך ורק התבוננות. ויכול להיות שאני טועה. ההתבוננות שלי יכולה להיות לא מדויקת. אך בכל זאת אוכל לומר, שאלה אשר כן מחפשים ליצור ולפתח סוג של מערכת יחסים עם האל ועם העצמי עליה אני מדבר כאן, למדו, כפי שאני למדתי, שלשם כך צריך אומץ. והסיבה: בחיפוש אחר האני הגבוה, איננו יכולים להימנע מלהיתקל באני הנמוך. וזו לעולם איננה תמונה יפה.
כאשר אני נתקל באני הנמוך שלי... ואני מבטיח לכם שזה קורה כל יום, ולעתים בדרכים הכי פחות צפויות – אני חייב להזעיק חמלה רבה ואהבה גדולה. אני חייב ללמוד להעניק לעצמי מתנות אלה, וזה דבר שלא קל לעשותו. אני מגלה שאני האדם האחרון לו אני מוכן לסלוח. אני עשיתי מספר שגיאות מאוד רציניות בחיי. עשיתי מספר דברים רעים. גרמתי כאב עצום לאחרים. הייתי אנוכי וחסר רגישות ובלתי מתחשב במידה שלא תיאמן. וזה רק חלק קטן מהדברים.
בעודי עובר את החיים אני מאוד מודע לכל הנאמר לעיל, לכל רגע בו פספסתי, לכל מקרה בו נכשלתי ופשוט הייתי לא נחמד, בטח לא מפואר. וכך עתה, בעודי נכנס לשליש האחרון של חיי, אני מוצא שצריך אומץ רב להתמודד עם עצמי, להתמודד עם עברי, ולהתמודד עם ההתחייבות שלקחתי על עצמי בתוכי פנימה. התחייבות זו קוראת לי לביטוי גבוה יותר ולחוויה גדולה יותר של העצמי האמיתי שלי, ועלי להתעמת עם בחירה זו בכל רגע של כל יום.
בכל פעם שאני מתבונן בעצמי במראה, אני נזכר בדבר. בכל פעם שאני מתבונן בפנים של אהובי האחרים המאכלסים את חיי, אותם יצרתי כעמיתי במסע הנוכחי וכיוצרי המשנה של תסריט חיי, אני נזכר בכך. בכל פעם שאני לוקח ספר רוחני טוב, או אפילו קורא מאמר כמו זה [שלא לדבר על לכתוב אותו], אני נזכר בכך. החיים מזכירים לי את התחייבותי לחיים בכל רגע בו אני חי. זו מטרת החיים - ורק בשנים האחרונות הבנתי זאת.
ולכן היום אני מתחיל שוב במסע, ואני מבקש את עזרתה של אלוהים ביודעי שהוא יהיה עמי בכל צעד לאורך הדרך, ואני מתפלל שביום זה אתקרב למטרה שהצבתי לעצמי: שיתכן ואסלח לעצמי על האתמולים, שיתכן ואוהב את עצמי בימים האלה, ושיתכן ואחווה עצמי, סוף סוף, כפי שאני באמת במחר'ים שלי.
אחת מהשמחות היותר גדולות שלי, היא הידיעה שאינני עושה את המסע לבד. כולכם עושים אותו עמי. כולנו נמצאים במסע הזה יחדיו, ויחד, עם חמלה ואהבה כמדריכים שלנו, נוביל זה את זה חזרה הביתה. זו ההזמנה שלנו, זו ההזדמנות שלנו, וזו הסיבה שלנו לכך שנתקלנו זה בזה כפי שאנו ברגע זה ממש. כאשר אני מבין דבר זה, הופך הרגע לרגע קדוש, ואני מכבד אותו וחווה אותו כקדוש, מעתה ועד עולם.
והחיים לעולם אינם יותר אותו דבר.
חיבוקים ואהבה,
.gif)
.
נ.ב. המחשבות לעיל באו מהספר החוויה הקדושה - -The Holy Experience שהינו ספר באורך מלא באנגלית, וניתן להורדה בחינם בלינק הבא: www.nealedonaldwalsch.com. יש להקיש על האיקון Free Resources.
