המאסטר המדריך קיראל באמצעותו האוהבת של קהו פרד סטרלינג

קיראל: ערב טוב. איזה קבלת פנים יפה. תודה רבה לכם. יתכן ותמצאו את הרטט שבפנים על מנת שתגלו את האחדות שלכם עם אור הבורא. היום נדבר על שבט ההופי הנהדר.

לא באתי על מנת לצטט את מסורת ההופים או לכוונן את הנבואה שלהם. בעצם אני כאן על מנת לכבד את אורם. הם הנם אבוקות של אנרגיה שהעולם השליך הצידה. בקרוב תמצאו אותם מתעוררים בלבותיכם.

אלה מכם, שבדומה למדיום שלי, יש נגיעת דם של ילידים אמריקנים, יבינו מדוע אני מכבד נבואה זו. אני מבין, לאהוב ולכבד, אם תרצו, את זקני שבט ההופי ואת השבטים שהיו לפניהם. אנרגיית ההופים מתחלקת בין אלה הרוצים לחיות בעולם המודרני ובין אלה – זקני השבט – שעדיין מוקירים את דרכי האבות הקדמונים. הערב אדבר בעיקר על זקני השבט. אבקשכם לא להתייחס לדברי כאל אמת או לא, אלא כאל אור של נסיון לעזור לכם להגיע אל הבנה גדולה יותר.

אציע לכם חלק מההיסטוריה ההופית כפי שראיתי אותה נפרשת מהאור השביעי, מרחב בזמן בו אני מתקיים, בדיוק כפי שיש לכם מרחב וזמן. חציתי ממדים על מנת להיות כאן ולחלוק עמכם כיצד ראיתי את עולמכם נפרש. אינני טוען שאני אחד מהזקנים. אני טוען שאני רק תבנית יפה של אור שבאה לחלוק עמכם את הזכרון האהוב של עולמכם כפי שפעם היה.

העולם שייך לאורכם, לצורת הרטט היפה שלכם. יום אחד תבינו יותר; תבינו שניתנה לכם הזדמנות נהדרת לגרום לשינויים בתודעה, לעשותם בדרך כזו שאפילו זקני ההופי יהיו גאים בכם. אספר לכם כיצד הפכו הילידים האמריקנים להיות ילידים, אותה אנרגיה יחידה שהיתה בעלת אדמה משלה, בעלת אהבה משלה ובעלת אור משלה.

בכל פעם שהבורא רואה לנכון להביא את אנרגיות העולם לסיום, בין אם זה באמצעות עידן קרח או כל מערכת רטטים אחרת, האור האנושי נמחה והבורא מתחיל מחדש את תהליך ההתפתחות. בארצות של אמריקה, הילידי האמריקנים היו כוח אנרגטי אדיר שהגיעו קרוב ככל שיכלו אל מרכז האדמה, והפכו להיות אבן הפינה לכול החיים. בני שבט ההופי היו אנרגיה כזו, קבוצה של ילידים אמריקנים שקיוו יום אחד להוביל אתכם חזרה אל מרכז האור שלכם.

האנשים המרכזיים, אם תרצו, היו טבעיים, ילידי האדמה. כאשר הגיע הזמן להתעוררות גדולה, לשינוי גדול, האנשים המרכזיים ירדו מתחת לפני האדמה, מתחת לחצאית שלה, אם תרצו. שם הם חיו במהלך השינויים הגדולים של אמא אדמה, ואז, בעדינות רבה, כאשר הפלנטה היתה שוב מוכנה להיות מאוכלסת, הם חזרו אל פני האדמה. במלים אחרות, כאשר אמא אדמה היתה מוכנה להביא חזרה אל פני האדמה את הכוחות של חלקיקי האור של אלוהים הבורא, הילידים האמריקנים באו מתחת לפני האדמה וחיו בקבוצות גדולות, באהבתו של הבורא.

באותו זמן, הילידים האמריקנים היו ידועים כאור האחים והאחיות של כוח הבורא. כאשר אותן אנרגיות אשר נקראו 'האנרגיות הלבנות' חצו את האוקינוס וראו את אנשי הזהב היפהפיים הללו, הם קראו להם האנשים האדומים, או האינדיאנים. האנשים הלבנים חשבו שהם גילו את הודו במקום את אמריקה היפה. המילה 'אינדיאני' נמצאת בשימוש על מנת לתאר אותם עד עצם היום הזה. לא באתי לכאן על מנת להעביר לכם שיעור בהיסטוריה. באתי על מנת לספר לכם שהאנשים היפהפיים הללו תמיד שמרו על איזון בין היופי של למוריה והפאר של אטלנטיס. הילידים האמריקנים היו מחויבים, ואכן עשו זאת, לאמץ את אמא אדמה אל חַזַם. הם אפשרו לה לנשום עמם, וכבדו אותה בכך שהוקירו והחזיקו אותה באורם. למעשה, בנבואת ההופים נאמר שהאדם האדום הינו השומר המכובד של אמא אדמה, אשר ישמור על כל השבטים, ישדל ויערסל את אמא אדמה אל תוך ההתחלה החדשה שלה.

ניתן לומר הרבה על הידידים הילידים האמריקנים. ההופים הם רק שבט אחד מיני רבים בעלי נבואות. הלילה יש לי את הזכות המאוד גדולה להביא לכם ידיד אור יפהפה, את ראבן (Raven). ראבן הינו שָמאן, דפוס של אנרגיה יפהפייה שבאה אחת לפרק זמן אל כדור הארץ, וכאשר זה קורה, הוא מגיע עם מסר גדול מאוד של ריפוי.

אני אעיר את הראבן כך שיתכן ותוכלו להבין את היופי של שמאן אמיתי. תהיה לכם הזדמנות לחוד לו, לשאול אותו שאלות. אני יכול להבטיח לכם שהוא יביא אליכם חזרה את הנבואה, מאחר והוא נושא אור אדיר. הוא ידוע בין רובם של שבטי הילידים האמריקנים כאבי המרפאים, או, לחלק, כאבי השמאנים. במהותו, הוא הינו מורה גדול והוא מגיע על מנת לחלוק עמכם מתנה, מתוך תקווה שהיא תעיר את עולמכם.

אני קורא לראבן חבר מאחר והוא חי בין האור הרבה מאוד זמן. הוא ביקר בהרבה מאוד פלנטות בנוסף לכדור הארץ הצנוע. הוא חי בין קרוביכם שבעולמות האחרים, ויש לו כבוד רב לאדמה שנמצאת בזמן ללא זמן. אומרים, גם בין נבואות הילידים האמריקנים, שאם מלחמת עולם תתרחש על פני כדור הארץ, יהיה זה קץ הזמנים, ואפילו הילידים האמריקנים ישובו הביתה. זוהי זכות גדולה להביא אליכם את אחד השמאנים אשר הינו איתן באמונה שאמא אדמה וכמובן כל המאכלסים אותה, ירפאו. אני מקווה שהוא יחלוק עמכם את אותו מסר.

אני אסיט את האנרגיה שלי מהמדיום לקצה החדר. אז אם אתם יושבים שם, פנו לי מקום – אני גדול. עבור אלה שלא פגשו את ראבן, אני מזמין אתכם לפתוח את לבכם ולאפשר ליופי של השמאן הזה להאיר אתכם. אני אשוב כאשר ראבן יסיים את שהוא בא לומר. יש לנו הזכות והכבוד להיות שוב באורו של הבורא. בבקשה להתחיל בריפוי.

ראבן: הלו. אני נכנס כפי שכל "החמולה" שלי היתה נכנסת. אני מקיש ארבע פעמים כך שאתם עשויים לחוש את השינוי באנרגית המרחב הזה. אני בא לכאן לבקשתו של המאסטר הדגול קיראל לחלוק עמכם את העובדה שאם תעוררו את האור הפנימי שלכם, לא הכול אבוד. לכול אחד מכם אומר, התעורר, מאחר ובאתם לחלוק עוד מהנבואה של אמא אדמה.

אמא אדמה הגיעה עם עצמה למחלוקת גדולה. מצד אחד, היא אפשרה לאלה ההולכים על פניה לחשוב שיש להם מילה יותר חזקה מאשר לה ביחס לאופן שבו מתייחסים אליה. ועל כן, שפכה האוכלוסיה האנושית אנרגיה בעייתית אל תוך דרכי המים שלה. הם פלטו אל האויר שלה, אל נשימת האש שלה, אנרגיה שאינה תואמת את אהבתה. הם גילחו אותה מעציה והפכו אותם למבנים. הם עשו דברים רבים, ידידי. אלה הפוסעים עליה איבדו את הערכתם לאור הגדול שלה, לבורא שלה. הם בחרו לחפש את אור הבורא בדרכים רבות, מחלקים עצמם לגזעים שונים, ואז לוחמים זה בזה מי יודע יותר על אור הבורא. על לוחמה זו אמא אדמה עלולה לא לסלוח, מאחר ואתם חיים על פני האור שלה. אתם עומדים על פני אהבתה היפהפייה בזכות הרשות שנתנה. היא זו שאפשרה לעולם הילידים האמריקנים להיות אורות יפהפיים הנושאים קדימה את האנרגיה שלה לשוחח עם בעלי החיים, לדבר עם העצים, לדבר עם הטבע.

כאשר עושים מסע ארוך כפי שאני עשיתי ושמים לב, זוהי הוכחה שאמא אדמה נמצאת במצב קשה של הזדקקות. אתם מסתכנים מאוד, אם תרצו, בהפיכתה של אמא אדמה לאפר. יחד עם זאת באתם לכאן על מנת להקשיב לי, אז הקשיבו היטב. עדיין לא מאוחר לשנות. אתם אומרים: "הו, ראבן, מדוע אתה מדבר אלינו כה באכזריות?" אינני מדבר באכזריות. אני אומר לכם את האמת. יש עדיין תקווה שעולמכם ישוב ויהיה בהתאמה עם כל האנרגיות.

אספר לכם סיפור שסיפר לי סבא רבא רבא רבא שלי. יש לדבוק בכול סיפור מבלי לשנות אף מילה, כי שינוי המילים יסיים את הנבואה. ובכן הנה הסיפור שמעולם לא חלקתי עם אף אחד על פני כדור הארץ.

זהו סיפור על עלמה מאוד יפה, נסיכה אינדיאנית שאהבה איש צעיר שהיה בנו של צ'יף מכובד. שמו של האיש הצעיר היה סצ'וואן (Satchwan). הוא חי חיים מאוד שלווים. הצ'יף המכובד לקחת את סצ'וואן אל היער ולימד אותו להשליך חיצים, לשפד בחנית, לצוד דישונים, איילים ותאואים, להביאם הביתה בגאווה גדולה ולחלוק אותם עם השבט. האנרגיה היפהפייה הזו, סצ'וואן, התבונן בצ'יף המכובד ואמר: "הבה ניקח את צבי הענק הזה. הבה נירה בו בליבו וניקח אותו הביתה, מאחר והקרניים שלו יוכלו להיות כלים נהדרים, העור שלו ישמש לבגדים נהדרים ובשרו יזין את השבט". הצ'יף הזקן אמר לו: "התבונן בגילו. ראה כמה חזקה וגאה עמידתו. הוא יזדווג עם האיילות ויעמיד צאצאים רבים, מאחר והוא חזק ועוצמתי. בוא, נמשיך ללכת עד שנמצא את סבו".

הם המשיכו ללכת ואיך לא, הם פגשו צבי ענק וזקן, שבקושי יכול לעמוד על טלפיו. הצ'יף המכובד אמר לבנו: "ניקח את זה תוך תפילה לבורא". הצי'ף הזקן התפלל: "כוח הבורא, אם זה האור שנתת לי, אם חבר זקן זה שלנו עייף מהעולם הזה ומוכן להצטרף אל חבריו האחרים בעולם הצבאים, אפשר לחץ שלי לעוף ישר ונקי. אל תתן לו להתכווץ, אפשר לו לעמוד יציב בכדי שהחץ שלי יחדור אליו, ואפשר לחייו לבוא אל סוף מהיר על מנת שאוכל לעשות כפי שבני הצעיר בקשני – להזין את השבט, להלבישו ולעשות כלים חדשים".

הצי'ף הזקן עצם את עיניו, משך לאחור את מיתר הקשת שלו, ונתן לחץ לעוף. החץ תמיד עף ישר ונכון על מנת להפיל את הצבי הגדול על האדמה. שוב התפלל הצ'יף על החיה, והודה לה על חייה ועל המתנה שהיא עמדה לתת. אני מדגיש שהצ'יף עצם תמיד את עיניו מאחר והאמין באור הבורא, ואף האמין שהחץ שלו יעוף מהר ונכון, אם היה זה רצון הבורא, ואם היה זה לטובתו העליונה של כל האור. כל עוד עיניו היו עצומות, מעולם לא החטיא הצ'יף הזקן. ואולם אם נשארו עיניו פקוחות בזמן שירה, הוא מעולם לא קלע למטרה. הוא ידע מתי היה הדבר נכון.

הנסיכה היפהפייה שסיפרתי עליה, שמה עיניה על האיש הצעיר הזה, סצ'וואן, שתוך זמן קצר עתיד היה להפוך להיות צ'יף. לסצ'וואן היו רעיונות אחרים. הוא התגנב אל אוהלו של השמאן, התיישב לידו והם עישנו יחדיו את המקטרת הגדולה. הוא הקשיב לדבריהם של הזקנים. הוא היה בנו של הצ'יף, ולכן אף אחד לא פקפק בו, וכך הוא למד רבות.

יום אחד, שמע סצ'וואן שהגיע הזמן שנשות השבט תגענה למחזור בו הן תחדשנה את גופן. כאשר היו הנשים באותו מחזור, הן נשלחו אל אוהל גדול בו הושמו במעגל. נאמר לסצ'וואן על ידי השמאן הגדול לשבת מאחורי האוהל, יחד עם הזקנים האחרים, ולהקשיב לנבואות הנשים ביחס לעתיד לקרות לעולם.

סצ'וואן היה מאוד נרגש. הוא רץ מהר ככל יכולתו על מנת לשבת מאחרי האוהל, וכצפוי, צעדו הנשים פנימה. הן התיישבו במעגל, הדליקו את המדורה, ושרו. אור יפהפה, סוג אנרגיה של עורב, עמדה באמצע המעגל ואמרה: "ברצוני לדבר על כוח מאוד עוצמתי שניתן לי. באתי ממרחק גדול על מנת לדבר אליכן. אינני נמצאת במחזור שלי כמותכן, יחד עם זאת באתי על מנת להביא לכן נבואה על העולם".

היא דברה על עננים כבדים עם ברקים ורעמים, על זמנים בהם האדמה תיפול מתחת למים יציבים, זמנים בהם סערות ענקיות יתעוררו מהאדמה. היא דברה על האופן בו האדם הלבן - עליו באותו זמן לא היה להן עדיין שום מושג – יגיע אל עולמם ויביא עמו מתנות גדולות, וכיצד משהו ישתבש עם המתנות והאדם האדום היפהפה יאבַד בתוך עולמו.

האשה עם האנרגיה מסוג העורב סיפרה להן גם סיפורים על זמנים בהם העולם יפתח, אנרגיות יפהפיות תגענה, וכוח קסום ועוצמתי יאיר על פני האדמה. היא דברה על המצאות שהן אפילו לא היו מסוגלות להבין, על איך שיבנו אוהלים מאבנים בשמים, אחד על גבי השני. תארו לעצמכם, אוהלים שלא עשויים מעור צבי, או תאו, אלא מאבנים.

היא דברה על זמנים בהם רעב גדול יתפשט על פני האדמה והאנשים ימותו. היא דברה על זמנים בהם קרח יכסה את האדמה ולאנשים תינתן ההזדמנות האחרונה. העולם ילך לאיבוד; הוא לא יחיה יותר, ואלה שצעדו בין האנשים, הזקנים, אם תרצו, יציגו את התשובות לשאלות. היא דברה על נבואה שבה העולם יתעורר אל האמת. הנבואה שלה ניתנה בנוכחות הנסיך הצעיר שיום אחד יהפוך להיות צ'יף.

הוא הקשיב לכול מילה, מאחר והוא ידע שאותה אשה, אותה לא ראה קודם לכן, תחלוק עמו יום אחד, את כל שיהיה עליו לדעת. לכן הוא ניגש אל פתח האוהל, ישב ברגליים שלובות, והמתין שכל אותן עלמות אינדיאניות תצאנה. הן יצאו, זו אחרי זו, עברו אותו כאילו לא ראוהו. זה היה כאילו הן פשוט צעדו דרכו. לבסוף כנף האוהל נפתחה, ויצאה משם אשה יפהפייה שהוא טרם ראה. שיערה היה השיער הכי שחור שאפשר, כל כך שחור שהוא היה כחול. היא גחנה לפניו ואמרה: "עליך, ידידי, לשאת את המסר הזה לאנשים; עליך לדבר לא רק עם אנשי השבט שלך, אלא אל כל השבטים; עליך ללכת כאשר יזדקקו לך. שמי הוא 'ליידי ראבן'. אני מדברת על דבר גדול. אני נוגעת בך עם הנוצה שלי. אני מחזיקה אותה על פני מצח חייך, וכאשר אסיר אותה, תמות, וכאשר תמות, תעוף לביתך ותמתין לקריאת האנשים".

עם זאת, שלחה 'ליידי ראבן' יד אל הפאוצ' שעל מתניה, הוציאה משם נוצת עורב יפהפייה, נשפה עליה ובעדינות רבה הניחה אותה על מצחו של ידידנו הצעיר. באותו רגע הוא צנח לאחור, ואפשר היה לראות את רוחו מתרוממת מגופו עוטה נוצות שחורות נהדרות. הוא התנער יחד עם כל העולם, עד אשר פרץ לחופשי מכדור הארץ. הוא עף הביתה למקום בו יום אחד הוא יהיה ידוע כ'ראבן'. אותו יום חזר על עצמו הרבה פעמים. היה זה גופי האנושי, הבשר שלי, שנפל באותו יום. הזכירו לי שהייתי כאן פעמים כה רבות, אולם הפעם הזו שונה. הפעם אראה את השינוי.

והנה אני כאן, ידידי, לראות את השינוי. בחרתי לחלוק את המילים הבאות: אתם תהיו אלה שיחליטו, לא לגבי הגורל של אמא אדמה, לא לגבי גורל המין האנושי, אלא לגבי גורלכם האישי. אתם תצאו מחדר זה, שוב חופשיים. אתם תדעו מי אתם ומדוע הנכם כאן.

לכל אחד שבוחר איזה אלוהים לעבוד, לכל אחד שבוחר את המילים עמן יהלל את הבורא שלו, בחרו מתוך הלב לדעת שאלוהים הבורא שלכם הינו אהבת האור שלכם ואור האהבה. תמצאו בכך שלווה והרמוניה בתוככם. אני מציע שכל אחד שיושב כאן עמנו, יחוש את אחיו ואחיותיו הנמצאים לידכם, מאחריכם ולפניכם, בעוד הם חשים את יופי המקום הזה, מאחר והם באו הלילה מעולם הרוח על מנת להיות עמכם. הם באו לרקוד את ריקודכם, לנשום את נשימתכם ולספר לכם שהכול בסדר. אם תפתחו את לבותיכם ותחושו את נוכחות מי שהנכם, האור שבפנים יוצת.

רבים מכם הנושאים מחלות, ישתחררו מהן כאשר יעזבו מקום זה. לכול אלה שליבם כבד, אלה החושבים שאיבדו את דרכם, באתי על מנת להקל על לבכם על מנת שתתחילו מסע חדש. כאשר תעזבו מקום יפה זה, תדעו שאמא אדמה בטוחה ומוגנת באור של אלה בעולם שמקורם הוא מהילידים האמריקנים. כל אחד מהנמצאים כאן עבר דרך העולם הזה ואורו של ראבן נגע בו. ראיתי זאת במו עיני. הלילה אעיר אתכם שוב, מאחר והשלום על פני האדמה שלכם תלוי בכל אחד השומע מסר זה.

אני מדבר גם אל אלה שאינם כאן הלילה, אולם ישמעו את קולי. עצמו עיניכם וחושו, היו, ושמעו את מה שלא הייתם מסוגלים לחוש, להיות ולשמוע. ראו מה בחרתם לא לראות. ויותר מכול, חושו איזה חלק מליבכם הקפאתם. אפשרו לעצמכם לחוש אהבה. כל אחד מכם, חושו בי עתה.

התבוננו בהיסטוריה הידועה שלכם. חשבו על אלה שהשאירו אתכם מאחור והלכו אל המעבר הגדול. חשבו על פניהם ודמיינו את המראה הכי יפה שאתם מסוגלים. דמיינו אותם יושבים עמכם, אוחזים בידכם, מוערכים על ידי אורכם, יודעים שיום אחד תצטרפו אליהם. היום בחרתם באחריות לחבק את אמא אדמה חזרה אל החיים, לאכזב את הנבואה האומרת שהכול אבוד. הסתכלו בעיני אלה שעברו למעבר הגדול. שימו לב לדמעה בזמן שהם מתפללים שתראו אותם. אתם לא תצאו מהבנין הזה באומרכם: "אינני רואה דבר". בעוד אנו מדברים, הם מתפללים במרץ. אתם יכולים לחוש את נשימתם על חזיכם, כאשר הם מרימים את ראשם ומסתכלים לעיניכם, אולם אתם מתכחשים להם. אל תתכחשו להם, ידידי. אפשרו לאחיכם – לדודות, לדודים, לאבות, לאחיות, לאחרים, לחברים מהעולם האחר – להיות עמכם. הסתכלו בעיניהם. ראו את האהבה שהם מביאים מהעולם האחר ודעו בלבכם שאתם יכולים לחוש אותם, לשמוע אותם ולראותם כשעיניכם עצומות.

אני מבקש את אחי, את כל אחיותיי ואחי, לממש את ההזדמנות הנחשקת הזו להתבונן אל עיני הרוח של אלה שהלכו לפניכם. אני רואה איש צעיר בירכתי החדר שפעם קראו לו ג'ון פיצ'גרלד קנדי. הוא מתבונן בעיניה של אשה צעירה ומדבר אליה מלבו. הוא אומר: "כתבי את המסר שלי היום, אשה יפה. למרות שיתכן שאינך מכירה אותי בתקופה חיים זו, שירתתי היטב את עולמכם. מתתי למטרת התעוררות. ברצוני להעביר את המסר לראבן. ברצוני לדבר מתוך לבך ולהעביר אליו את המסר שלי. הוא ידע מי אני והוא יבכה; הוא יחגוג כל אחד מכם.

שכחו לרגע שהנכם בני אנוש, והבחינו שהנכם אור רוחני גדול. משכו אליכם כל מי שיבוא באור, והקשיבו למסר שלו, מאחר ויש בינינו כבוד גדול מאוד. כראבן, אנו פותח את עולמכם שיחצה אל עולם הרוח, ואני פותח את עולם הרוח שיוכל לבוא אליכם. חושו בנשימה, כאשר הם מאירים עליכם. דעו, ידידי, שאתם הנכם נוכחות הזקנים, מאחר והם הרוח, הם האור.

יתכן שכמה מהם נעלמו כבר; יתכן שאחרים עדיין כאן. זו הבחירה שלכם לראות את שתראו, לחוש את שתחושו ולשמוע את שתשמעו. לכל מי שבוחר לומר את המילים: "אינני רואה דבר; איני שומע דבר; איני חש דבר", לבי שר שיר זה עבורו. אפשרו לעולמכם להיות פתוח, ידידי. שמעו את השיר שאני שר, שיר על לב הרוקד במלוא הקצב, במלוא האור של כל אחיכם מהעולם האחר, על מנת להשיבכם אל חדר זה. אני מבקש כל אחד לשתף את אחיו, את אחיותיו, את הזקנים ואת אלה שרק נולדו - את שראה, חש ושמע. שתפו את העולם בכך שהשלום יכול לשלוט על פני אמא אדמה. זוהי התקווה הגדולה מכולן. עובדי האור הגיעו.

אלה מכם שפגשו בספינות החלל הגדולות שבאו לכאן מהעולמות האחרים, מאותגרים עתה על ידי אורו של ראבן להיות מרפאים, להיות עובדי אור. אינכם זקנים מדי, אינכם צעירים מדי; אתם הנכם האור. שתפו בזאת את העולם. ספרו לכל מכיריכם שזה לא מאוחר מדי. זה הזמן להתעורר ככוח האור – עובדי האור מאוחדים – מבלי להתייחס לצבע, גיל או תבונה.

לא אשיר פעמיים את שירי בתקופת חיים זו, מאחר ושמעתם אותו, ואני תקווה שחשתם אותו ושהוא עורר בכם את האור. אם יש למי מכם שאלות, אנא בואו והבה נשוחח בינינו.

שאלה: ב- 1992, זקני שבט ההופי בקרו באו"מ, והיה ליקוי לבנה בלילה לאחריו. בניו יורק היו גשמי זעף והצפות. הסופה שכחה לאחר שזקני ההופי יצרו מעגל תפילה. האם תוכל לחלוק עמנו את התובנות שלך מהאירוע הזה?

ראבן: ב= 1992, אחיכם ההופים עמדו לפני מועצה של אנשים לבנים גדולים, והתפללו שמילותיהם ביחס לאשר ניתן לעשות על מנת להציל את עולמכם, תישמענה. רוב הזמן התעלמו מהם, אולם נאמר להם לא להתיאש, כי כאשר הם יקישו ארבע פעמים וישירו שלוש פעמים, האולם יקשיב. אמא אדמה תשמע.

דחו אותם, והם לא יכלו ליצור את המעגל. אמא אדמה, שהיתה בהקשבה, הזדעזעה בטיבט, מקום בו האינדיאנים הטיבטים הרימו את האנרגיה שלהם ושרו שיר אדיר. מהר מאוד היה ליקוי לבנה וגשמי זעף ירדו. הגשמים היו ממשיכים עד שכל העיר ניו יורק היתה מוצפת, אולם אחיכם יצרו שוב מעגל עם אורם והתפללו עם אלה מטיבט, וגשמי הזעף שכחו.

השפה הטיבטית משקפת את שפת ההופי, ולהיפך. שני שבטים אלה הינם אחים מעבר לצעיף, ובאותו יום ב- 1992, הממד השלישי ראה סיום של הספקטרום הדואלי, ולו רק למשך זמן קצר, כאשר שני השבטים הללו איחדו כוחות.

שאלה: היתה לי הזדמנות לראות את הנבואה חקוקה על סלע הנבואה שבערבי ((Arabi העתיקה, והיא הראתה שני שבילים – שביל האנשים של לב אחד ושביל האנשים של שני לבבות. בני אנוש הלכו בדרך של האנשים של שני הלבבות. שמעתי שכאן, על פני אמא אדמה, יש למעשה שני סוגי רטטים שעלולים להתפצל בדרך דומה, ושהם יטו וילכו בדרכים שונות. האם תרחיב על כך?

ראבן: ישבתי במועצה גדולה כך שאולי אוכל לענות על שאלה זו, ידידי היקר. אני יודע שאתה כבר יודע את התשובה, אולם אתה חפץ לחלוק אותה עם האנשים שהתאספו יחדיו על מנת לכבד את האור. אתה תחוש את תשובתי, מאחר וזו אותה נבואה המסופרת בטון אחר. הנבואה אומרת שכאשר אתה מגיע לסוף הדרך, עליך לבחור: שני לבבות או אחד. אמא אדמה, באור הליבה היפהפה שלה, מגיעה עתה לאותה בחירה. היא הגיעה, כפי שאמרת, לנקודה בה עליה לפצל את דרכה בחיים. היא תזיז את הקטבים, כך שהצפון יהפוך להיות הדרום והדרום יהיה הצפון. היא באה עם המודעות הגדולה הזו ותמיד תהיה בהתאמה איתה, אולם הנבואה ההופית אומרת שהבחירה עדיין שייכת לאור האנושי. מכאן, אמא אדמה תעצור, למשך פרק זמן קצר נוסף, בתקוה שהעולם האנושי יתעורר ללב אחד. אם העולם האנושי לא יתעורר אל לב אחד, אמא אדמה תפצל את ציריהַ.

שאלה: הנבואה ההופית מדברת גם על שני אחים שנפרדו לפני הרבה מאוד ירחים. על האח הלבן היה לשוב אל ההופים, ששמרו על האדמה. האם אתה מוכן להרחיב על איך זה מתרחש?

ראבן: בפעם הראשונה זה החל עם האחים שלך משבט ההופי, שראו את האיש הלבן שב מהדרום. ההופים חשבו שהאיש הלבן שמגיע הינו האיש שציפו לו, האחד שיביא להם את התשובה, את החתיכה החסרה לשולחנות האבן שלהם. החתיכה החסרה היתה המעגל של האחים הדגולים, המעגל שהראה שאין סוף להתחלה ושאין התחלה לסוף. כאשר הם התבוננו באנרגיות הלבנות הללו, באותו זמן, ההופים נתנו להן את אמונם. רובכם מכירים את ההיסטוריה הזו.

בואו נלך להווה, בו הנכם מדברים על ההתגלות הגדולה יותר של הנבואות. האנרגיה הלבנה מוכנה להרחיב את כל האנרגיות על מנת להוכיח את הירושה שלה על אמא אדמה, שבעצם אי אפשר לרשת אותה. לאלה מכם הנמצאים בחדר הזה, ללא חשיבות לצבעם, ואין זה משנה אם הלכתם צפונה, דרומה, מזרחה או מערבה, לארבע פינות העולם, הבינו שהנבואה היא שהאיש הלבן יהיה חלק מאורם של כל האחים. זוהי הנבואה ההופית בהתגלותה, ידידי. לא תהיה התעלמות מאיש, בין אם הוא מהדרים, מהצפון, מהמזרח או מהמערב, מאחר וכל בני האדם יחברו שוב את צבעיהם לאחד. זוהי הנבואה, ידידי.

שאלה: הנבואה ההופית מדברת על האופן בו האדם איבד את האיזון של חייו. האם אתה יכול לשתף אותנו הלילה בדרך השמאנית של חיים באיזון?

ראבן: ידידי, חשוב מאוד לחיות באיזון. בעולמכם, הנכם מאמינים שאתם חיים במערכת שמתייחסים אליה כאל הדואליות. מה שלא תחשבו שהינו עולמכם, הבינו שעל מנת לחיות באיזון, הנכם חייבים לחיות על שלוש נקודות בו זמנית. כפי שמורי הגדול, קיראל, אמר לנו לפני הרבה מאוד ירחים, ישיבה על כסא בעל שלוש רגליים פירושו שתמצאו איזון. זהו האיזון המשולש.

נבואות ההופים, האפאצ'ים, כל השבטים האובדים, אומרות, שאם מנסים להתאזן על מקל במים, נופלים. אפילו היום, כאשר מנסים לאזן את החיים בין להיות כועס ושמח, בין להיות מאוהב ושונא, בין להיות תאב בצע ורוחני –המחיר יקר, מאחר והאיזון נעלם כאשר משווים ניגודים. האהבה הינה האיזון האמיתי היחידי. על מנת שתהיה לכם אהבה, עליכם להחליט שכל מילה שתאמרו חייבת להיות אמת. עליכם ללמוד לבטוח בבורא, בדיוק כשם שהצ'יף המכובד עשה, כאשר עצם את עיניו לפני שירה את החץ. חייבים להיות לכם הרצון, התשוקה, להיות חופשיים. חייב להיות לכם אור האהבה. כלומר, אל תדברו ב'הרבה לשונות'. דברו אך ורק באור הבורא. עטפו את חייכם באהבה זו ותמצאו את שחיפשתם. חפשו איזון בספקטרום האור התלת צדדי, ותלמדו להכיר את האמת שלכם. מצאו את האיזון באמת של השדה המשולש של אמת, אמון ותשוקה.

שאלה: אם נתעלם ממה שנקרא המורשת, איך אנו יכולים להכנס אם התודעה התאית שלנו אל חכמתם של הילידים האמריקנים כך שנוכל להיעזר בה להחלמה?

ראבן: אם הנכם הולכים על פני רצפה ארצית יפהפייה ולפתע אתם חשים צמא כבד, אינכם יכולים להגיע אל העצים על מנת להשיג שתיה, ואינכם יכולים להתבונן אל עולם בעלי החיים ולגמוע מחייהם. עליכם לאפשר לעצמכם לצלול עמוק לבאר, המקום בו מי הרוח חיים, ועמוק אל תוך אותם עולמות רוחניים. תלמדו את דרכי השמאן. תלמדו שעל מנת למצוא או העומקים שלכם, אתם חייבים לרצות ללכת פנימה. אתם הנכם כמו הבורא, ידידי. התבוננו עמוק פנימה ותגלו את האור הרוחני - הציתו אותו, חיו אותו, והעולם שלכם.

מכאן, אם אתה מאוד צמא ואין למצוא מים, אז כמו השמאן, תחפור עמוק פנימה וחוש את המים שעוברים על לשונך, אל תוך גרונך, ומתמזגים עם אורך כך שזה מתפשט בכל התגלמותך.

שאלה: מה מקשר בין בני שבטים האנאסאזי, הנבאחו וההופי?

ראבן: אלוהים הבורא. אני מצטער, ידידי, לא התכוונתי להתלוצץ. זוהי האמת לאמיתה, שכולכם מקורבים זה לזה על ידי המקור. זה רק באמצעות פעולות הבורא שבחרתם גוונים שונים, צבעים שונים. כאשר המדיום מספר לכם על צבעים שונים של אור, אתם עדיין יכולים לראות שאינם שונים, אלא דומים וזהים. ולכן, זוהי האמת שכל אחד מכם הינו אחיו של הבורא. יש אך ורק כוח של אור, ואתם הנכם כוח האור של הבורא.

שאלה: נראה שלבני הנבאחו יש אנרגיה עמומה יותר מזו של בני ההופי, יותר כעס ותסכולים. האם תוכל להבהיר מעט את העניין?

ראבן: לדבר על אנרגיה אחת כעמומה יותר מאחרת, זוהי דעה קדומה. זה כאילו עמעמת גזע אחד על מנת שיהיה לך דפוס של אנרגיה שאינו מרמת האור של גזע אחר. אני מציע, ידידי, אם הקשבת לשירה שלי, לזמר שלי, אמרתי באמצע שבכול גזע ישנם אלה הבוחרים שלא למצוא את איזונם. ישנם אלה הבוחרים לחיות חיים של קרמה, או הבוחרים לנהוג שלא באור. הם מתנהגים כאנרגיה עמומה כך שתוכלו לזהות מה פירוש להיות אור. זוהי דרך להזכירך לא לתת לאנרגיה שלך להתעמעם. אל תדבר על בני הנבאחו או על בני ההופי כשבטים או כתרבויות. דע שיש כאלה בין שניהם החיים את החיים באור עמום. כאשר הכול יאמר וייעשה, ידידי, באור הכי טהור, לעולם לא תשאל שוב את השאלה הזו, מאחר ותדע שכל חלקיק של אנרגיה החי בצורה אנושית הינו חלקיק של אור, ולכן יבחר למצוא את דרכו בחזרה אל האהבה. האח הלבן הנפלא, האח הגדול, כפי שאני מכנה אותו –אגב, הוא כלל לא היה לבן – שהיה על אדמתכם לפני כאלפיים שנה, אמר: "אל תדברו על שום דבר אחר למעט על אהבה ותגלו שעולמכם הינו מקום נעים".

שאלה: חייתי את חיי באהבה, אולם עדיין יש לי מחלות. זה נראה לי כמו דבר והיפוכו, ואולי לא. האם תעזור לי להבין זאת?

ראבן: ברצון, אחות אור שלי. שמעיני בברור, מאחר וזו תהיה תשובה קצרה שתשפיע על אהבתך. עמוק בתוך המסגרת הפיזית שלך, נשאת את הזכרון של כל אותן מחלות אדירות. כל פעם שהיתה לך הזדמנות, בתקופות חיים אחרות, לגרום להן להיעלם, הן לגמרי נעלמו, וחלקים שונים שלך עדיין זוכרים את אותם דברים. בעוד אני מדבר אליך את מתנקה, וניקוי זה מאפשר לכמה זכרונות לעלות על פני השטח כך שתוכלי להיפטר מהם, כך שיחדלו להיות חלק ממך. חגגי כל אחד כאור עובר, ודעי שאין לו אחיזה בך, מאחר ואת הנך אחות של אור, המתאמנת באהבה. הבורא יחזיק אותך. אני מאיר עליך את אורו של ראבן, מבקש ממך להאמין באמונה שלמה ולאפשר לאהבה להיות ההתגלמות של האנרגיה הזו. כל אחת מהמחלות או התחלואים הללו הבוקעים מהתודעה שלך, יעבור דרכך. אל תאפשרי להם להפוך להיות חלק ממך, ומהר מאוד תראי שתגמרנה לך המחלות שנועדו שתחווי אותן. אז תחווי את האהבה אותה את חולקת עם כל העולם. את תחושי שלווה פנימית, תחושי את אהבת אורך, ותהלכי עם אחֶי ואחיות האור שלך, עובדי האור – על פני האדמה.

שאלה: האם תעזור לי להבין איך להעיר את האחדות בין הדתיים לרוחניים?

ראבן: יום אחד, נשר גדול דאה בשמים. הוא יכול היה לרכב על הרוח ללא הפסקה, לצלול לעומקי האוקינוס, לעמוד על פני אמא אדמה ולהישמע על ידי כולם. מעצם נפנוף כנפיו הוא הביא כוח אנרגטי מאוד גדול. זה היה הנשר האדיר שכמעט שב אל הרוח, כמעט איבד את חייו, כמעט נכחד מהשמים ומראשי ההרים שלכם, עד שנשא תפילה מעל גבי הענף עליו ישב. הוא הרים את חזהו המוזהב והיפה אל הבורא ואמר בדרכו המיוחדת את הדברים הבאים: "הבורא, אינני יכול להתקיים ללא אהבתך. אינני מוצא יותר סיבה לעוף מעל אדמתה של אמי. בלבי אני אבוד ללא מילותיך". קול יפהפה התנגן אליו באותו לילה ואמר: "ידידי הנשר, רק כאשר הנך סוגר את הדלת ואינך מאפשר לאף אחד להכנס, אינך חש בנוכחות האהבה. אולם כאשר הנך פותח לרווחה את שתי הדלתות – הקדמית והאחורית, הימנית והשמאלית – אל ארבע רוחות השמים, אתה חש ממחובר עם מטרתך." הנשר דיבר אל אור הבורא ולא בקש סליחה, לא הביע חרטה ולא בקש מתנות. כל שביקש היה לחוש בנוכחות האור, ומשום כך, ידידי, הנשר יעוף, ואין זה משנה מה יעשה האדם. הנשר למד שאף אחד איננו אי לעצמו. אף אחד אינו יכול לחיות ללא האור של אֶחיו. אל תדברו על דתיות, רוחניות, או על כל "יות" שהיא. פשוט היו 'אנו העם' ותגלו בורא אחד, נשר אחד, וחיים אחד לחיות אותם.

שאלה: איך היית מגיע לאלה שחשים שמלחמה הינה התשובה היחידה לאכזריות המונהגת על ידי ממשלות מסוימות?

ראבן: הייתי קורא למנהיגי אותן ממשלות אלי להתייעצות, והייתי גורם להם לשבת זה מול זה ליד השלחן. הייתי מגיש להם אוכל ומים נפלאים. אז הייתי מקיף אותם עם נצים, נשרים, בזים ועורבים, ולא מאפשר להם לעזוב עד שהיו מגיעים לפתרון של שלום. זו היתה עצתי. אי אפשר להכריחם לבוא אל השלחן. ולכן, לכל בן אנוש השומע זאת, אומר, התפלל כל יום מעמקי לבך עד שהשלום ישרור. התפלל שאחרים יצטרפו אליך בתפילתך, ועוד יצטרפו, ועוד, ועוד. בכל יום בכול דרך שאתם יכולים, התפללו לאור על מנת למצוא פתרון. מישהו מכם יביא את הפתרון אל השלחן, וזה יהיה סופה של המלחמה.

שאלה: בזמנך, האם היו עשרת עקרונות הבריאה המודעת חלק מחייכם?

ראבן: עשרת העקרונות הינם חיי. על מנת לחיות בעולמכם ולמצוא את שהנכם מחפשים, עליכם להשתמש בעשרת העקרונות כפי שמאסטר קיראל בחר לחלוק עמכם. אתם מסתכלים עליהם והם מפחידים אתכם. יהיו שיתנגדו שתשמשו בעקרונות, משום שהם התעוררות האור. אני לא חי לפי, באמצעות או למענם. בעצם, העקרונות הללו הם חיי. אני חי אך ורק בעולם של עקרונות אלה. העולם יתנער כאשר העקרונות יובאו במלואם על פני כדור הארץ. כאשר אלה המפוחדים יפנו את הדרך והעקרונות יחשפו לאור, הם יתפשטו כאש בשדה קוצים. אני בטוח שלמאסטר קיראל יהיה הרבה מה לומר ביחס לזה.

שאלה: איך יכול עובד אור לחיות את חיי היומיום שלו במרחב של ריפוי מרגע לרגע?

ראבן: זה מה שאני מציע, ידידתי הנסיכה הצעירה. כאשר תתעוררי מחר בבקר, צאי ועמדי על פני אמא אדמה. תני לכפות רגלייך להלך. אמרי: "הגעתי. אני ממתינה לתשובה. אנא, הופיעי במחשבותי כך שתהיה לי התשובה שבעזרתה אוכל להפוך את עולמי למרחב בו אני רוצה להיות". והתשובה תגיע אליך.

שאלה: אני מאוד רגישה לשינויים החלים באדמה. כאשר אמא אדמה רועדת ורוחותיה נושבות, קשה לי לצאת מהמיטה. איזו עצה יש לך עבורי?

ראבן: את בטח יודעת שאינך יכולה לחיות במאורה שלך כמו הדב השחור הגדול, שעליו לתור ולמלא את אורו ואת אהבתו. בפעם הבאה שתחושי את התגלות אמא אדמה ואורה הבוהק, כאשר תחושי שהיא מנערת את עולמך, צאי מהמאורה. מלאי עצמך בהמון אהבה ואור כך שהיא כבר לא תוכל להיאחז בך. חייבים לאפשר לאמא אדמה להתנער, ויש לכבדה בשל כך. בפעם הבאה שתחושי את התנערותה, במקום להיחבא, חגגי. רקדי עמי, שירי עמי. זמרי את שירי כאשר תחושי שאמא אדמה רועדת, ודעי שעליך למלא את אהבתה. חגגי אותה. רקדי עמה. היי היא.

שאלה: קראתי על אירוע קוסמי משמעותי לפלנטה, לגלאקסיה, אירוע המתואר בדרכים שונות כפותח את השער החמישי או פתיחת החותם. האם תסביר עוד ביחס לחשיבות הפתיחה של החותם החמישי ואיך אנו יכולים להתכונן לכך?

ראבן: זוהי נבואה שזהו היום שרבים מכם המתינו לו, היום בו הדגים יקפצו החוצה מהנחלים וישכבו על גדותיהם לפניכם. זהו היום בו התירס יתפשט בכך שישקע אל תוך האדמה, יזין עצמו לגבעולים כה גדולים שטרם ראיתם. זהו היום שבו הירח יופיע זהב. אם תדברו אמת, תאמינו בתעופת החץ, ותשתמשו בתשוקתם של הפלגים המבעבעים, יהיה זה היום בו תמצאו שלום ושפע. ולכן, חפשו בתשומת לב את היום הזה. אל תתנו לאף אחד לגרש אתכם ממנו. עמדו לפניו ושירו בקולכם הגבוה ביותר. שירו את השיר שאני שרתי למענכם הלילה, ותראו שאותו יום יהיה יום בהיר ביותר.

שאלה: האם יש לך מילות סיכום עבורנו לפני שאנו משיבים את מאסטר קיראל לסיים את הערב?

ראבן: המעוף שכל אחד מכם מחפש, הינו המעוף שלכם. אתם תצמיחו שוב כנפיים כמו שלי ותעופו לשמים. אתם הנכם המסע; אתם הנכם אור הבורא; אתם פוסעים את נוכחותו על פני המקום היפהפה הזה שנקרא אמא אדמה. בלעדיכם, מקור הבורא יחסר את אורו שלו, אולם עמכם הוא מתכבד בנוכחותכם, מאחר ואתם מרחיבים את אורו אל תוך העולם. לעולם אל תאפשרו למילים 'אינני יודע' לעבור דרך שפתותיכם. אל תאפשרו לשום משפט להיקטע על ידי המילה 'אבל' ואז תגלו שאורכם הינו האור הכי יפה והכי בוהק שאי פעם יכולתם לחלום שאפשרי. אלו הם חייכם, ידידי. אתם בחרתם להלך כבני אנוש. בחרו עתה לחיות ללא גבולות. עופו עמי הלילה. עופו עמי לאופק ומעבר לו.

קיראל: ערב טוב. אתם תקשיבו שוב ושוב לשירו של ראבן. יום אחד, כפי שקורה לכל שפע של אור, הוא יספר לכם מה היה באותו שיר – נבואה, איחוד כל עובדי האור, בריאות החוויה, התעוררות אורו של בוראכם. אם תקשיבו בתשומת לב לשירו של ראבן, תגלו את איזון התודעה הרגשית שלכם, ותמצאו עצמכם מוגנים באורו של המקור. אלו זמנים מרגשים, ידידי, והייתי רוצה לסיים את הערב שלנו בכך שאזכיר לכם שביקר אתכם כוח שקורא לי מאסטר. להיות מאסטר למישהו כמו ראבן, הינו כבוד גדול שאני מעניק לכולכם. האנרגיה היפהפייה הזו, הראבן, לעולם לא יבקר בפלנטה שנידונה לכליה. הוא מבקר אך ורק בפלנטות בעלות תודעה מודעת אדירה שיכולה להרים את כנפיה, לפרוש רחב את כתפיה, ולדאות על כנפי האור עד שהאדמה – אמכם – ואלוהים הבורא – אביכם – יבואו יחדיו כאחד, יחד עמכם, ויצרו את החלק השלישי של תשוקת אורם. ידידי, באורי האדיר חלקתם את היופי של מי שהנכם. מי יתן וכוח האור יהיה עם כל אחד מכם.

ערב טוב.

מאנגלית: חמדה טלאור©

עריכה לשונית: ניצה תפארת